השניה - אשראי מחברה חיצונית (במקרה זה, חברת כרטיסי אשראי).
מדובר במסגרת **שונה לחלוטין** מזו של חשבון הבנק.
כל פעם שלקוח "משלם"/"מגהץ" את כרטיס האשראי שלו, חברת האשראי מתחייבת בפני העוסק לשלם את הכסף לבית העסק ובמקביל הלקוח מתחייב לשלם לחברת האשראי.
כסף בפועל - לא החליף ידיים. בית העסק לא קיבל, מיידית, מזומן או העברה בנקאית והלקוח לא שילם באותו הרגע לחברת האשראי.
לכן מדובר בעצם בעסקת הלוואה. עסקת אשראי.
בהתאם להסדר של הלקוח מול חברת האשראי, אחת לחודש, הוא פורע את החוב שהצטבר לו בתקופה שחלפה. בדיוק כמו שמכולות שכונתיות "רושמות" ללקוח ובסוף החודש הלקוח משלם למכולת את החוב שהצטבר.

כפי שנכתב בהמשך הדיון, מסגרת האשראי מחברת האשראי (יעני, מסגרת כרטיס האשראי) היא הסכום אותו אפשר לצבור כחוב לחברת האשראי.
חברת האשראי אומרת, אני מסכימה להלוות לך X ש"ח. בין אם זה 1,000 (למשל, חיילים), 5,000, 25,000 ואפילו 100,000.
הלקוח צובר הוצאות. מגהץ בסופר, מגהץ בחנות בגדים, תורם בקמפיין גיוס כספים ובלה בלה בלה. ברגע שהלקוח מגיע לגבול המסגרת שלו, חברת האשראי לא תאשר יותר עסקאות (ואז הכרטיס "יידחה" בניסיון לחייב אותו). בתאריך החודשי הלקוח פורע את חובו, בין אם את כולו ובין אם את חלקו, והמסגרת "משתחררת" והוא יכול לשוב ולבצע רכישות עם כרטיס האשראי.

התשלום החודשי בין הלקוח ובין חברת כרטיס האשראי - מבוצע באמצעות הוראת קבע בבנק. בתאריך המוסכם, חברת האשראי פונה לבנק, אומרת לבנק - לקוח X חייב לי סכום Y, יש לי הרשאה לגבות את הכסף מהחשבון והבנק מעביר את הכסף לחברת כרטיס האשראי.

(הערה: כרטיס דביט אינו כרטיס אשראי, אלא, כרטיס חיוב מיידי).

הזכירו פה "כרטיס אשראי בנקאי". ת'כלס, זה נכון ולא נכון.
חברת כרטיס אשראי היא חברה **שונה** מאשר הבנק. שתי חברות נפרדות, שתי מסגרות אשראי נפרדות.
אלא שיש הסכמים בין הבנקים ובין חברות כרטיסי האשראי והבנקים יכולים להציע ללקוחות את השירות של חברת כרטיס האשראי.
עד לפני כמה שנים, חלק מהבנקים החזיקו בבעלותם (בצורה כזו או אחרת) חברות אשראי. לפני כמה שנים הרגולציה הכריחה לבצע הפרדה בין הגופים הפיננסיים האלו.
אבל, גם לפני ההפרדה, מדובר היה בשתי ישויות משפטיות שונות.

~~

ת'כלס, מה שהכי עצוב בסיפור הזה - מערכת החינוך בישראל.
אין חינוך פיננסי. אין, פשוט אין.
לא יעלה על הדעת שיש תלמידי תיכון המסיימים 12 שנות לימוד בלי לדעת את הדברים הבסיסיים האלו.
אני בא בתלונות אך ורק למערכת החינוך.

ולנושא, את מסגרת האשראי בחשבון בנק הגשתי בקשה לביטול הזכות להיכנס למינוס..אין תכנון להגיע עד כדי כך נמוך בתקופה הקרובה..

למסגרת האשראי בחברת האשראי, אתקשר ואבקש הגדלה חד פעמית לצורך רכישה..

המון תודות לכולם.

@חרטטן בלירה@

מקווה להמשיך ללמוד ובעתיד אף להשקיע ולהתפתח בתחום..

פשוט יש לי רכישה חד פעמית גדולה ואני מוצא את עצמי פתאום חסר אונים בהתנהלות מול הבנק
בעוד אם היה לי עכשיו אשראי חוץ בנקאי מזמן הייתי מצליח לתפוס נציגה בטלפון על מנת להגדיל מסגרת חד"פ לטובת הרכישה (במיוחד שיש את הסכום בעוש)
בשביל לעשות זאת דרך הבנק תיאמתי לי למחר פגישה בסניף (דרך הטלםון מסתבר שזה לא עובד.)

אתה צודק זה משהו שלא הכרתי עד מלפני מספר ימים,
כבר הגשתי בקשה לבנק לבטל את "השירות" הזה (עדיין לא התייחסו ) מחר אני מגיע לבנק ואבטל את זה
** אם הייתי מכיר את השיט הזה הייתי חוסך מלא כסף בעמלות מיותרות לבנק.

לגבי הריבית- לא מדובר על הלוואה או כל הסדר מחורבן אחר שהבנק או חב' האשראי דוחפות,
אלא יש לי בעוש מזומן, ואני מעוניין לרכוש מחול מוצר שמחירו מעברת למסגרת של כרטיס האשראי (אשראי בנקאי)
מחר אגיע לבנק לבקש הגדלת מסגרת חד פעמית,

@Big Joe@

אבי כמו שכתבתי בתגובה זו אני מתכנן לרכוש מוצר מחול (לא מאמין שניתן לחלק רכישה מחול לתשלומים)
יש לי את הסכום בעבור הרכישה, אגדיל מסגרת אשראי באופן חדפ לטובת הרכישה.

@Avi-Ron@

*** אגב לגבי המסגרת, אני ביקשתי להגביל לסכום הזה (למיטב זכרוני בבנק רצו לאשר מסגרת גבוהה יותר) יש לי את הפחד שבמידה וייגנבו את הכרטיס יוכלו לחגג על חשבוני...

כלומר אם יש לך מסגרת של 6,000 ש"ח, אתה יכול לקנות עד 6,000 ש"ח לא משנה אם זה בתשלום אחד או בתשלומים.