אלירן רובין
התראות במייל
25.12.2017 07:18
ביטקויןב
שיגעון הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים הצית מחדש את השיח סביב התשתית הטכנולוגית שבלעדיה המטבע לא היה יכול להתקיים - הבלוקצ'יין, פרוטוקול טכני המתפקד כפנקס רשומות דיגיטלי ומבוזר. כלומר, כזה שאינו תלוי בגוף מרכזי, ומאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים ללא מתווך באופן אמין ובטוח. הביטקוין הוא מקרה פרטני לשימוש בבלוקצ'יין לניהול של מטבע, אך האפשרויות לשימוש בו מגוונות. הנה כמה דוגמאות מקומיות.
תיקון של עיוות מהמאה ה–18
אחד השמות הראשונים שצצו בישראל בתחום הבלוקצ'יין נעשה על ידי חברת ווייב (Wave), שרוצה לשנות בעזרת הבלוקצ'יין את האופן שבו מתבצע הסחר הבינלאומי. החברה פיתחה מערכת המאפשרת להעביר ולאשר באופן דיגיטלי את שטרי המטען המונפקים בעת שילוח סחורות.
גדי רושין, מייסד ומנכ"ל החברה, מסביר כי שטרי מטען הם שריד היסטורי מהמאה ה–18, המייצגים בעלות על הסחורה בזמן שהיא משונעת. אותו מסמך נשלח פיזית במקביל לסחורה, ועובר במקרה הצורך פיזית דרך בנקים. כדי לשחרר את הסחורה, יש לקחת את המסמך מהבנק או מהמחזיק בו, ולהחזיר אותו לחברת הספנות. כדי למנוע הונאות וגניבות של הסחורה הדרישה היא למסמך המקורי, ועד היום לא נמצאה חלופה דיגיטלית לשימוש בו.
גדי רושין
בווייב החליטו כי הבלוקצ'יין יכול להיות פתרון מתאים לבעיה שנוצרה, ופיתחו אפליקציה המשתמשת ברשתות בלוקצ'יין שונות - בין אם של ביטקוין, איתריום או בלוקצ'יין פרטי - כדי להעביר את השטרות באופן דיגיטלי. רושין מסביר כי האפליקציה נבנית כך שתעבוד עם רשתות שונות, מפני שעדיין מוקדם לדעת עם איזו רשת תעדיף תעשיית הסחר לעבוד.
על הבחירה דווקא בבלוקצ'יין אמר: "אנחנו משתמשים ברשת כ-Ledger, ספר חשבונות פתוח. כלומר, אנחנו משתמשים בבלוקצ'יין כדי לנהל את הבעלות על המסמכים ולא כדי לשמור אותם, ואת הדבר הזה בלתי־אפשרי לעשות באמצעות שום מסד נתונים ריכוזי אחר".
וייב, שהוקמה ב-2014, מעסיקה תשעה עובדים, וגייסה עד כה 2.5 מיליון דולר. החברה עדיין לא נכנסה לפעילות מלאה מול לקוחות, אבל ביצעה פיילוטים עם הבנקים ברקליס, BBVA וחברת צים.
שימוש במידע סודי - בלי לחשוף אותו
אחד השמות המעניינים כיום בתעשיית הבלוקצ'יין בישראל היא חברת QED–it, המפתחת מוצר שנועד לאפשר לארגונים גדולים, כמו למשל בנקים וחברות ביטוח, לגשת למידע מסוגים שונים דרך הבלוקצ'יין, בלי לחשוף אותו. לשם כך היא פיתחה טכנולוגיה של בלוקצ'יין פרטי (להבדיל מרשתות בלוקצ'יין ציבוריות, כמו אתריום) עם טכניקה להוכחת טענה באפס ידיעה (Zero knowledge Proof). כלומר - המידע אינו גלוי, אך אפשר לאמת אותו באופנים שונים.
