"מארק, שכח מהבעיות שלך, בוא אליי אל הוילה ותנוח מעט
ואז אעזור לך להחזיר את הקרונית חזרה על גלגליה".

"זה נורא נחמד מצידך" עניתי... "אבל אני לא חושב שאשתי תאהב את זה."

"בוא, בוא כבר" היא התעקשה.
היא היתה מאוד יפה ומשכנעת.

"המממ... אוקיי" - לבסוף הסכמתי אך בכל זאת הערתי "אני עדיין לא חושב שאשתי תאהב את זה".
לאחר ארוחה מדהימה ויין משובח ולאחר מנוחה בצל, הודיתי למארחת:
"אני מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו, אך אני בטוח שאשתי הולכת לכעוס נורא".

"אל תהיה טיפשון!" היא ענתה. "היא לא תדע שום דבר. איפה היא בכלל?"

http://bloximages.chicago2.vip.townnews.com/columbiabasinherald.com/content/tncms/assets/v3/editorial/3/71/371a9c98-98c0-11e2-b21d-001a4bcf887a/5156160b41509.image.png

"מתחת לקרונית" עניתי.