כאשר מנפיקים אגרת חוב, יש לה ערך נקוב, ויש לה ריבית נקובה (הכל בשקלים). כך למשל אג"ח שנקובה במאה שקל, ומבטיחה חמישה שקלים בשנה, מבטיחה ברגע הנפקתה תשואה של 5%.נניח שזהו גם שער הרבית במשק, ואין באיגרת שום סיכון.
כעת, עולה הריבית במשק ל-6%. האג"ח אינו משנה את התשלום הנקוב כריבית. (מכונה גם קופון). לכן אם על השקעה של 100 ש"ח אתה ממשיך לקבל 5 ש"ח אתה מפסיד תשואה גבוהה יותר. אתה כבר אכלת אותה בכל מקרה. אבל אם תרצה למכור את האג"ח - איש לא יקנה ממך. אבל אם תוריד את מחירה ל-83.3 שקלים אז תמצא קונה, כי 5 שקלים קופון שישולמו עבור השקעה של 83.3 נותן תשואה של 6%.
וכמובן להיפך: אם הרבית בשוק יורדת ל-4% אתה לא תסכים להפרד מהאגח שלך בפחות מאשר 125 ש"ח.
זהו ההסבר העקרוני הסכמטי. מה שמסבך את החישובים הוא אלמנט זמן הפרעון, ומתי צפויה הריבית וכו. אבל לצורך הבנה עקרונית - זה מספיק.
(אם אתה מתעקש לחישוב מדויק, בבקשה:
http://www.financeformulas.net/Formula%20Images/Yield%20to%20Maturity%201.gif
נחמד, לא?)
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
