חוק גרשאם בניסוחו הנפוץ קובע: "כסף רע דוחק כסף טוב". הנוסח המלא של הכלל קובע: "כסף רע דוחק כסף טוב בתנאי חוקי המטבע". כלל זה נוסח על ידי הכלכלן האנגלי תומאס גרשאם (1519-1579) כאשר ביקש להסביר למלכה אליזבת הראשונה את העלמות מטבעות השילינג הישנים, לאחר שאביה, המלך הנרי השמיני, ביקש להגדיל את הכנסות המדינה שבכך שטבע מטבעות שילינג חדשים בהם הוחלפה מתכת הכסף במטבע, במתכות זולות יותר.משמעות הכלל היא כי כאשר קיימים במחזור החוקי שני סוגי מטבע בעלי ערך נקוב שווה על פי חוקי המטבע, אך ערכם הריאלי שונה, בסופו של דבר, המטבע ה"רע" (בעל הערך הריאלי הנמוך יותר) ידחק מן המחזור את המטבע ה"טוב" (בעל הערך הריאלי הגבוה יותר). לדוגמה, מטבע עשוי כסף ידחק מן המחזור מטבע בעל ערך נקוב זהה העשוי זהב. זאת מכיוון שהערך הריאלי של המטבע העשוי זהב גבוה יותר מהערך הנקוב של מטבע העשוי ממתכת זולה יותר. במצב דברים זה הציבור יעדיף להשתמש לשם תשלומיו ומחייתו היומיומית במטבע ה"רע" ולאגור ולצבור את המטבע ה"טוב" שערכו גבוה יותר ועשוי עוד לעלות. באופן זה יצאו מן המחזור מטבעות זהב ידועים כגון הקרוגראנד, והם נסחרים על פי ערך המתכת שבמטבע ולא על פי ערכם הנקוב. במאות עברו נהגו אף לאגור מטבעות זהב כדי להתיך אותם וכך מטבעות אלו יצאו מן המחזור.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%90%D7%9D