הדוגמה שמציגים בחברה היא הוכחה לפתרון חידת סודוקו כלשהי, בלי להציג את הפתרון עצמו. הפותר שטוען כי הצליח לפתור את הפאזל יניח קלפים הפוכים על גבי מפת הסודוקו כשעל כל קלף ספרה המייצגת את הפתרון באותו מקום. אז, הבוחן יחלק את הפתרון לטורים או שורות בלי ליידע את הטוען לפתרון, ויכניס כל טור לשקית נפרדת. כשיפתח כל שקית יגלה כי אכן נמצאות כל הספרות מ-1 ועד 9. כך הוכחה הטענה שלפיה הסודוקו נפתר בהצלחה - אך הפתרון למעשה לא הוצג בשלמותו.
החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים מוכרים בתעשייה המקומית: ד"ר אביב זוהר, מומחה למערכות מחשוב מבוזרות מהאוניברסיטה העברית; יונתן רואש, ממייסדי ביטס אוף גולד ולדג'ר לוק; וראובן ארנולד. הם גייסו 3 מיליון דולר, ומעסיקים 20 עובדים, רובם בישראל וכמה מהם בפריז.
"זיהינו שני טרנדים סותרים", מסביר רואש. "מצד אחד חברות אוגרות הרים של מידע, בין אם אישי על הלקוחות או עסקי, שאינן יכולות לחשוף. מצד שני, בלוקצ'יין או שימוש ב–API דוחפים חברות לשיתוף מידע שנחוץ לניהול סיכונים. המערכת שפיתחנו יודעת לשאול שאלות על מידע סודי, ולקבל תשובות מוכחות - בלי לחשוף את המידע כולו. היא מסירה את הצורך באימות באמצעות צד שלישי, שנחשף למידע. במודל הזה אין צורך בחברות דירוג האשראי, למשל, מכיוון שהמערכת עובדת באופן אמין בין הבנק ללקוח ישירות". רואש מוסיף כי "זה מאיץ את שיתופי הפעולה העסקיים באמצעים טכנולוגיים".
שני לקוחות שכבר עובדים עם החברה הם בנק BNP Parivas ו-Thales, חברת ענק העוסקת בתחום הייצור והיצוא הביטחוני. המוצר מסייע ל–BNP במניעת הונאות בתחום מימון הסחורות. כשסוחר בתחום מבקש לקנות סחורה (קפה, חיטה וכדומה) הוא מבקש מימון מהבנק. הוא מעביר את הסחורה למחסן, ובאמצעות אישור מהמחסן הוא מקבל מימון. הבעיה היא שאפשר לזייף את האישור. כאן נכנס לתמונה הבלוקצ'יין של QED–it, שמראה בדיוק למי שייכת הסחורה, ומונע מסוחר לקבל מימון פעמיים עבור אותה סחורה.
Thales מוכרת הרבה מאוד רכיבים למגזר הביטחוני. החברה נותנת אחריות על הרכיבים, אבל היא חייבת לוודא שהרכיבים עוברים טיפול ותחזוקה תקופתיים. הצבאות השונים אינם מוכנים לחשוף מה בדיוק הם עושים עם הרכיבים. וכאן שוב נכנסת QED–it, שכן המוצר שלה מאפשר לעקוב אחרי הטיפול בחלקים, בלי לדעת בדיוק מה קורה עמם.
זוהר מוסיף עוד דוגמה: "אם חברה כמו לופטהנזה רוצה הנחה בביטוח, היא צריכה להוכיח שהיא מטפלת כראוי במטוסים, אבל היא לא רוצה לחשוף יותר מדי מידע תפעולי, משום שהמתחרים נמצאים עמה על הבלוקצ'יין עם חברות הביטוח השונות. המוצר שלנו מאפשר לה להעביר את המידע הרלוונטי באופן מוצפן".
