בכל המעברים האלה קיימת חובה שהיא אף מצווה: יישמר העובד החוסך לנפשו ויקפיד על הכללים דלעיל - ולא, עלול הוא למצוא עצמו בחֶסֶר ביטוח. כך הוא עלול להגיע ליום פרישתו ויגלה שביצע במו ידיו "תספורת פנסיונית": אם בהעדר ביטוח, או אם בצבירת סכומים שאינם מספיקים. בעולם החיסכון לפנסיה קם דור חדש: זה דור החוסכים שחייב למשול בחסכונותיו הפנסיוניים. אנשי הדור הזה אינם חייבים להיות בקיאים בתחום כאיש מקצוע, אך עליהם לפתח תובנות, להציב תמרורים ולזכור מה - ומתי - יש לעשות.

יש חשיבות רבה בשימור רציפות הזכויות בחסכונות הפנסיוניים, דוגמת ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וכיסויים ביטוחים אחרים. בעיקר בעבור הכיסוי הביטוחי, אך לא רק עליו. היום בנוי החיסכון הפנסיוני על צבירה: ככל שנחסוך יותר כך נקבל קצבה גדולה יותר. על כן שימור הזכויות וההפקדות על פני השנים אינו בגדר המלצה אלא בגדר מצוות "עשה".

אזהרה: במקרה בו היה עובד שכיר והופסקו לו ההפרשות לביטוחי מנהלים ולקרנות הפנסיה, יהיה לו כיסוי ביטוחי למשך חמישה חודשים. מעבר לתקופה זו וללא נקיטת יוזמה מצד העובד, הוא עלול למצוא עצמו במצב של חסר ביטוחי ואובדן כיסוי ביטוח, במקרים של אובדן כושר, נכות ותמיכה בשארים

תקופת המעבר שבין שתי עבודות היא קריטית במיוחד. לעתים עלול העובד הממתין לתעסוקה חדשה להיקלע למצוקה כלכלית ולאי-יכולת להתמיד בתשלומים החודשיים. כדי שזכויותיו בתחום הביטוח לא תפגענה, קבע המחוקק מגבלה של חמישה חודשים, בהם הוא עדיין מבוטח, למרות שלא שילם באופן סדיר. פרטים אודות התקנה הזו בהמשך המאמר.

לוחות זמנים: מומלץ לטפל בנושאים הפיננסיים מהר ככל שניתן - ועד שלושה חודשים מיום ניתוק יחסי עובד/ מעביד. על הפורש לקבל החלטות בנוגע לתוכניות הפנסיוניות, למשיכה, היעוד לקצבה, רציפות הזכויות והשימור.

המלצה: בכל תקופת מעבר בין עבודות מומלץ לשמור לפחות על הרצף הביטוחי, בכפוף לתקנון החיסכון הפנסיוני של התכנית שבידי העובד.

חובה: על העובד לזכור לקבל מסמך העברת בעלות מהמעסיק אותו עזב, אודות החיסכון הפנסיוני שלו.

קרן פנסיה חדשה / מרכיב ביטוחי: במקרה שהפסיק החוסך להפקיד לקרן הפנסיה ובעת ניתוק יחסי עובד ומעביד (וזאת בתנאי שלא ביקש העובד למשוך את כל או חלק מכספי התגמולים בקרן: אם משך העובד חלק מכספי התגמולים, קרן הפנסיה רשאית לבקש ממנו לחתום על תצהיר בריאות חדש.) במקרה כזה קרן הפנסיה החדשה תשמור על רצף ביטוחי לתקופה של חמישה חודשים מיום הפסקת ההפקדות השוטפות, או בכפוף לתקנון קרן הפנסיה. הכיסויים הביטוחים יהיו שווים בערכם לערב הפסקת ההפקדות השוטפות. עלות הביטוח תנוכה מיתרת כספי התגמולים בקרן. לקרן הפנסיה אין צורך לבקש את רשותו של החוסך. במידה והחוסך אינו מעוניין בשמירת רצף הביטוח הוא חייב להודיע לקרן הפנסיה. בתום חמישה חודשים הביטוח מופסק מיד.

מה על העובד לעשות? במידה ומצא מעסיק חדש יש לבקש מהמעסיק החדש להפקיד לאותה קרן הפנסיה כמו המעסיק שקדם לו. במידה והעובד חזר להפקיד בתוך 12 חודשים ממועד הפסקת ההפקדות, קרן הפנסיה תאפשר לחדש את ההפקדות - אך העובד ייחשב כחבר חדש בקרן הפנסיה. תיתכן פגיעה בתקופת האכשרה! זו תיספר מחדש למשך 60 חודש שבה לא יהיה העובד מכוסה למקרה של נכות או פיצוי לשארים - למחלה שהייתה קיימת טרם הצטרף לקרן הפנסיה. מכאן שיש להיזהר מפגיעה בשיעורי כיסויי הביטוח נכות ושארים, על מנת לשמור על הכיסויים הביטוחים בדיוק כפי שהיו ערב הפסקת החיסכון.

אם העובד טרם מצא מעסיק חדש, קרן הפנסיה תוכל לבטח אותו במשך 24 חודשים: 19 חודשים בניכוי חמשת החודשים הראשונים - מיום הפסקת ההפקדות, תוך כדי שהעובד משלם את דמי הביטוח באופן עצמאי.

