שתי עובדות יסוד ניצבות בפני המועצה המוניטרית של הבנק והנגידה קרנית פלוג. הראשונה, והחשובה יותר, היא ההאטה המתמשכת במשק, שהייתה ברורה עוד לפני תחילתו של העימות המזוין עם חמאס. המדד המשולב של מצב המשק עלה ב-0.1% בלבד בחודש יוני, עוד לפני שרקטה אחת נפלה בישראל, היצוא והתפוקה של התעשייה מתכווצים, והצריכה הפרטית הראתה סימנים ברורים של חולשה.

העובדה השנייה שאמורה להשפיע על החלטת הריבית היא שיעור האינפלציה הצפוי במשק. על פי כל הסימנים, הציפיות לאינפלציה נמצאות בטווח של 1.3% עד 1.5% בשנה, כלומר הציפיות נמצאות עמוק מתחת לקו של 2% בשנה וקרובות מאוד לתחתית טווח האינפלציה של 1% עד 3% - היעד הרשמי של הממשלה.

שני גורמים אלה מספקים לבנק המרכזי את כל הסיבות הדרושות לו כדי להחליט על הורדת ריבית, וקשה להניח שהוא ייתן להאטה להימשך בלי לנסות להתמודד איתה. המהדרין יכולים להוסיף לשתי סיבות אלה גם את הרצון לסייע להחלשת השקל, אך למען האמת ספק אם הורדה של רבע נקודת אחוז או אפילו חצי נקודת אחוז תסייע לפיחות המטבע המקומי. במקום שבו מצב מלחמה לא מביא להחלשת השקל, ספק אם הורדת ריבית תצליח לעשות זאת.

סביבה של חוסר ודאות

יש להניח שההיסוסים, אם יהיו, לגבי הורדת הריבית יבואו מהחזית של שוק הדיור. לעת עתה יש הפוגה בשוק - הציבור ממתין להורדת המע"מ כדי להסתער, אך זהו מצב זמני. בנק ישראל לא היה רוצה להוסיף לחץ כלפי מעלה על מחירי הדיור. אלא שבעניין זה הבנק יכול להסתמך על ההגבלות המנהליות על נוטלי משכנתאות, ואם צריך, הוא יכול להחמיר אותן.

צריך לזכור שהמשמעות של האטה כלכלית היא פגיעה בכושר ההחזר של משכנתאות על ידי משקי בית. הדבר צריך לדרבן את הבנק דווקא להוריד ריבית כדי לסייע לפעילות, מה עוד שכל האטה משמעותית תגרום לצינון של הביקוש למשכנתאות.

בשורה התחתונה, אנו צפויים למדרגה אחת או יותר של הורדת ריבית בחודשים הקרובים. באופק מבצבצת האפשרות של ריבית אפסית, וצריך לנהל בתנאים אלה מדיניות מוניטרית אפקטיבית, על כל המשמעויות שיש לכך בתנאים של האטה. בנק ישראל נקלע לימים לא פשוטים, והוא אמור להתמודד איתם בסביבה שבה האי-ודאות רק תגבר ותלך.

http://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/Misc_2/2014/ri.2014727T160657.jpg

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000958467