הדו"ח בוחן את אותם 141 פרויקטים מובילים שנותחו לראשונה ע"י החברה בדצמבר 2017, שגייסו יחדיו 87% מסך כל הכספים שגויסו במהלך שנת 2017. בהשוואה לדצמבר, ההבדלים בולטים מאד: 86% מהטוקנים כיום נסחרים מתחת למחיר בו נכנסו למסחר בבורסות השונות, כש-30% מהם איבדו כמעט את כל ערכם.

"משקיע שרכש תיק השקעות אשר הכיל טוקנים שהונפקו בשנת 2017 ב-1 בינואר 2018, הפסיד בסבירות גבוהה 66% מסכום ההשקעה" כך הדו"ח.

מלבד התשואה, הדו"ח ניתח גם את התקדמות פיתוח המוצרים או אבי הטיפוס, ומצא שנכון לפרסום הדו"ח ל-71% מהפרויקטים אין "שום שירות או מוצר בשוק – בכלל". מתוך הפרויקטים שכן שיחררו מוצר או אב טיפוס, שבעה מהם מקבלים תשלומים בכסף פיאט מלבד בטוקן של הפלטפורמה, אשר עפ"י EY מדובר בהחלטה שמפחיתה את ערך הטוקנים של המשקיעים. אחד מהפרויקטים אף הפסיק להשתמש בטוקן לחלוטין.

שורת המחץ מהדו"ח היא חד משמעית:

"מפתחי הפרויקטים נוטשים את משקיעיהם ע"י חוסר המחשת התפקיד של הטוקן שלהם. פרויקטים שמקבלים תשלום בכסף פיאט לרוב מציעים יתרונות מסוימים למשתמשי הטוקנים, באופן דומה לנקודות בתכניות נאמנות מסורתיות (כגון צבירת קילומטרז' בטיסות). עם זאת, המשתמשים אינם משתמשים בטוקן לשמירה על הערך שלו. על מנת להשתמש בפלטפורמה, המשתמשים מוכרחים לרכוש את הכמות הדרושה מהטוקן תוך חשיפה לעלות הטרנסקציה ולסיכון שבחוסר היציבות של הטוקן."

כך, מציג הדו"ח את הבעיה שפרויקטים רבים נתקלים: על מנת להפוך את הטוקן לאמצעי התשלום, עליו להיות יציב. אך אם הטוקן יציב, הוא לא יעניין משקיעים ספקולטיביים".

"גרוע ממה שחשבנו"
פול ברודי, מנהל החדשנות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין עבור EY, אמר לעיתון "הגלוב והמייל" בריאיון ש"זה נראה גרוע ממה שחשבנו" והשווה את עולם ה-ICO הנוכחי לגורלן העגום של מאות חברות סטארטאפ בסוף שנות ה-90. ברודי אף דרך על "הפצעים" של הפרויקטים שנותחו: "בבועת הדוט.קום לפחות יכולת לקנות מהאתר pets.com מזון לחיות, היה להם עסק פועל… מוצר."

אין ספק שתעשיית ה-ICO צריכה לעבור שינוי יסודי מהיסוד על מנת להשיב את ביטחונם של משקיעים רבים, אם בכלל. כך או כך, נראה שתהליך המעבר ל-STOs (הנפקות ניירות ערך כטוקן) כבר נמצא בתחילתו – וייתכן שייהווה הבועה הבאה בשוק המטבעות הדיגיטליים.