למעלה מ-14 מיליארד דולר תשקיע ברזיל באירוח המונדיאל. למה זה יעלה לה כל כך הרבה? כמה תרוויח מזה פיפ"א? כמה מיליוני דולרים תכניס הנבחרת הזוכה? ולא תאמינו כמה כסף תשפוך קטאר לקראת הטורניר ב-2022.

במונדיאל בברזיל יישברו לא מעט שיאים. חלקם על כר הדשא, האחרים ביציעים, אבל כבר עכשיו ברור, עוד לפני שנבעט הכדור הראשון: זה יהיה המונדיאל היקר ביותר בכל הזמנים.

ההערכות העדכניות ביותר מדברות על כך שברזיל השקיעה לא פחות מ-14 מיליארד דולר באירוח המונדיאל. הסכום העצום הזה כולל כמובן את בניית ששת האיצטדיונים החדשים ושיפוץ השישה הנוספים בהם ייערכו 64 המשחקים, אבל גם את ההשקעות בתשתיות ובאירגון עצמו.

מדובר ביותר מכפליים מהסכום שהשקיעה גרמניה באירוח המונדיאל ב-2006. הגרמנים הוציאו אז 6 מיליארד דולר על הפרוייקט. לפני ארבע שנים, עלות אירוח המונדיאל בדרום אפריקה הגיעה ל-4 מיליארד, וכשיפן ודרום קוריאה אירחו במשותף את הטורניר של 2002 הן הוציאו ביחד כ-5 מיליארד דולר.

המספרים הללו מעידים על עלייה מסחררת בסכומי הכסף הנדרשים כדי לארח אירוע בסדר גודל של המונדיאל. והעלייה הזו חלה ב-15 השנים האחרונות. עובדה: רק בארבעת הטורנירים האחרונים התחלנו לדבר במיליארדים.

לפני כן הסכומים היו שפויים הרבה יותר. כך לדוגמא ב-1998 עלות אירוח המונדיאל בצרפת הסתכמה ב-340 מיליון דולר "בלבד" וב-1994 ההוצאה של ארה"ב הייתה ממש מצחיקה במושגים של היום – 30 מיליון דולר. עדיין, הסכום העצום שמשקיעה ממשלת ברזיל באירוח המונדיאל הוא פחות מ-10 אחוזים מהתקציב שהעמידה ממשלת קטאר לאירוח הטורניר ב-2022.

תחזיקו חזק: קטאר מתכננת להוציא 150 מיליארד דולר על המונדיאל שאמור להתקיים אצלה בעוד 8 שנים!
אבל לא רק מבחינת ההוצאות מדובר ב-2014 בשיא חדש וחסר תקדים, אלא גם בכל מה שקשור להכנסות. פיפ"א, ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל, היא המרוויחה הגדולה כמובן, וכבר הבטיחה לעצמה קופה נאה של 4 מיליארד דולר. הסכום הזה מגיע בעיקר ממכירת זכויות השידור ומכירת חסויות לספונסרים השונים.

אז מהיכן מגיע הכסף הגדול הזה? מכירת זכויות השידור מניבה הכנסה של כ-1.7 מיליארד דולר. מרבית הכסף הזה מגיע כמובן ממדינות מערב אירופה – גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה, איטליה. אבל גם רשתות הטלוויזיה בארה"ב, יפן וברזיל (שישה ערוצים שונים ישדרו שם את המשחקים!) משלמות עשרות מיליונים כל אחת לפיפ"א על הזכות הבלעדית לשדר את המשחקים.

1.7 מיליארד דולר זה הרבה כסף, אבל כבר עכשיו ברור שפיפ"א תכפיל את הכנסותיה ממכירת זכויות שידור, ואולי אף תשלש אותן, בשנים הבאות.

אנשי השיווק של פיפ"א כבר סגרו חלק גדול מהחוזים לשידור שני המונדיאלים הבאים, ב-2018 ברוסיה וב-2022 בקטאר. כך למשל נסגרה כבר עיסקת החבילה עם הרשתות האמריקניות "פוקס" ו"טלמונדו", שישדרו את שני המונדיאלים הבאים בארה"ב.

