"גם ההורים שלי פתחו לי חיסכון כשנולדתי, ומשכתי אותו רק כשעברתי לגור בניו יורק לצורך לימודים בגיל 25", היא מספרת כיצד נולד הרעיון. "כשהתחתנו גייסנו עזרה מההורים, ולכן האמנתי כי בבוא היום גם הילדים יצטרכו כסף לחתונה או לקניית דירה. 300 שקל בחודש ל–30 שנה זה סכום שבהחלט יכול לעזור להם לקנות דירה בעתיד. חלק מסכום החיסכון מתבסס על קצבת ילדים מהביטוח הלאומי, שגם היא קוזזה לאחרונה. אמנם בשנים הראשונות, עם כל ההוצאות, קשה לחסוך לילדים, אבל אמרנו שאם נתחיל לחסוך רק בעוד כמה שנים זה בחיים לא יקרה".

"טיפה טיפה והכד יתמלא", אומר פתגם ערבי, אחד מיני רבים שעוסק בחיסכון ובכסף. ואולם הריביות הנמוכות כיום לא יאפשרו לילדיה של שירה להרוויח יותר מדי. גם אם נניח ריבית ממוצעת של 3% לאורך כל התקופה (שהיא גבוהה בהרבה מהריבית שמעניקים כיום הבנקים), בסוף התקופה יהיו לכל ילד 173 אלף שקל. כ–65 אלף שקל מהם נזקפים לריבית, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את תשלום המס והאינפלציה. אם הריבית בחישוב תהיה 4% - החיסכון המצטבר יגדל ל–205 אלף שקל.

אלברט איינשטיין אמר בעבר שאין בעולם כוח גדול יותר מריבית דריבית. ככל שחוסכים מוקדם יותר כך גדלים פירות ההשקעה בסוף התקופה. בשיעור הראשון במימון מלמדים כי הריבית גדלה עם הסיכון, וככל שהמכשיר שבו משקיעים מסוכן יותר המשקיע ידרוש ריבית גבוהה יותר. זו גם הסיבה לכך שהחיסכון בבנק ייתן תמיד את ריבית נמוכה יותר מכל מכשיר השקעה אחר. מנגד, השקעה בבורסה עשויה להעניק לאורך זמן תשואה שנתית ממוצעת של 7%–8%, אבל בתנודתיות גבוהה.

בעבר, הורים שרצו לחסוך לילדיהם בהפקדה חודשית לא הסתפקו בפיקדון בנקאי. אחד האפיקים המועדפים, בשל הטבות המס שהיו גלומות בו, היה פתיחת קופת גמל עבור הרך הנולד, שבה היו מפקידים סכום חודשי, ואת הכספים היה ניתן למשוך לאחר 15 שנה. אבל כל זה השתנה ב–2006, אז ביטל האוצר את האפשרות למשוך את הכספים, וכיום החוסך רשאי למשוך את הכסף רק עם הגיעו לגיל 60, ורק באמצעות גמלה חודשית. משיכת הכספים מהקופה קודם לכן אפשרית, אבל תגרור תשלום מס גבוה.

אילו דרכים נוספות קיימות לחיסכון חודשי עבור הילדים, ומהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות? הנה כמה הצעות.

בנקים

הדרך החביבה על הורים כמו שירה לחסוך כסף לילדיהם היא הריבית בבנק. היתרונות בשיטת השקעה זו היא שאין צורך לחשוב על ניהול הכסף, הסיכון אפסי ואין גם דמי ניהול כמו באפיקים האחרים. הבעיה היא שהריבית כיום נמוכה כל כך, עד שבניכוי האינפלציה לא נותר כמעט דבר. הבעיה הנוספת היא שתחנות היציאה בדרך כלל מוגבלות, ובשנים הראשונות אי אפשר למשוך את הכסף כלל. מה מציעים הבנקים הגדולים?

תוכנית דן חסכן לעתיד של בנק הפועלים מאפשרת לחוסכים להפקיד מדי חודש כסף לתקופה של 12–20 שנה. זוהי תוכנית שקלית (כלומר לא צמודה למדד) הצמודה לריבית הפריים - שכיום היא 0.6% (פריים מינוס 1.65%). התוכנית מאפשרת תחנות יציאה בתום שלוש שנים ולאחר מכן מדי חצי שנה. מינימום ההפקדה הוא 100 שקל בחודש.

התוכנית מזכה גם ב"מענק התמדה" שהוא פעמיים ההפקדה הממוצעת בהוראת הקבע לאלה שמתמידים בחיסכון 20 שנה. יש תוכנית הפקדה דומה ל–10 שנים, אך בריבית נמוכה יותר שהיא כיום 0.35% (פריים מינוס 1.9%).

