כעת הגיע הזמן לסכם אותה.

בסיכום השנה אתמקד במה שבעיניי היו האירועים המשמעותיים ביותר השנה, כאשר אפשר לומר בביטחון די מלא ש-2018 תיזכר, על פי רוב, כשנת פיצוץ (נוסף) של בועת הקריפטו בטווח הקצר, וכשנת בנייה אדירה בטווח הארוך.

שוק המטבעות הדיגיטליים איבד 88% מערכו
במהלך ההיסטוריה של ביטקוין נרשמו לא פחות מ-3 בועות בהן ערך הביטקוין נסק אלפי אחוזים ונסוג מעל 80% בחזרה. הבועה של 2017/8 תיזכר כרביעית והמשמעותית ביותר, וכבר לא תיחשב כבועת הביטקוין – אלא כבועת המטבעות הדיגיטליים.

בשנים 2017/8 נוצרו אלפי מטבעות דיגיטליים. חלקם גייסו כספים כחלק מהנפקת טוקן ראשונית (ICO) בכדי ליצור אקוסיסטם חדש עבור המטבע שיצרו, חלקם יצרו 'פורק' למטבע קיים (כלומר העתיקו את הקוד וביצעו שינויים) מסיבות כאלו ואחרות, וחלקם יצרו מטבע בשביל "הכיף" (או לצערנו גם לטובת הונאות). הקטגוריה לא כל כך משנה כרגע, כי בין כה וכה הירידות הגדולות השפיעו על כולם.

סיכמנו עבורכם את עוצמת הירידות של המטבעות המובילים:

המטבעות המובילים נחלשו לא רק מול הדולר, אלא גם מול ביטקוין הם נחלשו באופן משמעותי. אתריום, לדוגמה, נסחר בשיאו בשער של 1ETH = 0.1233BTC וכעת הינו 0.032BTC בלבד, לאחר שהגיע גם ל-0.025BTC – ירידה של כ-80% מהשיא.

האם כל הירידות הללו אומרות ששוק המטבעות הדיגיטליים מת? כמובן שלא. בועה כלכלית מוגדרת כמצב בו המשתתפים בשוק מעריכים ביתר את הנכס הפיננסי אותו הם רוכשים. הסיבה לבועה שהתרחשה ב-2017 הייתה טמונה בהערכת יתר מן הסוג הזה בדיוק: אנשים רכשו מטבעות דיגיטליים משום שרצו להתעשר, ולא משום שהאמינו בביטקוין או בפונדמנטליות של המטבעות השונים. כיום, המחיר הרבה יותר משקף גידול הגיוני, וסביר להניח שהבנייה המתרחשת מאחורי הקלעים תשוקף במחיר אף היא בהמשך.

הבנייה שמאחורי הקלעים
במהלך 2017 לא הפסיקו לדבר על רשת הברק שנמצאת בפיתוח, ועל משמעויותיה לביטקוין ועולם המטבעות הדיגיטליים. ואכן, כפי שהובטח (אם כי טיפה באיחור) רשת הברק הושקה, עובדת, וצוברת תאוצה רבה. כיום ישנם כבר כמעט 5,000 צמתים ברשת, כ-15,000 ערוצים פתוחים וקיבולת רשת של מעל $2,000,000!

מעבר לכך פותחו ארנקים נוחים לשימוש, מערכות תשלומים שונות אשר מאפשרות לבצע תשלומים דרך רשת הברק, ואם לא די בכך אף נערכה מכירה פומבית של יצירות אומנות באמצעותה!

כמובן שהדרך עוד ארוכה עד שרשת הברק תחווה אימוץ המוני, אך היא מסתמנת כיותר ויותר בטוחה וקרובה לאור הפעילות העצומה של הרשת והפיתוח בה.

עם זאת, רשת הברק איננה הפיתוח היחיד שהביאה עמה 2018. רשת הצד RSK המאפשרת יצירת חוזים חכמים על גבי ביטקוין כבר הושקה, וכך גם רשת ליקוויד (Liquid) – רשת צד שמטרתה העברת נכסים כגון טוקנים המייצגים מניות, מטבעות יציבים (Stablecoins) כדוגמת USDT וכמובן שגם ביטקוין (בסכומים גבוהים) באופן מידי, בכל מקום בעולם.

במקביל לכל הפיתוחים הללו, השיפור הטכנולוגי סגוויט ממשיך לצבור אימוץ וכ-45% מהרשת משתמשת בכתובות סגוויט.

