ביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון, פרץ לתודעת הציבור הרחב בשנת 2017 במסע מוטרף שהתחיל ב-$960 בחודש ינואר, והסתיים בכ-$20,000 בחודש דצמבר. מאז, הספיק לרדת כ-85% על פני השנה שאחרי, לפני שחזר להיסחר במגמת עלייה.

שער הביטקוין מ-2017 ועד היום

רבים הספידו את המטבע וטענו כי הוא יגיע ל-0$, או כי מדובר בהונאה. אך ככל שהזמן עובר, כך גם האימוץ האמיתי של המטבע קורה.

יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב ג'רום פאוול למשל, אמר בעדות בקונגרס כי "ביטקוין נתפס בעיני משקיעים כאמצעי ספקולטיבי לשמירה על ערך, כמו זהב".

אליו הצטרפו משקיעים מוערכים מוול סטריט כגון פול טודור ג'ונס, אשר מנהל 40 מיליארד דולר ללקוחות קרן הגידור שלו. לפי טודור ג'ונס, שבין 1 ל-2 אחוזים מנכסי הקרן מוחזקים בביטקוין כעת, המטבע המבוזר מזכיר לו את הזהב בשנות ה-70 (שנים בהן צמח משמעותית). "אנחנו עושים דיגיטליזציה לכלכלה העולמית, וביטקוין יהיה הרבה יותר נגיש לאנשים שיכולים להחזיק בו כאמצעי לשמירה על ערך", הוא אמר בריאיון ל-CNBC.

אמצעי לשמירה על ערך, אמצעי תשלום או גם וגם?

ביטקוין מנסה להיאבק על שני סוגי שימושים. הראשון הוא אמצעי לשמירה על ערך, בדומה לזהב ומתכות יקרות או יצירות אומנות, שכן בעקבות המדיניות המוניטרית של המטבע - אשר מוגבל בכמותו ל-21,000,000 מטבעות וקצב היווצרותם ידוע מראש לכול - הוא מאפשר שקיפות ואמינות גבוהה, לצד בעלות עצמית על ההון (מבלי להסתמך על צד שלישי).

השני הוא אמצעי תשלום. ביטקוין הוא אמצעי תשלום מצוין להעברות גלובליות, מכיוון שהוא מאפשר להעביר כסף מכל מקום בעולם, בכל שעה ביום ובעלות נמוכה. עם זאת, כשמדובר בתשלומים יומיומיים, המטבע טרם צבר אימוץ נרחב בעקבות חסמים טכנולוגיים לצד פסיכולוגיים. אך פיתוחים טכנולוגיים כגון רשת הברק, אשר מאפשרת תשלומי ביטקוין מידיים ובעלות שולית, נמצאים בשלבים מתקדמים וממשיכים לצבור אמון ואימוץ. כך, לא מן הנמנע שביטקוין יתחרה גם על הנישה הזאת בקרוב.