בנק לאומי מפעיל את התוכנית הארוכה ביותר, שכוללת הפקדה חודשית בהוראת קבע לתקופה שיכולה להימשך 13 שנה. בתוכנית זו הריבית גדלה ככל שמתמידים בחיסכון, ובחיסכון של 13 שנה החוסכים יקבלו ריבית צמודה למדד בתוספת 0.5% לשנה. מותר להתחיל למשוך את הכסף כעבור שבע שנים (ולאחר מכן כל שנתיים, אך מי שיעשה זאת יקבל רק את ההצמדה למדד, בתוספת 0.01%).

בנק דיסקונט מציע את מגוון המסלולים הרחב ביותר בקרב הבנקים הגדולים לחיסכון לילדים לתקופות שונות ובמסלולים מגוונים. התוכניות עם הריבית האטרקטיבית ביותר מבין הבנקים היא זו שמעניקה הצמדה למדד למשך 15 שנה, בתוספת ריבית שנתית של 2%.

http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2332424.1401130081!/image/753470720.jpg

הקאץ' הוא שלא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה, והחובה היא להתמיד בהפקדה החודשית, שאם לא כן, הריבית יורדת ל–0.6%. תוכנית אחרת בדיסקונט מעניקה ריבית של פריים מינוס 1.9% או 0.35% לפי הריבית היום, אבל בתנאי שתשקיעו ל–18 שנה.

השורה התחתונה: הריבית בבנקים נמוכה מאוד, אבל הסיכון והתנודתיות אפסיים.

קרנות נאמנות

כדי לחפש תשואה צריך להגדיל סיכון, לכן כדאי לעבור לשוק ההון. מי שמעוניין בהשקעה במנות קטנות, רכישה של ניירות ערך באופן ישיר תגלח לו חלק ניכר מהתשואה, בשל עמלות הרכישה. לכן, הדרך הזולה לעשות זאת היא באמצעות קרנות נאמנות, שעליהן לא משלמים עמלות קנייה ומכירה. כך גם אלמנט הניהול מצומצם יחסית לעומת בחירה של מניות או אג"ח.

ניתן להפקיד לקרנות נאמנות בהפקדה חודשית של מאות שקלים בהוראת קבע. יש בשוק יותר מ–1,000 קרנות נאמנות המנהלות כמעט 250 מיליארד שקל שמתמחות בהשקעות סולידיות כמו קרנות כספיות או קרנות אג"ח מדינה ועד קרנות מנייתיות. לאורך זמן, שוק המניות מניב יותר מכל השקעה אחרת, כך שמי שרוצה לחסוך לטווח ארוך - האפיק המנייתי צריך להיות מועדף עליו.

למי שחושש מפני השקעה מלאה בבורסה, קיימות קרנות מעורבות, כאלה המשקיעות רק חלק מהקרן במניות ואת היתר באג"ח. אפשר גם לצמצם את הסיכון בהשקעה ככל שמתקרבים למועד שבו רוצים לפדות את הכסף. צריך לזכור ששוק האג"ח, שנחשב בעבר לסולידי, אינו חסין בפני ירידות בשווקים, במיוחד כיום כשהריבית נמוכה.

דמי הניהול השנתיים על קרנות הנאמנות מתחילים ב–0.1% עבור החיסכון הסולידי ביותר כמו קרנות כספיות, ועד ל–3% ויותר עבור הקרנות המנייתיות. בנוסף, המשקיע משלם דמי משמרת שנתיים לבנק על גובה תיק ניירות הערך, שיכולים להגיע גם ל–0.8%, בהתאם ליכולת המיקוח של הלקוח מול הבנק. בבתי ההשקעות לא ייגבו מכם דמי משמרת.

עוד משהו, הקרן אמנם נזילה, שלא כמו הפיקדונות, אבל לא כדאי לנסות לתזמן (לקנות ולמכור ניירות ערך בהתאם למתרחש) את השוק, או להפסיק את הרכישות גם כשהשוק יורד. בסופו של דבר, תזמון השוק נועד לכישלון ושיטת ה"מיצוע", שבה ממשיכים לקנות גם בירידות, עשויה להשתלם לאורך זמן.

מסלול נועז יותר ומשתלם יותר הוא השקעה קבועה בקרן סל הצמודה למדד מניות כלשהו. התוצאה תלויה בתשואה העתידית שתתקבל, שהיא מן הסתם לא ודאית.

כך, אם התשואה השנתית הממוצעת, למשל, תהיה 6%, לאחר 30 שנה יסתכם החיסכון ב–292 אלף שקל; אם התשואה השנתית תהיה 7% - הסכום גדל ל–351 אלף שקל; ותשואה שנתית ממוצעת של 8% תניב 422 אלף שקל לאחר 30 שנה.