עם זאת, חשוב לזכור שהבנייה לא מסתכמת בפיתוח תוכנות בלבד, אלא בכל התשתית שתיצור את הנזילות וחוויית המשתמש בעולם המטבעות הדיגיטליים. בורסת קוינבייס עשתה צעדים משמעותיים לעבר רישיון למסחר בניירות ערך ואף השיקה שירות שמירה על מטבעות (Custodian). בורסת בינאנס לעומתה עובדת עם ממשלת מלטה לקידום תשתיות ויזמות בתחום, ומרחיבה את הנגישות לקריפטו בכל רחבי העולם. באירופה הוכנסו למסחר מכשירים פיננסיים חדשים כגון תעודות סל ובורסת המניות בשטוטגרט, אחת מהבורסות הגדולות בגרמניה, השיקה שווקי מסחר במטבעות דיגיטליים. כמו כן, קרנות השקעות מסורתיות הגדילו משמעותית את השקעותיהן במיזמים רבים בתחום, והוקמו מאות אתרי תוכן, חדשות ומידע אינפורמטיביים בעשרות שפות שונות.

השוק סופסוף מתבגר..
2018 נפתחה בסערה מבחינת השקעות ב-ICO, ובחצי הראשון של השנה כבר גויסו מעל 13 מיליארד דולר בהנפקות השונות, כאשר המובילות הן כמובן של איאוס (EOS) ושל טלגרם. הדעיכה, שהגיעה בחצי השני של השנה, לא הפתיעה כלל. לפי הנתונים של CoinDesk, בחצי השני של 2018 גויסו כ-3.5 מיליארד דולר בלבד. מדובר בירידה של 73% לעומת החצי הראשון של השנה, ו-50% מסך ההשקעות של שנת 2017.

תמונה: CoinDesk
מדוע ההשקעות ב-ICO ירדו כל כך? ובכן, משום שהמשקיעים התפכחו. מיזמים גייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים ללא הבטחות וללא התחייבויות, והאסימון נפל (די מאוחר יש לומר) שמרביתם לא יצליחו להוציא מוצר ואף אינם יודעים כיצד לעשות זאת נכונה, וחלקם הונאות. אם ב-2017 ובחצי הראשון של 2018 משווק של ICO יכול היה להציג מצגת על כמה שבלוקצ'יין זה נהדר ולגייס כך מיליוני דולרים, כיום הוא באמת צריך להציג חזון, יעדים, ודרך להשגת היעדים הללו. מעבר לכך, מודל הגיוס כיום כבר דומה משמעותית יותר לעולם ההשקעות המסורתי כאשר מיזמים מציעים אחוזים בחברה בהתאם להשקעה.

בנוסף, בעקבות החוסר בחסמי כניסה למשקיעים ב-ICO, נוצרה סיטואציה בה משקיעים רבים שאינם בקיאים במחקר פונדמנטלי וב-Due Diligence נאלצו להיפרד מכספיהם להונאות. בין אם מדובר ב-Centra ששווקה גם ע"י סלבריטאים כגון DJ Khaled ופלויד מייוות'ר, ב-Pincoin, OneCoin, BitConnect, או אפילו הפרויקט השקרי של הרשות לניירות ערך האמריקנית, HowieCoin, אשר הצליח להטעות משקיעים כדי ללמד אותם לקח ובכדי שיכירו את הסכנות שבהשקעה ב-ICO. בשנת 2018 עפ"י הערכות נגנבו כ-700 מיליון דולר בהונאות השונות שקשורות ב-ICO.

מסיבות אלו, תעשיית הגיוס במטבעות דיגיטליים מתקדמת בצעדי ענק לעבר STOs (ר"ת Security Token Offerings), אשר צפויים לספק ערבות וביטחון גדולים יותר למשקיעים, וזה יהיה אחד הדברים המהותיים שיש לעקוב אחריהם בשנת 2019.

הפריצות לבורסות
אי אפשר לסכם את שנת 2018 מבלי לדבר גם על הפריצות לבורסות השונות וגניבתם של כמיליארד דולר במצטבר השנה.

הייתה זו בורסת CoinCheck היפנית שפתחה את השנה עם פריצה לחשבונותיה וגניבתם של מטבעות XEM בשווי של 530 מיליון דולר. מעט אחרי, הצטרפה אליה בורסת BitGrail האיטלקית בהודעה לציבור שנגנבו מטבעות NANO בשווי של כ-190 מיליון דולר. בנוסף אליהן, נגנבו מבורסות זאיף (Zaif) היפנית כ-60 מיליון דולר, ומקוינרייל (Coinrail) וביטאמב (Bithumb) הדרום קוריאניות נגנבו 40 ו-30 מיליון בהתאמה.

גם נציגות ישראלית ספגה מכה קשה. באנקור (Bancor) שגייסה בשנת 2017 כ-250 מיליון דולר נפרצה בחודש יולי ונגנבו ממנה כ-20 מיליון דולר.