זוהר מוסיף: "צריך להבדיל בין מערכות בלוקצ'יין פתוחות לסגורות. במערכות הסגורות יש למעשה רשימת משתתפים, למשל קבוצת בנקים וחברות ביטוח. הבטיחות אינה נפגעת, עדיין מאוד קשה להפיל באופן מתוזמר מערכות מבוזרות של כמה משתמשים. השאלה לעומת בלוקציין ציבורי היא יותר פוליטית - מי יכול להצטרף לרשת ומי מנהל אותה. בבלוקציינים המדוברים מתקבלת החלטה האם זה על ידי כולם יחד או מנהל.
בלוקצ'יין למען שקיפות
חברת היילו דיגיטל (Halo Digital) אינה מושתתת על טהרת הבלוקצ'יין. בהיילו בונים כבר שלוש שנים מערכת טכנולוגית שתאפשר דיגיטציה מלאה של תהליכי ייצור מסובכים, למשל עבור תעשיות התרופות והרכב. החברה מצמידה מעין קופסה למכונות השונות, ואוספת מידע על הפעולות במפעל, אוגרת ומנתחת אותן. החברה עושה שימוש בבלוקצ'יין שהיא בנתה לטובת שקיפות תהליכי ייצור שונים.
"יש חברות, למשל בעולם הפארמה, שמחויבות לתעד הכל. ברגע שאנחנו פורשים רשת דיגיטציה לרצפת הייצור, אנחנו יכולים לוודא שזה נעשה באופן הכי אמין, בעזרת הבלוקצ'יין", מסביר לאו בקמן, מייסד שותף בחברה. הוא הוסיף: "התהליך מעניק שקיפות מוחלטת על מה שקורה כל הזמן. יש לזה השלכות מול הרגלוטור, למשל, שיכול מבחינתו להריץ שאילתות ולבחון תהליכים.
מינהל התרופות האמריקאי (FDA) בוחן את השימוש בטכנולוגיה הזאת עבור עצמו כמשקיף. ברגע שיש לו גישה, הוא יוכל לדעת על כשלים בתהליכי ייצור או אפילו על מלאים של תרופות. השימוש אינו רק לתחום הפארמה. בתעשיית הרכב למשל, שנעה לכיוון של רכבים אוטונומיים, מישהו יצטרך לקחת את האחריות על מה שקורה בשטח, ואלה כבר לא יהיו הנהגים", הוא אומר.
לדברי בקמן, "עדיף להשתמש בלוקצ'יין ולא בכלי אימות ואבטחה אחרים, מכיוון שברגע שהדאטה נאספת ברצפת הייצור, רוצים לוודא שלא נעשתה על המידע מניפולציה. אפשר להתקין מנגנוני אבטחה שונים ואפשר לשים בלוקצ'יין. זה פתרון טוב בגלל הביזור שלו, המאפשר לא לסמוך על נקודה מרכזית אחת ברשת".
אבטחה ואימות לגופים ממשלתיים
לא רק העולם העסקי בוחן את השימוש בטכנולוגיה החדשה, אלא גם ממשלות. חברת כרומאוויי (Chromaway), שוהקמה על ידי יזמים משוודיה, ישראל וארה"ב, מפתחת פלטפורמה המאפשרת לארגונים להצמיד רשת בלוקצ'יין למסדי נתונים קיימים, כשכבה של אבטחה ואימות. החברה גייסה עד היום כמיליון דולר, ונמצאת בפעילות מול גופים שונים במספר מקומות בעולם. לחברה הכנסות של מאות אלפי דולרים בשנה.
"הבנו שיש כמה כשלים בעולם התאגידי, והמרכזי שבהם הוא אינטגרציה קלה למערכות ליבה פרטיות. אנחנו מיזגנו את הבלוקצ'יין שבנינו עם מאגר נתונים. כלומר, ארגונים יכולים להתאים את מסדי הנתונים שלהם לבלוקצ'יין, כדי שיקשר בין מסדי נתונים של ארגונים שונים", מסביר אור פרלמן, ממייסדי החברה ומי שמוביל את הפעילות בישראל.