הרשתות התחייבו להעביר לחשבון הבנק של פיפ"א בשוייץ 1.2 מיליארד דולר. וזה כאמור מארה"ב בלבד.
עוד לפני כן הודיעה פיפ"א על חוזים בסך 1.7 מיליארד דולר שנחתמו עם רשתות במזרח התיכון (ביניהן "אל ג'זירה" הקטארית), דרום אמריקה וחלקים מאסיה.

בנוסף החליטה פיפ"א כי החברה השוייצרית "אינפרונט ספורטס" תהיה בעלת הזיכיון למכירת הזכויות ל-2018 ו-2022 ב-26 מדינות אחרות באסיה, כולל סין והודו. למה זה מעניין? כי מאז 2006 המנכ"ל של החברה הוא פיליפ בלאטר, בן-דודו של ספ בלאטר, נשיא פיפ"א. כן, מסתבר שלא רק בנמל אשדוד הנפוטיזם עובד.

באשר לנותני החסות הרשמיים, השיטה המקובלת שפועלת גם במונדיאל בברזיל היא לקבוע שלושה דרגים: דרג בכיר של ספונסרים, דרג משני ודרג מקומי.

בדרג הבכיר נמצאות רק שש חברות בינלאומיות, שכל אחת מהן פועלת בתחום מוגדר: אדידס (מוצרי ספורט), קוקה קולה (משקאות קלים), אמירייטס (חברת תעופה), יונדאי (מכוניות), סוני (אלקטרוניקה), ויזה (כרטיסי אשראי). כל אחת משש החברות הללו משלמת בממוצע 118 מיליון דולר לפיפ"א תמורת חוזה לארבע שנים. בסה"כ מדובר בהכנסה של 709 מיליון דולר עבור ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל.

מבחינת החברות הללו, הדבר ה(כמעט) יחיד שמעניין אותן זה המונדיאל, בגלל החשיפה העצומה. אבל מאחר ומדובר בחוזה לארבע שנים, אנחנו רואים את הפרסומות שלהן מופיעות בכל הטורנירים הרשמיים של פיפ"א – אליפויות העולם לנערים, נוער, נשים וכדומה.

בדרג המשני של נותני החסות נמצאות שמונה חברות, שמקבלות גם הן חשיפה מרשימה במהלך המונדיאל, אבל פחותה באופן משמעותי מזו של שש הספונסריות הראשיות.

שמונה החברות הן: באדווייזר (בירה), קסטרול (דלק), קונטיננטל (צמיגים), ג'ונסון אנד ג'ונסון (טואלטיקה), מקדונלדס (מזון מהיר), מוי פארק (מזון), אוי (טלקומוניקציה), יינגלי (אנרגיה סולארית).

כל אחת משמונה החברות הללו שילמה בממוצע 65.5 מיליון דולר לפיפ"א כדי להיות נותנות חסות רשמיות ובסה"כ מדובר בהכנסה של עוד 524 מיליון דולר עבור ההתאחדות הבינלאומית (גם במקרה הזה לארבע שנים).

רגע, זה לא נגמר כאן. יש עוד שש חברות ברזילאיות ששילמו 20 מיליון דולר כל אחת כדי להיות נותנות חסות מקומיות, לתקופת המונדיאל בלבד. כלומר עוד 120 מיליון. בסה"כ ההכנסות של פיפ"א מכל נותנות החסות מגיעה ל-1.35 מיליארד דולר.

תוצאה ישירה של הגידול בהכנסות פיפ"א היא הגדלה משמעותית של הפרסים הכספיים שיחולקו לנבחרות, על פי הישגיהן. ומדובר בגידול של 37 אחוזים לעומת הסכומים שחולקו לפני ארבע שנים בדרום אפריקה.

כך למשל הנבחרת שתניף את גביע העולם ב-13 ביולי באיצטדיון המרקאנה בריו דה ז'ניירו תקבל מענק של 35 מיליון דולר. הנבחרת שתפסיד בגמר תוכל להתנחם ב-28 מיליון דולר. 22 מיליון תקבל הנבחרת שתסיים במקום השלישי ו-20 מיליון תקבל הרביעית.

ארבע הנבחרות שיודחו ברבע הגמר יקבלו 14 מיליון דולר כל אחת, לעומת 9 מיליון שתקבל כל אחת משמונה הנבחרות שיפסידו בשמינית הגמר. וגם 16 הנבחרות שיסיימו את דרכן כבר לאחר הסיבוב הראשון לא ייצאו בידיים ריקות. הן יקבלו 8 מיליון דולר כל אחת.

