14.05.2017 מאת: אורי תומר, דה מרקר

שילוב של ריבית אפסית וירידה במדדי המחירים לצרכן מבלבל בשנים האחרונות את החוסכים הסולידיים. כשמוסיפים לקלחת את סוגיית המיסוי - נוצרים לפעמים מצבים מבלבלים באמת.
למ', סטודנטית צעירה מדרום הארץ היו 25 אלף שקל. היא רצתה להניח את הכסף בצד למשך שלוש שנים, ולדאוג שהוא ישמור על ערכו במקרה של אינפלציה. מ' ואביה פנו לסניף של בנק לאומי בינואר 2014, וביקשו לבחון את האפשרויות שעמדו בפניהם.
לדבריהם, ליועץ ההשקעות בבנק היתה הצעה שנשמעה מעניינת. הוא הציע להם תוכנית חיסכון צמוד מדד למשך שלוש שנים, שהריבית בה אמנם אפסית כמעט - 0.01% בשנה, אבל שתגן על ערכו הריאלי של הכסף במקרה שהמחירים במשק יעלו. לטענתם, כששאלו מה יקרה אם האינפלציה תהיה שלילית, הבטיחו להם בבנק שהקרן מובטחת, כלומר שירידת המדד לא תגרע מהסכום הראשוני שתפקיד מ'.
במבט לאחור, זאת לא היתה בחירה מוצלחת. לא רק שהאינפלציה לא הרימה את הראש בשלוש השנים האלה - מדד המחירים לצרכן אפילו ירד. הבנק חישב את ההפרש בין מדד יסודי של 100.29 בדצמבר 2013, למדד של 98.90 בדצמבר 2016, ירידה של 1.3%. אם מ' היתה מחזיקה את הכסף אצלה בארנק או מתחת למרצפות בדירתה, היא היתה אפילו נהנית מעלייה בכוח הקנייה של הסכום שברשותה.
אבל מ' אפילו לא יכלה להתנחם בעובדה שהיא לא ספגה הפסד ריאלי. את הריבית על החיסכון חישב הבנק כמובטח, עבור שלוש השנים שבין ינואר 2014 לינואר 2017, 0.01% בכל שנה. כך, בתום תקופת החיסכון, צבר הסכום שהפקידה מ' ריבית של 7.5 שקלים על הקרן. בנוסף, הבנק לא ניכה מהסכום את ההפרש בגין ירידת המדד.
אלא שכאן נכנסת סוגיית המיסוי. ההפרש בין הסכום שהפקידה מ' לשווי שמשקפת לו ההצמדה לירידה במדד נתפש על ידי הבנק רשות המסים כ"רווח", שכן הפיקדון מוגדר כצמוד מדד. בשל כך נגבו ממנה, דרך הבנק 88.75 שקלים כמס הכנסה. כך, במקום לקבל בחזרה את 25 אלף השקלים שהפקידה, קיבלה מ' המופתעת בסוף התקופה בחזרה 24,918.75 שקל - כלומר 25 אלף שקל בתוספת 7.5 שקל ריבית פחות 88.75 שקלים.
מבנק לאומי נמסר בתגובה: "מדובר בחיסכון צמוד למדד המחירים לצרכן לשלוש שנים, שנפתח בראשית 2014. בתאריך פירעון החיסכון, המדד היה נמוך מהמדד ביום ההפקדה. לאור ירידת המדד בתקופה המדוברת, הלקוחה היתה אמורה לקבל ביום הפירעון סך של כ-24,650 שקל בהתאם לתנאי החיסכון, הבנק השלים ללקוחה את ההפרש בין הקרן המופחתת (24,650 שקל) לקרן המלאה (25,000 שקל).
"מס הכנסה רואה בסכום שהבנק משלים כריבית, ולכן מחייב את הבנק לנכות מס במקור גם על סכום זה (בשיעור של 25%), מה שהביא להפחתה של כ-88 שקל. לולא היה הבנק משלים את הקרן, הלקוחה היתה נפגעת במלוא ירידת המדד (ומקבלת בפועל כ- 24,650 שקל)".
מרשות המסים נמסר: "בהתאם להנחיות רשות המסים לבנקים, הכנסה שמקורה במגן שניתן על ידי הבנק כנגד ירידת המדד היא הכנסה חייבת במס. עקרון זה נתמך גם בפסק דין מיכל בראל שניתן בסוגיה דומה בבית המשפט העליון".