סין הייתה תעלומה ותישאר כזו. אם רוצים באמת להבין את סין חייבים לחיות שם – וגם זה בעירבון מוגבל... (יש לי כמה חברים העוסקים בסין בניהול השקעות. גם הם לא מבינים הכל!).

על סין אי אפשר ללקט מידע תיאורטי בלבד. הסינים היו פה כמעט לפני כולם והם עוד יישארו פה כנראה הרבה אחרי כולם. בשנים האחרונות ציפה העולם שסין תמלא את תפקיד "סינדרלה" מהאגדות: בדומה לסיפור על לכלוכית, שבו הנערה הייתה חייבת לנקות ולשרת את אדוניה ובסוף היום לזחול לחדרה, כך ציפה העולם מכלכלת סין שתרכוש מוצרים: כמה שיותר, שתיקח על גבה את המשך צמיחת הביקושים העולמיים. אך מה קורה אם סין כבר לא יכולה? או אולי לא רוצה? זה הרגע שבו שופכים כל הנהנים משירותיה את זעמם, רותחים ומבקרים את ההתנהלות הסינית, בחשש כי עוד רגע מגדל הקלפים הזה קורס.

בכלכלה העולמית הסינים לא זוכים ליחס שווה והוגן ולצבע הצהוב ולעיניים המלוכסנות יש לעיתים מחיר.

במעקב מתמשך אחר כלכלת סין והתנהלותה בשנים האחרונות, ניתן לזהות תהליכים חברתיים וכלכליים מרתקים. זאת רק תחילתה של המהפכה הסינית.

God bless China:

נראה כי לאחרונה שוב אין הכלכלה העולמית יכולה עוד לסמוך על סין. כלכלה זו, שהורגלה כי הצמיחה של סין משפיעה באופן דרמטי על רמת הביקושים בעולם ושהשתמשה בה כמנוע צמיחה עולמי. זה כבר היסטוריה: מצמיחה דו ספרתית יש ירידה לצמיחה חד ספרתית: כ- 7%. הנתונים אודות הייצור התעשייתי והשקעות בנכסים ממשכים להראות מגמת ירידה. כלומר צפויה האטה נוספת בעתיד. סין כנראה תצליח לצמוח "רק" ב- 7.5%. יש כבר הערכות כי בשנה הבאה, 2016, הצמיחה במשק הסיני תרד לרמת של פחות מ-7%. מסתבר כי כל אחוז של צמיחה יש לו חשיבות מכרעת בקצב גידול הכלכלה.

למה לא מאמינים לסינים? משחקים ב"מחבואים"...

לסין יש היסטוריה ארוכה של גמישות ועיקום נתונים, כולל גם נתוני הצמיחה שלה. ראש הממשלה הסיני, לי קה-צ'יאנג, אמר פעם כי נתוני התוצר מקומיים היו "מעשה ידי אדם, ולכן לא אמינים". בשנת 1988, בתקופה שלאחר המשבר הפיננסי באסיה, בעוד מדינות רבות סובלות ממיתון, טענה סין כי קצב הצמיחה שלה הוא 7.8%. לאחר מכן התברר כי קצב הצמיחה האמיתי היה 5%. בתחילת שנות ה- 90 דיווחה סין על צמיחה של 8-9%, כשבפועל התברר כי מדובר בצמיחה של 10%.מדוע משחקת סין בנתונים? יש השערות רבות, הקשורות בחלקן בתרבות הסינית של חשאיות, בחוסר מקצועיות באיסוף הנתונים וברצונם של הסינים לא למשוך תשומת לב ולגדול "מתחת לרדאר". האם אפשר להחביא יותר ממיליארד סינים? הם משתפרים, רוכשים השכלה וידע ועוד ימשיכו בעתיד להתאים עצמם לעולם.

כלכלת סין: מדד מנהלי הרכש (מדד לאומי הסוקר אינדיקאטורים כגון: רכישת מוצרים חדשים, ייצור, תעסוקה, רמות מלאי, זמני משלוח, מחירים, הזמנות-ייצוא והזמנות-ייבוא ומסכם את הפעילות העסקית במשק.) מדד זה ירד אל מתחת רמת ה- 50 נקודות, המלמד על התכווצות בפעילות המשק. יש הרואים בכך סימן לתחילתו של מיתון במשק הסיני. אך מה שיותר מדאיג את האנליסטים הוא לא גורלם של הסינים, אלא רמת הביקושים שלהם. כך, אם המשק הסיני מאט, אז בהכרח הוא קונה פחות ברזל, פחם, דלק וחומרי גלם. כדאי לזכור כי כל הרכישות הללו ממונפות: זה שכורה את עפרות הברזל לוקח הלוואה כדי לכרות ומוכר לסוחר הברזל - גם כן באשראי. הסוחר מוכר לקבלן הסיני וכמובן באשראי. אם הקבלן הסיני לא יבנה ולא ימכור את הדירות, אז הסוחר והכורה ימצאו עצמם מובטלים. החשש הגדול הוא בעיקר מהיקף האשראי בשווקים: הכלכלה הפיננסית שעולה בהרבה על הכלכלה הריאלית: כלומר היקף האשראי הוא מעל לערכם הריאלי של העסקים.

