״לאף אחד אין צורך במטבע הזה״ - להמון גופים יש צורך במטבע הזה, זה בעצם הפיתרון שהוא מביא לבעיית הנזילות.״הוא לא מבוזר״ - הוא ועוד איך מבוזר, המטבע מבוזר, החברה ריכוזית.
״הוא לא קוד פתוח״ - הפרוטקול של ריפל הוא בהחלט קוד פתוח!
״הוא בכלל מיועד לבנקים שאף אחד מהם לא משתמש בו״ - זה גם לא 100 אחוז נכון! כן, הבנקים יכולים לאמץ את הפרוטוקול של ריפל, מבלי לעשות כלל שימוש ב-XRP זה נכון, אבל, השימוש העיקרי של הבנקים ב-XRP הוא לפתרון בעיית הנזילות. המודל הקיים של הבנקים להתמודדות עם בעיית הנזילות, ע"י החזקת מט"ח בשווי מיליארדי דולרים בחשבונות נוסטרו וווסטרו (Vostro account), אינו יעיל. במקום זאת, הבנקים יוכלו להשתמש בנכס דיגטלי, ה-XRP. לדוגמא, אם א' מגרמניה רוצה להעביר 100$ לב' מארה"ב – א' יעביר אירו בשווי של 100$ לבנק שלו. הבנק שלו ימיר את האירו ב-XRP ויעביר את הסכום לבנק של ב'. הבנק של ב' ימיר את ה-XRP לדולרים ויעביר את הכסף לב'. כלומר, השימוש ב-XRP, מייתר את הצורך בהחזקת מט"ח בחשבונות נוסטרו (פותר את בעיית הנזילות) ובכך מוזיל את העלויות האופרטיביות של הבנקים. שנית, לצד השימוש ב-XRP, השימוש בפרוטוקול של ריפל המבוסס על real-time gross payment (RTGS), צפוי להוזיל עלויות עסקה עבור הבנקים בכ-60% (כך לפי האתר של ריפל). זאת ע"י עיבוד תשלומים גלובליים בדרך יעילה יותר. ההתייעלות בעיבוד התשלומים, צפויה לאפשר לבנקים ולספקי תשלום, להציע שירותים לשווקים חדשים, שללא השימוש בפרוטוקול היה קשה או יקר מדי להגיע אליהם בעבר (לדוג' הודו, תאילנד ומקסיקו).