המקרה של וויקס אינו מייצג את כל ההנפקות הראשוניות שמגיעות אל השוק, אבל הוא דוגמה למומנטום החיובי שמתלווה לא פעם להנפקה ראשונית של חברה "חמה". לעתים נוצרת כך הזדמנות להפיק רווח נאה בזמן קצר.

בשוק ההון ישנם אנשים שזהו עיסוקם המרכזי: איתור מניות של חברות חדשות שמונפקות, במטרה להרוויח מעליית מחירן בחודשים או בשנים הראשונות שלאחר ההנפקה.

במקרים נדירים מצליחים אנשים אלה לשים את היד על מניה שמתגלה כאוצר של ממש. מניית גוגל היא דוגמה לכך. גוגל הונפקה ב–2004 במחיר של 42.5 דולר למניה (מחיר מתואם "ספליט". המחיר בפועל היה 85 דולר). שנה לאחר ההנפקה כבר שייטה המניה סביב מחיר של 150 דולר - כמעט פי שלושה ממחירה בהנפקה. מאז ההנפקה ועד היום, עשור לאחר מכן, הכפילה מניית גוגל את ערכה פי 12.

רכישת מניות במהלך הנפקה אינה פעולה טריוויאלית כמו רכישתן בבורסה. ניתן לעשות זאת באמצעות רכישה ישירה דרך הבנק שבו מתנהל חשבון ניירות הערך שלכם, או באמצעות חברת ברוקרים.

באחרונה פותחה דרך נוספת להשקיע במניות שמונפקות לראשונה - באמצעות מדדים חכמים ("מדדי אסטרטגיה"), שעוקבים אחר כמה מניות לפי אסטרטגיית מסחר מסוימת. השקעה במדד מאפשרת לפזר את ההשקעה על פני מספר רב של מניות, וכך להקטין את הסיכון.

http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2305514.1398536331!/image/4243641774.jpg

אחד המדדים האלה עלה באחרונה לישראל, ואפשר להשקיע בו באמצעות תעודת סל של חברת תכלית שעוקבת אחריו. המדד נקרא IPOX 100 US, והוא מרכז את 100 ההנפקות החדשות הגדולות ביותר בבורסות בארה"ב. שם המדד נגזר מראשי התיבות IPO (Initial Public Offering, ובעברית: הנפקה ראשונה לציבור. המדד עוקב אחר המניות החדשות ב–1,000 ימי המסחר הראשונים שלהן, כלומר לאורך כארבע שנים (בכל שנה מתקיימים כ–250 ימי מסחר).

המדד כולל לא מעט חברות מעניינות ומוכרות, ובהן פייסבוק , ג'נרל מוטורס, פיליפס , קראפט פודס, קינדר, טסלה מוטורס וטוויטר. הסקטורים הבולטים במדד הם פיננסים (כמעט 19%), שירותים (כ–16%), טכנולוגיה (15%), תעשייה (12.5%), בריאות (11%), גז ונפט (10%) וצריכה פרטית (10%) - כלומר המדד מפוזר למדי.

מי שסוחר בבורסות האמריקאיות ומעוניין בחשיפה דולרית יכול להשקיע בתעודות סל זרות (ETF) שעוקבות אחר המדד, כגון הקרן שנסחרת תחת קוד המסחר FPX. בישראל קיימת תעודת סל מקומית של חברת תכלית שעוקבת אחר המדד, תוך נטרול החשיפה שלו למט"ח. במלים אחרות, התעודה תעלה ותרד בהתאם לעליית המדד בלבד, מבלי להיות תלויה ביחסי הכוחות שבין השקל לדולר.