השורה התחתונה: מצריך יכולת בסיסית של ניהול תיק ההשקעות, אבל מאפשר לקבל תשואה גבוהה יותר לטווח ארוך. אסור לנסות לתזמן את השוק.

קרן השתלמות

קרן השתלמות היא ללא ספק הדרך הטובה ביותר כיום לחיסכון לטווח בינוני, אך גם לטווח ארוך יותר. זהו אפיק החיסכון היחיד שפטור ממס על רווחי הון (עד תקרת הפקדה חודשית בסך 1,570 שקל). הקרן נהפכת נזילה לאחר שש שנים.

ניהול הכספים מופקד בידי גוף מקצועי, אך החוסך יכול להתאים את המסלול לדרגת הסיכון המועדפת עליו (ככל שגובר הסיכון יש בקופה שיעור גבוה יותר של מניות. בקופות הכלליות הממוצע הוא 30% מניות). בממוצע, הניבו קרנות ההשתלמות בעשור האחרון 6.5% לשנה, לפני דמי ניהול של 0.9%–1.3%.

עצמאי יכול לפתוח קרן השתלמות בעצמו, ואילו שכיר רשאי לעשות זאת רק אם המעביד והוא מפרישים יחד לקרן. לרוב, שיעורי ההפקדה המקובלים הם 2.5% מהמשכורת מצד העובד ו–7.5% מצד המעביד. כלומר, על שכר של 10,000 שקל נזקפים לעובד כ–1,000 שקל לקרן השתלמות. לא כל הסכום חייב להיות מופנה לחיסכון לילד. אפשר ליצור עבור הילד מסלול בתוך קרן ההשתלמות שייוחד רק לו, ובכך להגביל בעתיד את הרצון למשוך את מלוא קרן ההשתלמות לרכישת מכונית או דירה, למשל.

השורה התחתונה: החיסכון היחידי שפטור ממס על רווחי הון ומשאיר את הניהול לגוף מקצועי. השאלה שנותרת פתוחה היא: אם חוסכים כך לילדים, מה יישאר להורים?

http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2332421.1401130049!/image/467795819.jpg

אחד מכלי החיסכון שהתפתח בשנים האחרונות הוא פוליסות החיסכון שמנפיקות חברות הביטוח. זהו חיסכון ארוך טווח עבור השקעה חד־פעמית, אבל הוא גם יכול להיות חיסכון במנות קצובות של כמה מאות שקלים בחודש ואף יותר עבור הילדים.

החיסכון מושקע במסלולים שונים שניתנים לבחירה על ידי החוסך (מניות, אג"ח, מסלול משולב), אבל גם מאפשר חיסכון בנכסים לא נזילים כמו נדל"ן, תשתיות ואשראי לא סחיר (מתן אשראי לחברות עסקיות) שאמורות להניב תשואה גבוהה יותר מנכסים סולידיים.

היתרון בתוכנית זו הוא נזילות שמאפשרת למשוך את הכספים בכל עת ללא קנסות, וגם להפסיק את ההפקדות או להגדילן. המעבר בין המסלולים אפשרי בקלות גם הוא. בניגוד לקרנות נאמנות, שבהן משלמים מס עם מכירת הקרן ומעבר לאפיק אחר, כאן לא משלמים מס בגין פעולות אלה כל עוד לא מושכים את הכסף. המס במקרה של משיכה הוא על הרווחים הריאליים שנצברו.

דמי הניהול המקסימליים הם 2% מהחיסכון, אבל דמי הניהול הממוצעים בענף הם 1%–1.2% ותלויים ביכולת ההתמקחות ובגודל ההפקדה. אין דמי משמורת או עמלות נוספות. בדרך כלל, חברות הביטוח מאפשרות לבצע את ההפקדה בפנייה ישירה אליהן מבלי לערב סוכן (במגדל נשלחנו לסוכן). אפשר לפתוח חיסכון כזה גם ללא שום קשר אחר לחברת הביטוח. כדאי לעקוב אחר הביצועים של חברות הביטוח המתפרסמים באתרי האינטרנט שלהן.

השורה התחתונה: אפיק שלאורך זמן אמור להעניק תשואה גבוהה מהחיסכון הבנקאי. הניהול נשאר בידי גוף מקצועי. דמי הניהול נמוכים יחסית, אבל מומלץ להתמקח.

הבחירה במסלול הנכון תלויה ברמת הסיכון שההורה מעדיף, שנובע מהתנודתיות שהוא יכול לחיות איתה, במידת הידע שלו בשוק ההון וברצון שלו לנהל את החיסכון בעצמו. מרכיב נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא המיסוי ודמי הניהול. עם מס הכנסה אמנם בלתי אפשרי להתמקח, אבל עם קובעי העמלות בהחלט רצוי.