אגב, במאמר מוסגר, בנוגע לפסיכולוגיה שכתבתי לעיל,
אז תדע לך שמה שאצלנו קורה בקטן על על עסקי מחשבים,
אצל הרופאים זה יכל לקרה על עסקי חיים ומוות ,
ולצערי הרגשתי את זה על בשרי מספיק פעמים ,
יש לך איזו בעיה רפואית יחודית שדורשת השקעה והתעניינות,
לפני כל פגישה עם איזה רופא או ראש מחלקה אתה מכין דף שלם עם הסבר ומקווה שסוף סוף מצאת את הגואל ,
ואז אתה נכנס אליו והוא שומע אותך בחצי אוזן וכמעט נרדם לך על השולחן
ואתה מאבד את החשק להתחיל לספר את מסכת ההחיים שלך ,
והוא שמחכה רק לקליינט הבא כדי רק להעביר כרטיס, בכלל לא מתייחס אליך,
אתה חושב שאתה יושב מול אדם שתפקידו לעזור, וכדי לעזור לך הוא יחרוש ויחקור ויעשה בדיקות ,
ופתאום אתה מגלה שגם הם מחפשים את הפציאנטים שמתאימים לנסיון או למה שכתוב להם בספר .

אצלנו ב"ה שום דבר לא יקרה ללקוח אם לא יפתרו לו את הבעיה בנגן או במחשב
אבל ברפואה,
הם יהרגו את החולה נפשית ופיזית כי גם הם כבר שחוקים ,
ולדעתי אולי לזה התכוונו חז"ל שאמרו שהטוב שבהם ל....
כי ככל שהוא גדול יותר ומתעסק במקרים קריטיים יותר,
כך גם ה"תקלות" שלו הרסניות יותר .

לצערי כבר למעלה מעשר שנים אף רופא מכל העשרות שעברתי בכל תחום שרק חשבתי שאולי שייך לבעייתי,
אף אחד מהם לא עשה מאמץ לחקור את המקרה המעניין או המוזר שלפניו ,
כל אחד ינפנף אותך שתבדוק אולי זה שייך לתחום אחר .

ואולי היחיד שהרויח מכך זה פורום רוטר, שבגלל הבעיה הזו אני כאן למעלה מעשר שנים
וזה דף הבית שלי וכמעט ואין יום (מלבד שבתות וחגים כמובן) שאני לא נמצא כאן ,
וזה אולי הריפוי בעיסוק שלי , ואולי גם המקום שבו השתפשפתי מחדש בכתיבה ובוויכוחים (בהשקפה בפורומים מקבילים) .