יש לזכור: קרן פנסיה חדשה היא כלי קיבול למטרה של צבירת סכומים לחיסכון ארוך טווח. זאת כדי שנוכל להגיע לגיל פרישה ולקבל קצבה. סכום הקצבה תלוי קשר ישיר בגיל ההצטרפות, בשכר המבוטח ובעיקר בסכומים שיצבור החוסך. המשך הפקדות שוטפות לצבירת חיסכון הוא הכרחי לא רק לשמירת כיסויים ביטוחים, אלא גם לצבירת הכספים בקרן.

ביטוח מנהלים: תנאי החוסך מאוגדים בחוזה הפוליסה, עליו חתם ביום הצטרפותו לביטוח מנהלים. בדרך-כלל, מיום הפסקת תשלומים לפוליסה ובמשך חמישה חודשים לאחר מכן יהי העובד זכאי להמשך כיסוי הביטוח בשל אובדן כושר עבודה וביטוח שארים. בתום המועד נפסקים באופן אוטומטי כיסויי הביטוח. בנוגע לתקופת אכשרה בגין מחלה קודמת ערב הצטרפותו לפוליסת ביטוח המנהלים, תקופה זו רשומה בחוזה הביטוח ויש לוודא את ציונה של תקופת אכשרה בחוזה הביטוח.
בביטוח מנהלים יכול החוסך שעבודתו הופסקה לשלם מיוזמתו פרמיות לחברת הביטוח, עבור שימור כיסוים ביטוחים. זה קרוי תשלום "ריסק" ולרוב הוא אינו גבוה. הוא נוצר בעבור שימור הכיסויים הביטוחים שבגינם בוטח העובד ערב הפסקת התשלומים השוטפים. בתקופה שבה משלם החוסך את תגמולי הביטוח עבור אובדן כושר עבודה ועבור ביטוח שארים, אם ארע אירוע מזכה, יהיה העובד זכאי לקצבת אובדן כושר עבודה. במקרה של פטירה יהיו שאריו זכאים לפנסיית שארים, בדיוק כפי שהיו זכאים ערב יום הפסקת התשלומים השוטפים.

קופת גמל והשתלמות: ייעודם של חסכונות אלה הוא צבירת סכומים. בקרנות ההשתלמות הצבירה היא הונית ופטורה ממס בכפוף לתקנות. בקופות הגמל (עד ליום 31.12.2007 כולל), מדובר בחסכונות הוניים הניתנים למשיכה בכפוף לתקנות בפטור ממס. כספים שהצטברו מיום תחולת התיקון, קרי החל מ- 3 ינואר 2008 מסווגים כקצבה. בעיני החוסכים ניתן לסווגם כצבירה למטרת חיסכון. בדרך-כלל אין בהם כיסויים ביטוחים, על כן אין עניין בשימור מרכיבי הביטוח. מאידך, הפסקת עבודה אינה עילה למשיכת הכספים: בין אם בפטור ממס ולבטח עם חבות מס.

כספים שהופקדו לקופת הגמל לאחר ינואר 2008: שימור החסכונות הוא מהותי להמשך צבירת החיסכון הפנסיוני לפרישה. בתקופות מעבר אין צורך בנקיטת פעולה כלשהי. גם אם ירצה החוסך, לא יוכל להפקיד בעצמו לקרן ההשתלמות במעמד שכיר - שבה הפקיד לו המעסיק לשעבר. אם ירצה ויתאפשר לו, יוכל להמשיך להפקיד הפקדות לקופת הגמל במעמד עצמאי.

מצא העובד מקום עבודה חדש והמעסיק מסרב להפקיד לתוכניות החיסכון הקיימות:
חוק הפיקוח של שירותים פיננסים התשס”ה 2005 סעיף 20 קובע חופש בחירה מוחלט של העובד ואיסור התניה של הפקדת כספים.

עובד שהופך משכיר לעצמאי: שינוי סטאטוס משכיר לעצמאי מתיר לעובד להמשיך ולהפקיד בתכניות הפנסיונית השונות: קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. בתקופה בה עבד כשכיר, ההפקדה לקרן הפנסיה / ביטוח מנהלים הייתה בכפוף לשכר המבוטח. ממנו נגזרו התשלומים החודשיים. כמובן שככל שהשכר המבוטח גבוה יותר, כך יהיו התשלומים החודשיים בהתאם. עוד בטרם יתחיל העובד ברציפות ההפקדה, עליו להבין את המשמעות של רציפות ההפקדה, בכפוף לשכר המבוטח האחרון כשכיר. לחלופין, ייתכן כי בתחילת דרכו כעצמאי יוכל לבטח רק שכר נמוך יותר. יש לכך משמעויות בחסר ביטוח: משמעותו פחות ביטוח במקרים של אובדן כושר עבודה או פיצוי לשארים. לצורך צבירת סכומים עדיפה בכל מקרה הפקדה על העדר הפקדה. ניתן להגדיל את הסכומים בעתיד.

לעניין קרן השתלמות: במקרה שבו הפך העובד משכיר לעצמאי, לא יוכל להמשיך ולהפקיד באותה הקרן שבה הפקיד במעמד שכיר. עליו לפתוח קרן השתלמות לעצמאים. הגוף המנהל יבקש ממנו אישור על היותו עצמאי. ניתן להתחיל ולהפקיד מיום הפקדה ראשונה. לאחר 6 שנים הכסף יהיה נזיל ופטור ממס, בדיוק כפי שהיה בעת שהעובד היה שכיר.

מאת: רן חובב