ערכתי לאחרונה בתאריך 28.01.07 בשעה 17:58 בברכה, Avi139
שמע בכל מה שנוגע לקטע הטלויזיוני כן אין מה להגיד, בוא נגיד שהרמה
מאוד רדודה בארץ, יש כמה וכמה תוכניות בידור בודדות שהן באמת
ברמה יחסית גבוהה כמו ארץ נהדרת וכאלה, אבל רוב תוכניות האוכל, או
תוכניות הרייטינג למינייהן (אורי גלר!!!@#@#@) כל הזוועות האלה
שפשוט מאוד מצטער להגיד אבל מיועדים לקהל יעד פשוט ו"טיפש"
יחסית שרואה את התכנים האלה בפסיוביות מוחלטת ובולע כל מה שמוכרים
לו מעבר למרקע! והתעשייה היום מגלגלת מיליארדים מהתכנים ה"טיפשיים"
האלה, כי הכל זה רייטינג!!! אבל בשורה התחתונה רוב האוכלוסיה
מורכבת באמת מהקהל שמחפש את ה"טיפשות" הזו בתכנים בטלויזה,
קהל מבוגר, קהל צעיר (ילדים בגילאי 8-15 בוא נגיד) שרואים תוכנית
כמו "היורש" של אורי גלר ומתפעלים בולעים את מה שהמפיקים מנסים למכור להם,
מעלים את הרייטינג בצורה מוצלחת ליוצרים ומשלשלים כספים לכיסם של אלה
שעומדים שם מאחורי הקלעים (אה גם לכיס של אורי גלר חחח
)
ותכלס גם "השיר שלנו" בוא נגיד בערך אותו דבר... לא יודע אם יש להם רייטינג בכלל 
אבל יש קהל יעד טיפה יותר מתוחכם,
נניח מגילאי ה16+ עד ה35+- שמחפשים תכנים יותר מתוחכמים, שזה סדרות מחו"ל
סדרות שדורשות מחשבה, עקביות, ופחות את הפסיביות של הצופה הממוצע
שיש בארץ...
והכי הכי חשוב תזכור שבפילוח שוק, המוען (המפרסם) תמיד יתן לנמען (הצופה)
את מה שהנמען רוצה (לא כולנו, במקרה הזה לא אני ולא אתה)
אבל תסכים איתי שאחוז מאוד גדול מהאוכלוסיה מעדיף להיות פסיבי מול
הטלוזיה ולספוג את כל התכנים (החרא מצידנו) שהמוען משדר להם 
הצופה הפחות פסיבי יראה את תכניו המועדפים במחשב בזמנו החופשי
בהורדה מהירה, או בממיר דיגיטלי עם VOD או מחשב מולטימדיה בסלון 
חחח האשכול הזה גרם לי להזכר בתכנים משיעורי התקשורת שלי 
בשורה התחתונה נושא הפרסום הטלויזיוני בארץ השתדרג, מה שצריך להשתדרג
(בתקווה) זה תעשיית המשחקים (שמצבה בקנטים!!!)... והחומוס? הוא תמיד יהיה אחלה 
“I love my haters, they rage and rage and all they do is spreading my word”
― J.Y