אגב, בעקבות הגידול בבונוסים לנבחרות, יעלו באופן ישיר גם הבונוסים שיקבלו השחקנים מההתאחדויות שלהם. הכל כמובן בהתאם לשלב אליו תגיע כל נבחרת, וכישורי המשא ומתן של השחקנים הבכירים בכל נבחרת. אגב, זה לא כל הכסף שיקבלו הנבחרות. כל אחת מ-32 המשתתפות כבר קיבלה מפיפ"א 1.5 מיליון דולר כדי לסייע בהכנות לטורניר. אולי לנבחרות כמו ספרד, אנגליה, איטליה וברזיל מדובר בכסף קטן ולא משמעותי. אבל להתאחדויות קטנות ולא עשירות, כמו אלו של בוסניה, איראן ואלג'יריה למשל, מדובר בסכום משמעותי ונחוץ.

עוד 70 מיליון דולר העבירה פיפ"א למועדונים ששולחים שחקנים למונדיאל. הכסף הזה משולם בעקבות דרישה של המועדונים לפצות אותם על כך ששחקנים ש"עובדים" אצלם יוצאים לאירוע שהוא מחוץ לשליטתם ולתקופה ארוכה יחסית, וכמובן עלולים גם להיפצע.

אם כך, ההוצאה הכוללת של פיפ"א בתשלומים לנבחרות ולמועדונים מסתכמת ב-576 מיליון דולר. יש לפיפ"א הוצאות נוספות, שקשורות לאירגון האירוע, הוצאות שאינן קשורות כמובן להוצאות של ברזיל עצמה, ומסתכמות בכמעט 1.5 מיליארד דולר. חלק נכבד מהסכום הזה הוא לצורך הפקת מבצע השידורים העצום הזה, שגם אמור לייצר נתוני רייטינג מפלצתיים.
את גמר המונדיאל של 2010, בין ספרד והולנד, ראו לפי הערכות למעלה ממיליארד איש בכל העולם. והמספרים בברזיל 2014 צפויים להיות גבוהים יותר.

אבל כאמור, לא צריך לדאוג לספ בלאטר ולאירגון שאותו הוא מנהל כבר שנים רבות. גם אחרי כל ההוצאות, האירוע שיארך חודש אחד בלבד, יותיר בחשבון הבנק של פיפ"א רווחים של כ-2 מיליארד דולר.

ועוד לא דיברנו על כרטיסים. בסה"כ הונפקו ל-64 המשחקים 3,334,524 כרטיסים. אלא שפחות משליש מהכמות הזו הוצאה למכירה לאוהדים ה"רגילים" – 400 אלף הוקצו לתושבי ברזיל ועוד 700 אלף נמכרו לתיירים. אנחנו מדברים על 1.1 מיליון כרטיסים מתוך למעלה מ-3.3 מיליון.

אז להיכן הועברו יתר 2.2 מיליון הכרטיסים? שאלה מצויינת. זוכרים את 20 החברות המשמשות כספונסוריות של הטורניר? ובכן, כל אחת מהחברות הללו מקבלת, על פי החוזה, אלפים רבים של כרטיסים. החברות מחלקות אותם בין העובדים שלהן ברחבי העולם וגם משתמשות בהם כפרסים במבצעים שונים שהן מקיימות. כמובן שלא מעט מהכרטיסים הללו עוברים מיד ליד וגם נמכרים בשוק השחור. מדובר בכמות אדירה של מאות אלפי כרטיסים.

מעבר לכך, כרטיסים מועברים גם לכל 209 ההתאחדויות של פיפ"א, לאנשי פיפ"א עצמם, לאנשי ממשל בברזיל ולאחמ"ים כאלו ואחרים. בכל משחק מוקצים גם כמה מאות כרטיסים לנציגי התקשורת האלקטרונית, הכתובה והדיגיטלית. רשתות הטלוויזיה שהן בעלות זכויות השידור זכאיות גם לרכוש כמות נוספת של כרטיסים, לטובת העובדים שלהן.

ויש גם את חבילות ה"הוספיטליטי". כאן מדובר על כרטיסים יקרים במיוחד, שכוללים חוץ ממקום טוב באיצטדיון (בדרך כלל בתאי אחמ"ים מפנקים), גם אירוח שכולל מסעדת יוקרה בתוך האיצטדיון, מקום חנייה שמור, דיילות, כיבוד קל, אלכוהול, מתנות וכדומה.

