100 שנים להקמת ה''הגנה'': מה הקשר בין המפקדה של אז לממשלת האחדות?
לפני 100 שנה בדיוק, ביוני 1920, הוקם הארגון הצבאי של היישוב היהודי בתקופת המנדט, שבו נולדו המונחים רמטכ"ל ומטכ"ל ושהפך ברבות הימים לצבא הגנה לישראל
הימים ימי תקופת מעבר דרמטית, שלושה חודשים אחרי פרשת תל חי וחודשיים אחרי המאורעות הראשונים בירושלים באפריל 1920. בחודש מאי באותה שנה מתפרק ארגון “השומר", שמקווה לקבל מנדט מחודש מוועידת אחדות העבודה. השלטון הצבאי הבריטי בארץ ישראל בדמדומיו והיישוב היהודי בארץ ישראל מגלה שהאיום הערבי מוחשי מאוד, חרף פעילותם של הצבא והמשטרה הבריטיים. ביישוב היהודי מתגלע ויכוח: האם לסמוך על האנגלים, מעצמה גדולה ונאורה, שינהלו את כל העניינים – לרבות ענייני הביטחון – או ליטול את האחריות ואת הגורל לידיים ולהקים גוף שידאג לביטחון היישוב?
בימים אלה מצוין פרק משמעותי ומכונן בהיסטוריה של העם היהודי בארץ־ישראל: 100 שנה להקמת ההגנה – הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. ב־13 ביוני 1920, כך על פי ספר תולדות ההגנה, מתכנסים בחשאיות מוחלטת בחוות כנרת כ־80 איש לקבלת החלטות. בין המשתתפים: כל אנשי השומר. ישראל שוחט, מניה שוחט, פנחס שניאורסון, דוד בן גוריון, ברל כצנלסון, משה שרת (שרתוק) על הפרוטוקול, יצחק טבנקין ואחרים. העיתונות היומית שומרת על דממה.
1. לא הבנתי מה הקשר בין הכותרת לשאר הכתובבתגובה להודעה מספר 0
ilanka
15.06.2008:12
2. לשם כך צריכים להמשיך ולקרוא בלינק (שם עוסקים גם בועידת סן רמו, שהזכרת במקום אחר)בתגובה להודעה מספר 1
(...) ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית מוסיף פרט מעניין נוסף: “ההסתדרות הוקמה בחנוכה תר"ף - -1920 וההגנה ביוני אותה שנה. פחות או יותר אותם אנשים מקימים את שני הגופים האלה. ההגנה זה הגוף הביטחוני של היישוב וההסתדרות הגוף הכלכלי־חברתי־ארגוני־פוליטי של היישוב. אפשר להסביר את זה כמובן: זו תקופת המנדט, קצת אחרי ועידת סן רמו, ומתחילים לראות מדינה באופק. מה היה להם? לא היה נשק, לא הייתה אוכלוסייה, לא הייתה מודעות לנושא הביטחון ולא ממש היו צרכים, פשוט חזון גדול ויישוב מגויס שנשמע להם".
“הנהגת ארגון ההגנה היא למעשה המקבילה של ממשלת אחדות לאומית", מספק ד"ר נאור את הזווית שמחברת לאקטואליה. “17 שנה פעל הגוף הזה, המפקדה הארצית, עם צרות אין קץ בגלל המבנה המיוחד. הם כל כך רבו ביניהם, ששמו מעליהם ראש מפקדה ארצית – רמ"א, שאינו שייך לאף אחד מהצדדים. זה מזכיר את ימינו. שוויון מלאכותי לגמרי, אבל השמאל, בניגוד להיום, היה גדול פי שלושה מהימין. זה פרק מוקדם מאוד של הממלכתיות של בן גוריון. לתפיסתו, היישוב היה חייב להתגבר על הפילוג הפוליטי שלו ולפעול ברוח ממלכתית. לכן היה צריך למצוא את הדרך להקים גוף שהוא של כולם. זה לא אומר שלא היו פרישות – כמו אצ"ל – אבל 90% מהיישוב, כולל שמאל וימין, היו תחת המטרייה הזו של ההגנה". (...)