אתמול איפכא חשפה את כולנו לשירו המרגש של חנוך לוין
והחלטתי לנתח אותו בעזרתכם
פעם, בעודני ילד, גיליתי במכנסי כפתור, כאשר פתחתי אותו, ראיתי תחתיו ציפור, ציפור קטנה רטובת מקור, "ילד", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הכי גדול".
אחר-כך נעשיתי נער, וליטפתי בלילות את הציפור, היא פרשׂה כנף כל הלילה, רוטטת מכוח עצוּר, את כל תקוותי תליתי בציפור, "נער", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הכי גדול".
בא היום, נעשיתי גבר, יצאתי בלילות עם הציפור, והייתי מוצא לה טרף, פֹּה חור וגם שם איזה חור, והיא ניקרה ללא מעצור, "גבר", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הכי גדול".
השנים חלפו, הזדקנתי, היא נעשתה קצת עייפה, הציפור, פה ושם היה כבר צורך להושיט לה יד ולעזור, לפעמים היא היתה מנמנמת בחור, "חבר", היא אמרה לי, "תעיר אותי כשיבוא האושר הגדול".
עכשיו הכל כבר עבר, ובמכנסי עוד רועדת ציפור, ציפור קטנה ומצומקת, כל הלילה רועדת מקור, ודמעה יבשה בקצה המקור, "סבא", היא לוחשת לי, "טעיתי, אתה יכול לסגור את הכפתור".
קראו את השיר או האזינו וענו על מספר שאלות:
הסבר את ההתרחשות המתוארת בשיר לפרטיה השונים, וכתוב כיצד התרחשות זו מעוצבת באמצעות הלשון הציורית
הסבר מהו הרעיון המרכזי בשיר, וכיצד הוא מעוצב (מנה לפחות שלושה אמצעים אומנותיים).
כיצד מתקשרים שמו של השיר והציור הלשוני המרכזי בו לרעיון המרכזי בשיר?
אשכול 23896