ומדובר בהכנסה גדולה מאוד מבחינת המארגנים. במרקאנה למשל יש כ-10,000 מושבים שמוגדרים כ-VIP מתוך כ-78,000 מקומות בסה"כ. יש באיצטדיון 110 תאי אחמ"ים, שבכל אחד מהם מקום לכ-25 אנשים.

גם באיצטדיונים האחרים יש כמות נכבדה של יציעי אחמ"ים שכאלה, אם כי בכמות קטנה יותר. והמחירים: בקטגוריה הגבוהה ביותר מחיר כרטיס לחצי הגמר
למשל מגיע לכמעט 5000 דולר. למשחק הגמר לא נותרו עוד כרטיסים ובשוק השחור המחיר הזול ביותר עבור כרטיס למשחק שייערך ב-13 ביולי הוא כרגע 5400 דולר. והמחירים רק עולים מיום ליום.
סיפור בפני עצמו הוא המאבק הגדול בין 'אדידס' ו'נייקי', שתי חברות ציוד הספורט הגדולות בעולם. אדידס הגרמנית מזוהה עם כדורגל ועם המונדיאל כבר 60 שנה, מאז שמנכ"ל החברה אדי דאסלר המציא את נעלי הפקקים המתברגים, שסייעו לנבחרת מערב גרמניה לנצח את הונגריה בגמר של 1954.

מאז 1970 אדידס היא הספונסורית הכי חשובה של פיפ"א ושל כל התחרויות שהיא מארגנת. מאז המונדיאל ההוא במכסיקו היא מספקת את הכדור הרשמי של המונדיאל וכמובן בכל ארבע שנים מדובר בדגם חדש.

ה"ג'בולאני" שקיבל ביקורות איומות בדרום אפריקה לפני ארבע שנים נגנז ובמקומו משווקת כעת אדידס את ה"בראזוקה" הצבעוני. באיצטדיונים בברזיל נראה רק את הכדור הזה וכמובן את שלטי הפרסומת של אדידס.

אבל נייקי תהיה נוכחת במונדיאל גם מבלי לשלם לפיפ"א. מבין 32 הנבחרות 10 משחקות בתלבושות שמספקת להם החברה האמריקנית, שרק לפני 20 שנה החלה להיכנס לתחום הכדורגל.

ברזיל, ארה"ב, יוון, קרואטיה, אנגליה, פורטוגל, דרום קוריאה, אוסטרליה, צרפת והולנד ילבשו את המדים שעליהם הסמל המפורסם של נייקי. לאדידס יש רק תשע נבחרות: גרמניה, ספרד, ארגנטינה, קולומביה, בוסניה, יפן, רוסיה, מכסיקו וניגריה.

ל'פומה', עוד חברה גרמנית, יש שמונה נבחרות: איטליה, שוייץ, חוף השנהב, אלג'יריה, קמרון, גאנה, אורוגוואי וצ'ילה. עוד חמש חברות קטנות מספקות את המדים לחמש הנבחרות הנותרות: בלגיה (בורדה ספורט) הונדורס (ג'ומה), איראן (אוהלספורט), קוסטה ריקה (לוטו), ואקוואדור (מרתון).

עבור אדידס ונייקי המונדיאל הוא האירוע החשוב ביותר שקיים, כי הוא מנוע הצמיחה העיקרי שלהן. ההכנסות של נייקי מתחום הכדורגל בלבד ב-2013 היו 1.9 מיליארד דולר (מתוך 25 מיליארד בסה"כ), בעוד שאדידס רשמה הכנסות של 2.4 מיליארד מהכדורגל (מתוך 20 מיליארד בסה"כ).

אדידס מעריכה כי ההכנסות שלה ב-2014 מתחום הכדורגל יצמחו באופן משמעותי ויגיעו לכמעט 3 מיליארד דולר, בעיקר בגלל המונדיאל. לפני כחודש דיווחה אדידס על גידול של 27 אחוזים במכירות בתחום הכדורגל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בקיצור, איך שלא נסתכל על זה, המונדיאל בברזיל הוא לא רק אירוע הספורט הגדול והנצפה ביותר בעולם – הוא גם אירוע כלכלי אדיר.