החברה הממשלתית נכסים מ.י. תמכור את יתרת החזקות המדינה בבנק לאומי. כיום המדינה מחזיקה 6.03% ממניות הבנק, ושווי ההחזקה הוא כ–1.2 מיליארד שקל, לאחר שמכרה לפני כשלוש שנים 5% מאחזקותיה בבנק.המניות הצפויות להימכר כעת הן למעשה השארית האחרונה לתקופה שבה החזיקה המדינה בשליטה בבנקים שהולאמו בעקבות פרשת ויסות המניות שהתרחשה בשנת 1983. במהלך השנים מכרה המדינה בהדרגה את מרבית המניות שברשותה, אולם לא הצליחה למכור את גרעין השליטה בבנק לאומי. החל משנת 2005 מכרה המדינה את החזקותיה בבנק לאומי בהדרגה, בין היתר, באמצעות בתי השקעות אשר הפיצו את מניותיהן למשקיעים מקומיים וזרים.
למי שלא מכיר, עאודות פרשת ויסות המניות של הבנקים, מתוך דו"ח ועדת בייסקי:
" התופעה שזכתה אצלנו לכינוי "ויסות" מקורה עוד בתקופה שקדמה לשנות ה-70, הגם שאופיו של ה"ויסות" השתנה במשך הזמן. נראה שהחל בכך בשעתו בנק הפועלים ושני הבנקים האחרים (לאומי ודיסקונט) הלכו בעקבותיו. החל משנת 1972 עדים אנו להתערבות גוברת והולכת של הבנקים במחירי מניותיהם. "
היה זה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 שהביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".
משבר מניות הבנקים ב-1983 היה לדברי דוד קליין, "שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה על ידי הבנקים, אשר נמשך שנים ארוכות". המשבר נוצר בעקבות פעולה מכוונת של רוב הבנקים הגדולים לווסת את שערי מניותיהם תוך הבטחת עלייה מתמדת ורצופה בשערי המניות (ומניעת ירידה או אף קיפאון ברמת השערים, ולו אף ליום אחד).