אם אפשר לדעת מדוע אתם מערערים? מה עילת הערעור?
תראה, במקרים רבים דו"חות תנועה נסגרים בעסקת טיעון עם התובעים דקות ספורות לפני הדיון, רבים התובעים שבמקרי של דו"חות מהירות אינם מתחשבים שכן אין כאן מקום לכך.
ניתן להעלאות בפני התובע עניין העובדה שהיא חיילת, עניין העבר התעבורתי לא יועיל שכן אין לה וותר של נהיגה על הכביש ולו מעט שבמעט.
אפשרות אחת, לטעון שמישהו אחר היה הנהג ולחבור נהג שאין לו עבר או שהוא מאד וותיק על הכביש.
אפשרות שנייה זה להעלאות עניין העובדה שהיא חיילת ושזו עבירה ראשונה, במטרה להוזיל במעט את הדו"ח, אך במקרה זה, מרבית התובעים כלל לא יתחשבו בכך ויעמדו על שלהם.

"מעבר חציה" - חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;

67 (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, והולכי רגל חוצים במעבר יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך – יעצור את רכבו לשם כך.
(ב) מעבר החצייה המחולק ע"י שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החצייה כמעבר נפרד.

לעניין הפרסה, לכאורה, ניתן.
למה לכאורה? כי אין תמרור שאוסר, אבל, הסיבה שלא שמו תמרור הינו כי יש תמרור אחר שאוסר על כך.
לדוגמה ניקח מקרה של כביש נתיב אחד לכל כיוון עם קו הפרדה רצוף בניהם, מדוע לא שמים איסור פרסה שמאלה בתחילת הכניסה לכביש הנ"ל? כי אסור לחצות קו הפרדה רצוף.

כנ"ל במקרה זה,

תמרור על גבי רמזור ו/או תמרור על גבי הכביש המורים נסיעה ישר ו/או ימינה בלבד, משמע חובה לעבור ולצאת עם כיוון החץ בלבד.
ד"א יש סעיף שאומר , נכנסת לצומת ולא יצאת עם כיוון החץ (זה מופיע כתמרור, הסימון על פני הכביש הוא למעשה תמרור). בנוסף, יש גם סעיף שאומר, נכנסת לצומת, ובצומת לא נסעת לפי הוראות התמרור (ז"א בצומת לא שמרת על ההוראות התמרור המורה להמשיך ישר או להמשיך בפניה ימינה).
ב 2 המקרים זה אותו סעיף ו 500 ש"ח ו 6 נקודות.

לכן אי אפשר לדעת, והיו לי מקרים של כאלה ששתו הרבה ויצא להם X וכאלה ששתו מעט ויצא להם גם כן X או יותר מהקודם (ע"פ תחקור נהג לאחר שנתפס), כך גם אצלי ואצל חברים שבדקתי וזה באמת משתנה למרות שכולנו לקחנו אותו שוט של אותו המשקה ונבדקנו וההבדלים היו ברמות של 100 לעומת 400 אצל חבר אחר ששתה בדיוק אותו דבר ובאותו הזמן.

לכן, בלתי אפשרי לדעת.

לגבי ההגבלה בזמן הבדיקה:
על פי תקנות התעבורה, תשכ"א-1961,

סעיפים 169 רבתי:

"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
(1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
(2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

ופירוט הסעיפים:

הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
(1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;
(2) בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
(ב) תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
(1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
(2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
(3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
(4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
(5) תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
(6) מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
(7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות , התשל"א-1971.

הסעיף מאד ארוך וכולל בתוכו גם טבלה אז אסכם לך את זה אלא כן רצונך לקרוא הכל ואז רשום לי והעתיק לך את לשונה.