מקובל להניח שבסין הכול גדול ומוגזם. ההשקעות במשק מהוות כמעט 50% מהתמ"ג של סין. את מרבית ההשקעות אלה מממן אשראי גדול. המדדים של המשק הסיני - דוגמת מדדי הייצור - חדשים יחסית ועדיין לא נאספו די נתונים לצורך מעקב מתמשך (כמו היסטוריית הנתונים של ארצות הברית) כדי שניתן יהיה לבדוק מה קורה. כדי להבין את המצב חייבים לחיות בסין, להסתובב ברחובות, בערים ובכפרים, או להיות מוזן מכמות רבה מאוד של נתונים: לא רק של סין, אלא מדדים של פעילות בנקים זרים. ניתן לעקוב, למשל, בעזרת ה-HSBC אחר מדד הייצור של סין ומדדים נוספים.

CHINA GDP

מלחמת המטבעות העולמית. במרכז - הדולר והיואן: ¥/$

יואן: המטבע הסיני, הוכנס לשימוש בשנת כבר 1889. השטרות הוכנסו לשימוש בסין בשנות ה- 90 של המאה ה- 19. לאחרונה החליט הבנק המרכזי בסין לפחת את המטבע הסיני - כלומר להוריד את ערכו מול המטבעות האחרים - בשיעור של 2%. מהלך זה נתפס כביטוי לחששות של הממשל מהאטה במשק. (אחת הסיבות לכך שהממשל עורך פיחות, היא לעודד את הייצוא. בעת פיחות המטבע המוצרים שנרכשים מסין זולים יותר). מהלך זה נתפס בשווקים כחזרתה של מלחמת המטבעות העולמית, שבה כל מדינה רוצה להחליש את המטבע שלה כדי לעודד פעילות כלכלית. מהלך זה הוא מצוין לחברות הייצוא הסיניות, אך לא טוב לכל החברות הגלובליות האחרות, המתחרות בחברות הסיניות. סין עשתה את המהלך הזה דווקא בזמן שבו הבנק המרכזי האמריקאי מפזר רמיזות על העלאת ריבית קרובה של הדולר. במצב כזה המשקיעים עשויים למכור את השקעותיהם בשווקים מתעוררים כמו ארגנטינה או טורקיה וכיו"ב ולקנות דולרים. ארצות הברית "סינדלה" בכך את עצמה.

אחת הסיבות שבגללן הבנק מתחייב להעלות את הריבית, היא כי הוא מאותת שהמשק האמריקאי חזק מספיק. זאת כדי לאותת לכל מחזיקי הדולרים שתמה תקופת "ההרחבה הכמותית" והריבית האפסית. בעת שהופעלה "ההרחבה הכמותית" הייתה הזרמת דולרים מאסיבית לשוק, שהעלתה את מחירי הנכסים. זאת כדי להחזיר את ביטחון המשקיעים בדולר. עתה יהיו משקיעים שימכרו נכסים במדינות אחרות כדי לקנות דולרים. ההערכה היא כי עיקר המדינות שמהן יצאו הדולרים הן רוסיה, ברזיל, הודו ומדינות אפריקה. פיחות ביואן והעלאת ריבית על הדולר יפגעו בפעילות הכלכלית של המשק האמריקאי. לכן אם נמצאים בפתחה של מלחמת מטבעות וסין תמשיך לפחת את המטבע שלה, הרי שגם מדינות אחרות - לא רק ארצות הברית - לא תהססנה לנקוט במדיניות מוניטרית אגרסיבית משלהן, דוגמת הורדת ריבית ורכישת אג"ח. עלכן, נכון לרגע זה, קטנו הסיכויים שהבנק המרכזי בארצות הברית ימהר להעלות את הריבית.