חשוב להבין שני דברים עיקריים כשאנחנו מדברים על פריצות לבורסות. בראש ובראשונה, בשלב בו עולם המטבעות הדיגיטליים נמצא כרגע (שלב מוקדם מאד) יש להפנים ולהבין את חשיבות המשפט "אם אין לך מפתח פרטי, אין לך ביטקוין (או מטבע דיגיטלי אחר)". כלומר, כשאתם מחזיקים את המטבעות שלכם בבורסה, בפני רשת הבלוקצ'יין הבעלים של המטבעות הן הבורסות, ולא אתם. לכן, אם אינכם סוחרים באופן יומי במטבעות, אין שום סיבה (!) שתחזיקו מטבעות בבורסה ולא בארנק ייעודי ומוגן.

שנית, הפריצות לבורסות יימשכו, משום שכיום הן המטרה הכי נוחה עבור האקרים. ישנן המון בורסות שאינן נוקטות במספר אמצעי בטיחות בשמירה על ארנקי המטבעות של המשתמשים בהן, ולאורך כל שנות קיומו של השוק היו עשרות פריצות ונגנבו מיליארדי דולרים. בדיוק כפי שבתעשיות אחרות אנו נתקלים מדי יום בפריצות למאגרי מידע של תאגידים גדולים כגון פייסבוק, או רשת בתי המלון מריוט.

ה-אירועים המשמעותיים של שנת 2018
מעבר לירידות המחירים, הפריצות לבורסות, התבגרות השוק והבנייה שמאחורי הקלעים, קרו עוד מספר אירועים חשובים מספיק בכדי לציין:

פייסבוק, גוגל וטוויטר הודיעו כל אחת בתורן על איסור פרסומות ממומנות שקשורות בעולם המטבעות הדיגיטליים בכלל וב-ICO בפרט. בפועל זה התבטא במספר חודשים בהן לא היה ניתן לבצע פרסום ממומן (אלא אם בדרכים יצירתיות) באתרים הללו. כל אחת בתורן חזרה בה או הציגה מדיניות מקלה יותר לפרסום ממומן בפלטפורמה שלהן, והדרמה שחגה סביב הסיפור נעלמה כלא-הייתה.
בחודש ספטמבר התגלתה בקוד הביטקוין פרצת אבטחה חמורה שלו הייתה מנוצלת, הייתה יכולה להיות קטסטרופלית. הבאג, שנקרא CVE201817144, יכול היה לאפשר לתוקף פוטנציאלי ליצור מטבעות ביטקוין חדשים שלא לפי הפרוטוקול. למזלנו הרב פרצת האבטחה התגלתה בזמן, וצוות הפיתוח של "ביטקוין קור" הביא לתיקונה באופן מהיר ויעיל.
בחודש נובמבר התרחשה מלחמה של ממש בקהילת המטבע ביקאש (המוכר כ-Bitcoin Cash). מחלוקת על עתיד המטבע בין מובילי הדעה בקהילה הובילה לוויכוחים ודיונים שנמשכו על פני כחודשיים, עד שלבסוף הוכרעה המערכה בפיצול לשני מטבעות שונים: BCHABC ו-BCHSV, לנזק כלכלי גדול לשני הצדדים לאור כריית מטבעות בהפסד, ולפגיעה תדמיתית קשה.
חברת ביטמיין (Bitmain) הייתה במרכז של לא מעט חדשות בשנה האחרונה. מנהלי החברה בראשות ג'יהאן וו, החליטו שיהיה נכון להיסחר בבורסה כחברה ציבורית ולצאת ב-IPO. לפיכך, על החברה היה לשתף את דוחותיה הכספיים אשר שפכו אור על חלקה בקידום המטבע ביקאש ובניסיון ההשתלטות האגרסיבי על המותג ביטקוין. ההפסדים כתוצאה מכרייה, שיווק וקניית המטבע ביקאש הובילו את החברה לדחיית ה-IPO, והרבעון השלישי של שנת 2018 הסתיים בהפסדים בשווי של מעל 700 מיליון דולר.
אם לא די בכך, חברת ביטמיין סגרה את מרכז הפיתוח שלה בישראל ופיטרה את 23 העובדים שהועסקו כאן, ולפי הדיווחים האחרונים אף צפויה לפטר את כל צוות הפיתוח של ביקאש שכפוף לה כחלק מגל פיטורים מסיבי של כ-50% מכוח האדם של החברה.
הכלכלן המפורסם שחזה את המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2008, נוריאל רוביני, יצא למסע צלב נגד מטבעות דיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין. לטענתו, מדובר בהונאה וב-"ארץ החרא". בסדרת ציוצים בטוויטר עם התבטאויות רדודות ולא מכבדות הביע רוביני את דעתו על התחום, וספג ביקורות נוקבות הן מעולם הקריפטו והן מחוצה לו.