בשוודיה למשל, החברה מבצעת שיתוף פעולה עם בנקים, חברות טלקום וגופים ממשלתיים כמו רשות המסים והטאבו עבור לקיחת משכנתאות. "כיום, כשאדם רוצה לקחת משכנתא, הוא מגיע להסדר עם הבנק, ואז יש לו 21 יום להשיג את כל האישורים מגופים שונים, שאינם סומכים זה על זה. אנחנו מחברים את כולם במקום אחד, באופן שאינו מאפשר לבצע מניפולציה על התהליך. אם נחשוב על קבוצות רכישה, אז מקרה ענבל אור לדוגמה לא יכול לקרות במערכת כזאת", אומר פרלמן.
הוא מוסיף כי "האפליקציה מאפשרת להכניס יישומים כמו שאילתות ואינדקסים. כמו כן, פיתחנו שפה חדשה של חוזים חכמים המאפשרת אבטחה משופרת בסוגים שונים של תהליכים עסקיים שרוצים לקצר".
לדבר פרלמן, "הארגונים המשתמשים אינם צריכים להבין בבלוקצ'יין. הם יכולים להשתמש רק במפתחי SQL, וזה עובד".
החברה שתשחרר את פקק הביטקוין
פרויקט חדש ושאפתני, המתפתח בימים אלה, הוא של חברת DAG labs. החברה הישראלית מעוניינת לפתור את הבעיה הגדולה ביותר שבה נתקלות כיום רשתות בלוקצ'יין כמו של הביטקוין ואיתריום - גדילת המערכת (Scale). למעשה, זה אינו בלוקצ'יין, אלא יישום מתקדם יותר הנקרא BlockDAG. החברה הוקמה על פי פרוטוקול אקדמי בשם ספקטר (Spectere), שכתבו שלושה חוקרים באוניברסיטה העברית.
"מאז שיצא הבלוקצ'יין של ביטקוין עברו שמונה שנים, והיתה הרבה התקדמות אקדמית שאנחנו מיישמים", אומר גיא כורם, אחד משלושת מייסדי החברה. "היתרון של הפרוטוקול הוא שבאותה רמת אבטחה של ביטקוין, אפשר לחתום יותר מבלוק (לסגור עסקות; א"ר) בשנייה, כשכיום בלוק אחד בביטקוין נחתם כל עשר דקות".
כורם הקים בעבר את חברת ספונדוליס, שעסקה בפיתוח שבבים לכרייה של מטבעות ביטקוין. ספונדוליס התפרקה באמצע 2016.
בימים אלה DAG משלימה גיוס של 15 מיליון דולר, בתמורה למניות ולא כנגד הנפקת אסימונים (ICO). אם היא תשלים את הגיוס, יהיה זה אחד מגיוסי ההון הגדולים בישראל עבור מערכת בלוקצ'יין. על גבי הפלטפורמה המסחרית שנמצאת בפיתוח כעת, יתאפשר להריץ חוזים חכמים, כך למשל יתאפשר לקחת את החוזים החכמים מרשת האיתריום ולהריץ אותם גם ברשת המקבילה.
הרעיון של החברה הוא ליצור בראש ובראשונה מטבע, ולאחר מכן להתקדם לקראת יישומים אחרים, כשהם מצהירים כי אין בכוונתם לבצע ICO.
עם זאת, בדומה לחוקרים באוניברסיטה העברית, חוקרים נוספים בעולם פיתחו אלטרנטיבה לרשת של ביטקוין. לכן, לפי הערכות, נראה בקרוב פתרונות נוספים הדומים לזה של DAG.
לשאלה אם הוא לא מודאג שעדכוני גרסה בביטקוין או איתריום ישיגו אותם, השיב כורים כי "בעיית הגדילה של ביטקוין ידועה כבר כמה שנים, ועדיין לא נמצא פתרון הולם. אנשים משלמים כיום עשרות דולרים עבור עמלות בהעברות בביטקוין. יכול להיות שיהיו פתרונות שכבה שנייה בביטקוין שיעבדו ויכול להיות שלא, ובמקביל העדכונים האלה עשויים לפגוע בביזוריות של המטבעות".