האירוע: ארוחה משפחתית.
המשפחה: קרניבורית.
היעד: Strip House, בדאונטאון מנהטן (יש כמה סניפים, הם אפילו פתחו אחד בוגאס).
האמת היא, שניסינו ללכת לפיטר לוגר המפורסם, אך נזכרנו להזמין מקום מאוחר מידי, אבל הכל לטובה אולי.

סטריפהאוס היא מסעדה פופלרית מאוד בתחום הסטייקים, ומדורגת תמידית במקומות הראשונים בסטייקיות הטובות בעיר. המסעדה גדולה וחשוכה, ובעיקר אדומה - קירות אדומים, תאורה אדומה מפיות אדומות. כנראה זה כי המומחיות כאן היא בשר אדום כמו כן על הקירות מלא סלבס שביקרו במקום, הזכיר לי קצת את 206 בת"א.

הארוחה מתחילה במיני לחמים טריים וחמאה:

לאחר מן קיבלנו על חשבון הבית, "מרענן חיך", מרק כרובית עם שמן בזיליקום:

מרענן וטעים בהחלט. כאן התחלנו להבין כבר שמדובר בגרסא יותר "שפית" של מסעדות הסטייקים הקלאסיות, כמו פיטר לוגר, ששם באמת מתרכזים רק בבשר ולא תראו שם דברים כמו מרענני חייך וכדו'.

לראשונות הלכנו על סקאלפוס עם שמן כמהין (16 דולר) ועגבניות עם מוצרלה, בזילקום וחומץ בלסמי מיושן או קפרזה במילים אחרות (18 דולר):

הסקאלופס הם דוגמא נוספת לאיכויות של המסעדה מעבר לסטקייה, מנה מדויקת וטעימה להפליא, אך עם זאת, קטנה ולא ממש ניתנת לשיתוף.
לעומת זאת העגבניה עם המוצרלה הייתה קצת סתמית, והיה ניתן לוותר. (אם בכל זאת תרצו קפרזה פשוטה וטעימה מאוד ראו - https://rotter.name/nor/food/10484.shtml )

אוקיי עזבו את כל השטויות האלה, כמובן במקום של בשר, הבשר הוא העיקר!
הזמנו 2 נתחי סטייקים, המיועדים כל אחד ל-2 סועדים.
הראשון היה פורטרהאוס, 48 דולר לסועד, והשני היה COTE DE BOEUF , במחיר 55 דולר לסועד.
המלצר מביא את הצלחות הרוחשות, ומגיש לכל אחד חתיכה אחת מכל נתח:

הנתחים היו מעולים, מוכנים בידיוק בטמפרטורה הנכונה. כל נתח הרגיש קצת שונה, לטעמי ה-Cote de Boeuf היה הנתח המנצח של הערב, עם טעם הרבה יותר "בשרי" מהיתר.

לקינוח, הלכנו על "עוגת השוקלד המפורסמת של סטריפ האוס" (16 דולר), למזלנו הזמנו רק אחת, כי זוהי בערך חתיכת העוגה הכי גדולה שראיתי בחיי:

להגיד את האמת, העוגה לא הייתה תואמת לציפיות. טעימה אבל לא מספיק, סה"כ אולי שווה לקחת בשביל האפקט הויזואלי לא מעבר.

בסופו של דבר ממש נהננו מהארוחה. אמנם לא הסטייק הכי טוב שאכלתי בחיי, אך החוויה בכללותה היתה בהחלט מספקת ומהנה. מומלץ!