בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את חברת "ריץ' אנד רויאל" ואת בעל השליטה שלה, איל שדה, לשלם ללקוחה לשעבר של אתר הארנק הדיגיטלי BT360 יותר מרבע מיליון שקל. השופטת הדס פלד ציינה שאין מחלוקת כי החברה נמנעה מלהחזיר לתובעת 2.24 מטבעות ביטקוין, חרף התחייבות אישית של שדה. התשלום יבוצע על פי הערך הגבוה ביותר של הביטקוין.
"ריץ' אנד רויאל" היא הבעלים של פלטפורמה לניהול מטבעות וירטואליים שפעלה תחת השם BT360, שב-2020 נחשפה פרשת עוקץ הקשורה בו. שדה הוא בעל השליטה ודירקטור יחיד בחברה. ב-2019 התקשרה עמה התובעת, "פרוקסימה ונצ'רס", לצורך ניהול מטבעותיה הדיגיטליים שכללו בין היתר כ-5.6 מטבעות ביטקוין.

אלא שחודשיים בלבד אחרי תחילת ההתקשרות, ומשהתקבלו אצל "פרוקסימה" תלונות על פעילות הנתבעים, היא דרשה להשיב אליה את מטבעותיה. מסיבה מסוימת "ריץ'" השיבה רק חלק מהביטקוין, והיתרה – כ-2.4 מטבעות ביטקוין –לא הושבה עד היום.

בתביעה שהגישה טענה פרוקסימה כי על הנתבעים לשלם לה את ערך מטבעות הביטקוין שהם חייבים לה על פי ערכם – כ-412 אלף שקל. היא הוסיפה שיש לחייב את שדה אישית בביצוע התשלום, הן מכוח התחייבותו כלפיה שיעשה זאת, הן בשל היותו בעל המניות והדירקטור היחיד ב"ריץ'" והן משום שהעסיק מנכ"ל פושט רגל ללא פיקוח אפקטיבי עליו.
מנגד טענו הנתבעים שבדיעבד התגלה להם שפרוקסימה לא העבירה את הביטקוין לארנק דיגיטלי השייך לריץ', אלא לארנקים אחרים. מסיבה זו, נטען, גם אין תוקף להתחייבות שנתן שדה להשבת המטבעות מאחר שהוא טעה לחשוב שהמטבעות הופקדו בחברה שלו.
השופטת פלד דחתה טענת ההגנה שלפיה הביטקוין של פרוקסימה הופקדו בארנק דיגיטלי שאינו מוכר לנתבעים. זאת מאחר שריץ' בעצמה אישרה בכתב ההגנה שחלק ממטבעות התובעת התקבלו אצלה.
בהתאם לכך, התחייבותו של שדה להשבת הביטקוין נשענה על מצב עובדתי נכון ולא שקרי. בפסק הדין צוין כי בפברואר 2020 – כחודשיים אחרי תום שיתוף הפעולה – התקיימה פגישה בין שדה לבין מנהלי פרוקסימה, שבמהלכה הוא התחייב להחזיר את יתרת הביטקוין המגיעה לחברה, ואף אישר שהוא אחראי אישית להחזרת הכספים.

להוכחת ההתחייבות הציגה התביעה הודעת ווטסאפ שבה כתב שדה למנכ"ל פרוקסימה, חיים ונציה: "הסר דאגה מלבך – הכול יסודר". גם מעדותו של ונציה בהליך עלה ששדה אמר לו בארבע עיניים: "בחייאת דינאכ, הכול יהיה בסדר, מה אתה דואג, אחזיר לכם".
יתרה מכך, בהמשך לפגישה מפברואר 2020 שלח עורך הדין מטעם הנתבעים מסמך המאשר את יתרת החוב בסך כ-2.24 ביטקוין, ואת התחייבותו האישית של שדה להחזיר לפרוקסימה את החוב ככל שריץ' לא תעשה זאת. מכאן שיש לחייבו אישית בתשלום.
בסוגיית שווי ההשבה דחתה השופטת את טענת ההגנה שלפיה אין להתחשב בהכפלת ערך הביטקוין פי שש מאז סיום ההתקשרות: "תוצאה כזו תאפשר התעשרות שלא כדין של הנתבעים, אשר לא השיבו את המטבעות לתובעת ובכך יצא חוטא נשכר".
לפיכך הנתבעים חויבו לשלם לפרוקסימה כ-227 אלף שקל, על פי הערך הגבוה ביותר של 2.24 ביטקוין ממועד ההפרה ועד למועד פסק הדין. בנוסף הם חויבו לשאת בשכר טרחת עו"ד התובעת ובהוצאות המשפט שלה, בסך 30 אלף שקל.