משחק Pacman” " מלוכסן עיניים: סין היא יבואנית אדירה של חומרי גלם, כך שפיחות המטבע שלה עושה טוב ליצוא, אבל גם גורם ליבוא שלה להתייקר. סין היא יבואנית אדירה של מזון, הסינים מייבאים יותר סויה מאשר דלק (אך גם הרבה דלק!) . מרבית הסויה מגיעה מארצות הברית (וגם מברזיל) כך שבאילנוי ובאוויה יש חשש מאבטלה - כאשר הסינים יוכלו לרכוש פחות אוכל ביואן מפוחת. עיקר הייצוא של סין הוא מחשבים, אבל כדי ליצר את המחשבים הם מייבאים חומרי גלם רבים וגם צגי LCD ומעגלים משולבים.

מאזן האימה: הבנקים האמריקאים יושבים על הררי, מזומן אותם הם לווים כמעט בחינם מהבנק המרכזי. הם מרווחים הרבה כסף על פערי הריבית בין שיעורה בארצות הברית לבין השווקים המתעוררים. השאלה שמשקיעים צריכים לשאול את עצמם היא: האם בשל ההקלה הכמותית והריבית האפסית יש לארצות הברית חלק גדול בניפוח מחירי הנדל"ן בסין, בשל זרימת דולרים ? יש לשער שאכן, עודפי היצע הכסף נותבו להשקעות גם בנדל"ן. אולי נוצר שיתוף פעולה מדהים: בנקים בארצות הברית שלווים מה- Fed כסף בחצי-חינם, שולחים אותו לסין, מקבלים עליו ריבית גבוהה וברווחים קונים נדל"ן.

צחוק הגורל: לסין יש עניין בשמירה על הדולר. הם מחזיקים טריליונים של דולרים והם נמצאים במלכוד: מצד אחד שמירת ערך של יתרות המטבע שלהם ולמולה היצוא הסיני ותחרותיות המשק הסיני בעולם.

האם התהליך הזה עשוי להשפיע על כלכלת סין? כנראה שלא תהיה השפעה מהותית. לסין יש שליטה מלאה על תנועות ההון. הכלכלה הסינית מונעת עכשיו בעיקר על ידי השקעות. האם תהליכים אלה יכולים לגרום להון לצאת מסין? סביר שלא. ההשפעה תהיה מוגבלת.

השווקים בסין: "כלכלת העצבים": עצבנות רבה מאפיינת את הפעילות בשווקים בסין, בגלל הנתונים הכלכליים שסיפק המשק הסיני, כמו גם הפחד מהמשך מגמת הפיחות במטבע הסיני.

מה עמד מאחורי העלייה הדרמטית במניות? שלא כמו במרבית השווקים בעולם, שם עיקר המשקיעים הם מוסדיים, בסין יותר מ- 80% מהמשקיעים בבורסה הם משקיעים קמעוניים קטנים. הם נהנים עידוד נרחב של מתן אשראי לצורך רכישת מניות. אחת הסיבות לעלייה, עד לעת האחרונה, מונעת על ידי מתן אשראי ייעודי ומינוף נכסים לצורך השקעה במניות. שיעור ההנפקות של חברות חדשות הולך וגדל, בבורסה הסינית של שנחאי ושך שנזן. שוק המניות הסיני הוא לא בדיוק בבואה של המשק. שיעור העלייה במניות לפני תחילתו של התיקון היה יותר מ-100%, כאשר הצמיחה במשק מאטה בשיעור ניכר. התיקון הנוכחי בשוק המניות הסיני הוא נכון ובריא ובעצם מייצר מצב של תאימות בין מצב הכלכלה לבין שוק המניות. התיקון, ברמתו העכשווית, אינו משפיע בהכרח עד כה על הכלכלה הסינית.

מה עושות חברות שנסחרות בסין? זה יכול לקרות רק בסין... יותר מאלף חברות (כ- 1,480 מהן, בספירה אחרונה) השעו את המסחר במניותיהן עד יעבור זעם. אחת הסיבות להשעיית המסחר הייתה כי הן השתמשו במניותיהן כערבות ללקיחת אשראי מהבנקים, כך שירידת הערך במניות חשפה אותם לסיכון פירעון אשראי מידי. הפסקת המסחר הייתה מתוך רצון של החברות לקבע את הערך לביטחונות. לא יאמן - אבל זאת המציאות בסין.

