אז הגיעו עיתונאים וכתבים מכמה ערוצים ואתרי אינטרנט, חלקם בצורה הכי מכבדת שיש. עד שביתו של המנוח כבר לא יכלה עוד להתראיין וביקשה מאיתנו הדודים לא להכניס יותר עיתונאים.

פתאום מצלצלת אליי "תחקירנית" מערוץ 13 מנסה להפעיל עליי מניפולציות כאילו אני לא יודע הנדסה חברתית מהי, וכשהבהרתי לה שהילדה באבל על אובדן אביה ושיניחו לה בשקט. מה היא עושה לי?
"אבל היא התראיינה לערוץ 11 ולערוץ 12, אז למה לא אלינו?"
וואו, שיא השפל! לא מספיק חוסר רגישות, העיתונאים גם משחקים בלמי יש יותר גדול?

אחרי שניתקתי לה צלצלה אליי המנהלת שלה, וגם כן בצורה די בוטה שואלת שאלות ואף מבקשת שאני אתן איזה כמה מילים. אמרתי לה שאני לא קרבה ראשונית ושיניחו לנו. ואז שאלתי אותה מהיכן קיבלה את המספר שלי, מקצין הנפגעים או מהעובד הסוציאלי שהודיעו למשפחה את הבשורה המרה, והיא גיממה וסירבה להגיד, אמרה לי "מצאתי את המספר שלך איפשהו ברשת".
פשוט חוצפה אם כך העיתונאים עובדים, ועוד יותר חוצפה אם קצינים ועובדים סוציאליים מדליפים כך מספרים של בני המשפחה לעיתונות.

לא היה לי פנאי או תעצומות נפש לכתוב על זה בשבוע האבל, אבל עכשיו משתף את זה, מעניין אותי לדעת האם העיתונות בארץ נוהג כך תמיד או שזה באמת חוצפה ממדרגה ראשונה?