מרכיבים:2 חלמונים - בטמפרטורת החדר.
1 כוס/ות שמן - כחצי כוס שמן לכל חלמון. יכול להיות שמן צמחי, חמניות למשל,
או תערובת: שני שליש שמן רגיל ושליש שמן זית עדין (ייתן למיונז טעם עז
יותר). כך או כך, חשוב שהשמן יהיה בטמפרטורת החדר.
לימון - או חומץ בן יין (יניב מיונז צח יותר).
פלפל - שמינית כפית.
מלח - רבע כפית.
אופן ההכנה:
מכניסים לקערת המערבל את החלמונים (לעולם לא קרים), המלח, הפלפל
ושתיים-שלוש טיפות מיץ לימון (או חומץ). מפעילים את המערבל על מהירות
בינונית. כאשר נוצרת תערובת חלקה ואוורירית מתחילים להוסיף את השמן
בזרזיף דק מאוד ותוך ערבול רצוף. אחרי שמוסיפים כרבע כוס שמן, המיונז
מתחיל להיות סמיך. עוצרים את זילוף השמן ומוסיפים שתיים-שלוש טיפות מיץ
לימון. כעת השמן "ייכנס" טוב יותר. מחדשים את זילוף השמן ואת הערבול
הרצוף. לאחר שמוסיפים עוד רבע כוס שמן חוזרים על טפטוף הלימון, וכך הלאה
עד שמתקבל מיונז תפוח, אוורירי וחלק למשעי.
פטנט: לעתים המיונז משתגע, מתפורר ונשבר תוך עשייתו. לא להיבהל. מעבירים
את המיונז המשוגע לכלי אחר. מנגבים היטב את קערת הערבול ומכניסים לתוכה
חלמון ביצה. מתחילים את הפרוצדורה מהתחלה, כשהמיונז השבור משמש כשמן.
כלומר, טורפים את החלמון החדש ומוסיפים לו בזרזיף דק את המיונז השבור,
ואם יש צורך - מעט שמן. המיונז יתייצב ויהיה נפלא.
עוד פטנט: יש כאלה המוסיפים לתערובת ההתחלתית של החלמונים, הלימון והמלח
גם חצי כפית או כפית חרדל. זו לא עבֵרה.
ועוד פטנט: יש כאלה שמקציפים חלבון ביצה וקמצוץ מלח בקערה יבשה ומנוגבת
היטב מכל שריד לכלוך או שומן, עד שנוצר קצף יציב וקשה, שאותו מקפלים
בעדינות לתוך המיונז המוכן להגברת אווריריותו. גם זה מותר.