מה עושות הרשויות בסין? סדרה של פעולות דחופות בוצעו, כדי לבלום את הירידה החדה בשווקים. עצם הבהילות של הפעולות מלחיצה בפני עצמה ודווקא מעלה את החששות של המשקיעים. הרשויות לא רק שלא הצליחו לייצב את השוק, הן אפילו הגבירו את רמות הבהלה. הרשויות כמעט יצאו מגדרן, גייסו ושכנעו משקיעים לרכוש מניות דרך קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות. זאת תוך כדי מתן מימון וערבויות על ידי CSFC - תאגיד ניירות הערך הסיני שאף "ייעץ" למשקיעים לרכוש מניות של תאגידים בינוניים וקטנים: דווקא אלה ספגו את הנפילה חזקה ביותר. כולם פעלו בשיתוף פעולה מלא והדוק עם הבנק המרכזי, ליצור יציבות בשוק היורד.

כמה מודאגת הממשלה? פצצה סינית חברתית: הירידה בשוק המניות הסיני היא כאב ראש גדול לנשיא שי ג'ין-פינג ולכל המנהיגים הבכירים של סין ,העושים ככל יכולתם למנוע האטה כלכלית חריפה. כשם ששוק המניות האמריקאי הוא סמן-דרך כלכלי/חברתי חשוב ביותר, כך גם ההתייחסות לשוק המניות הסיני. יציבות בו מתפרשת כיציבות של השלטון וניהול נכון. ישנו סיכון חברתי אמיתי בהעדר יציבות בשוק ההון, עד כדי הבעת חשש ע"י מומחים הטוענים שגם בסין יכול להתקיים מרי אזרחי. הסיכוי לכך קטן, אך הידרדרות ואי-יציבות בשוקי ההון כאשר המוני העם מושקעים בהם, במינוף מוגזם - והנה יש בסיס לתסיסה חברתית.

האם יתרחש מיתון כלכלי בעולם? לא נראים כרגע באופק התפתחות של משבר או מיתון בכלכלה העולמית. בהחלט ייתכן שבקונסטלציה מסוימת, בעוד שנים מספר, יש סיכוי מיתון כזה או למשבר חובות. תחום האנרגיה בעולם מרתק. הוא משתנה מיום ליום: בעקבות היצירתיות האנושית בכל הקשור להפקת אנרגיה חלופית, ארצות הברית מפיקה 8 מיליון חביות של נפט גולמי ביום! רמת היצור הולכת ועולה וטכנולוגיית פצלי השמן, יחד עם המשך הירידה במחירי האנרגיה, יכולים לתת דחיפה משמעותית להמשך ההתרחבות הכלכלית בעולם.

Not Made In China: כלכלת סין לאן? למרות הכתוב לעיל, סין היא רק בשלביו הראשונים של תהליך התיעוש. האוכלוסייה הסינית ממשיכה לגדול. יש להם מגוון עצום של משאבי טבע זמינים. רמות הצריכה לנפש בסין הן מהנמוכות בעולם ורמות אלו צפויות לעלות בעתיד. תהליך העיור (המבוסס על העברת אוכלוסיה חקלאית מהכפר לעיר) יימשך עוד שנים ארוכות. בסין יש בעיות מבניות: הזדקנות אוכלוסייה ומתיחות פנימית פוליטית. גם רמת חדשנות טעונת שיפור. מאידך, ה"פרה של תנובה" הפכה למלוכסנת עיניים... הם לא רק קונים מפעלים. הם גם לומדים! הנוכחות הגוברת שלהם על הבמות הכלכליות והפוליטיות תתרום לשינוים מבניים ושורת רפורמות, שתתבטאנה בפעילות הכלכלית של המשק הסיני. סין צמחה "רק" ב- 7%. מדינות רבות היו מייחלות לנתון המדהים הזה! הפוטנציאל של סין מדהים, במיוחד כאשר הרגלי הצריכה של המעמד הבינוני מתחילים להשתנות.

הכלכלה העולמית תצטרך להתאים עצמה לסין ולא ההיפך. יש בהחלט מקום לזהירות, בעיקר בשל המינוף הגדול. תמה התקופה שבה המשק הסיני התבסס בעיקר על הוצאות ממשלתיות. המגמה של מעבר לצמיחה בשל ביקושים פנימיים (בדומה לארה"ב) תשתלם. העולם מאמין בכלכלת סין ובשוק המניות שלה. יש לסינים עוד כלים באמתחתם כדי לעודד ולתמוך בשוק. אלה יעודדו את ביטחון המשקיעים ואת הצמיחה. בבדיקה נראה כי המינוף אינו גדול מספיק כדי לגרום לקריסת שוק המניות ויש עוד מקום לעליות בעתיד.
.
המגמה הכללית בשווקים נותרה חיובית.

http://www.ranhovav.co.il/articles.aspx?article=270