הרשות לניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) התחילה בצעדי אכיפה נגד ICOs, בורסות מבוזרות, וכאמור גם נגד משפיענים שפרסמו את אותם ICOs. ה-SEC ידועה כמי שנוהגת ב"אכיפה לצורך הכוונה", כלומר אוכפת למען יראו וייראו. על המוקד עלו ראשונים הפרויקטים Paragon ו-Airfox, שהטוקנים שלהם, עפ"י ה-SEC, הם ניירות ערך על אף שהוצגו אחרת. בהסדר הטיעון שנחתם בין ה-SEC לפרויקטים שילמו קנסות של מאות אלפי דולרים ונאלצו להחזיר את הכספים למשקיעים. במקרה של EtherDelta, בורסה מבוזרת מוכרת, הואשם מייסדה כמי שהקים בורסה לניירות ערך ללא רישיון וחויב גם הוא בקנסות של כ-$400,000.
את המשמעות של אכיפת ה-SEC הפרשנים עדיין מנסים להבין, כאשר הדעה הרווחת היא שהמון מטבעות וטוקנים ייאלצו להגיע להסדר טיעון דומה לאחר שיוכרו כנייר ערך גם כן.
ב-2018 ה-SEC הייתה עסוקה מאד. לא רק שהחלה באכיפה נגד ICOs, אלא עיקר הדיונים בנוגע לקרנות סל בביטקוין נערכו גם הם בשנה זו. אם לסכם בקצרה, הוגשו מעל 10 בקשות שונות לאפשור מסחר במכשיר הפיננסי שנקרא קרנות סל, ורובן המוחלט סורב. למעשה, ה-SEC הגדירה 3 קריטריונים משמעותיים על פיהם תישפט היכולת של השוק להתמודד עם קרנות הסל:
1. ערבות למשקיעים - מבחינה זו השוק התבגר משמעותית והיום גם סטארטאפים המגייסים כספים וגם המשקיעים עצמם יכולים לעשות זאת בצורה בטוחה יותר.
2. אבטחת המטבעות הדיגיטליים - אחד מהחששות העיקריים שנמנו ע"י ה-SEC במהלך השנה הוא שהבורסות השונות אינן ערוכות להחזקה וביטוח של המטבעות שיוחזקו אצלן במידה ויאושרו קרנות הסל. כיום, לאור שירותי קאסטודיאן כגון של קוינבייס וסטארטאפים נוספים שקמו בכדי לפתור את הבעיה הזו, הקריטריון הזה ככל הנראה מקבל ציון עובר.
3. מניפולציות - שוק המטבעות הדיגיטליים קטן מאד ביחס לשווקים פיננסיים אחרים, ולכן חשוף למניפולציות רבות. חלק מהסיבה לכך טמונה גם בנזילות (היכולת לקנות ולמכור במהירות) אשר לוקה בחסר ברחבי העולם. מחקרים וחקירות שנערכים בימים אלה מלמדים על כך שהמניפולציות בשוק עדיין קיימות, וזו הסיבה העיקרית (לפי פרשנויות) שעד כה לא אושרו קרנות הסל.
בחודשיים הקרובים צפויה להתקבל ההחלטה על הבקשה האחרונה שנותרה, והציפייה להחלטתה גדולה מאד.

חמוץ מתוק
2018 מסתיימת בטעם חמוץ עם מבצע מסיבי של רשות המסים לאיתור מחזיקי מטבעות דיגיטליים. במהלך השנה חולקו מכתבים למחזיקים פוטנציאליים בכמויות קטנות, ובישורת האחרונה של השנה הרימה רשות המסים הילוך ושיגרה מכתבים לכל עבר. מיסוי מטבעות דיגיטליים הוא נושא די סבוך, במיוחד לאור התייחסותה של הרשות המסים לסוגיה, ומאות אם לא אלפי אנשים מוצאים עצמם בימים אלה עם מכתבים בידיים ואי-ידיעה כיצד עליהם לפעול בנידון.

אך נותר גם טעם של מתיקות. מתיקות של ציפייה לשנת 2019, ולמה שתביא עמה.

בין אם מדובר בתקווה שקרנות סל בביטקוין יאושרו, בפתיחת הדלתות של פלטפורמת באקט (Bakkt) המגובה בבורסת המניות של ניו יורק, בהתפתחות ובאימוץ של רשת הברק או בגל עליות שערים חדש לקראת חציית הבלוק הצפויה בשנת 2020 – יש הרבה למה לצפות בשנת 2019, ואנחנו נהיה כאן לסקר את זה בזמן אמת.