http://img386.imageshack.us/img386/739/top10kr1.png

לרשימה הנחשקת שלפניכם נכנסו רק מכוניות שמותר להן לנסוע על כבישים ציבוריים ומוגדרות כסדרתיות.
האמת היא שקצת קשה להגדיר את המכוניות הללו "סדרתיות" מאחר וכולן יוצרו, או מיוצרות, במספרים קטנים שנעים בין 20 ל-400 יחידות.
ספר השיאים של גינס מגדיר מכונית סדרתית כ"מכונית שמייצרים יותר מעותק אחד ממנה ואפשר לרכוש אותה תמורת כסף.
יש לא מעט גרסאות מרוץ חזקות ומהירות יותר מהמכוניות שלפניכם, אבל הן מיועדות למסלול בלבד
ואינן רשאיות לעלות על כביש ציבורי ולכן הן לא מדורגות כאן.
מעניין לציין כי מרבית היצרניות של מכוניות-העל לא נמצאות כלל ברשימת המהירות:
ללמבורגיני, לפורשה, ללוטוס, למזראטי וליצרניות רבות אחרות אין אפילו נציגה אחת בעשירייה הפותחת.
רק הפגאני זונדה והפרארי אנזו מצליחות בקושי להידחף אל שני המקומות האחרונים ברשימה.
אבל רגע לפני שנתחיל לספור לאחור, ראוי שנזכיר כמה מהמכוניות שכמעט נכנסו לעשירייה הפותחת:
במקום ה-15 נמצאת המרצדס SLR עם מהירות מירבית של 331 קמ"ש.
לפניה נמצאת הפורשה קאררה GT עם 335 קמ"ש בשיא.
ואת המקום ה-13 מאכלסת הגרסה החזקה של הלמבורגיני מורצ'ילאגו - ה-LP640 עם 340 קמ"ש.
אל המקום ה-12 מגיעה הספייקר C8 שעם יחסי העברה מתאימים בתיבת ההילוכים, מסוגלת להגיע ל-345 קמ"ש.
ומקום אחד לפני הכניסה לנבחרת שלנו תוכלו למצוא את היגואר XJ220 המרהיבה שהשיגה ב-1992 מהירות של 347 קמ"ש.

ובמקום העשירי ברשימת 10 המכוניות המהירות מכולן נמצאת ...

http://img297.imageshack.us/img297/6477/14789098px6.png

פגאני זונדה Pagani Zonda F

http://img388.imageshack.us/img388/285/00nj0.jpg

הסיפור של המכונית שנמצאת במקום העשירי ברשימת המכוניות המהירות בעולם
מתחיל בילד ארגנטינאי בשם הוראציו פגאני שאהב לפסל מכוניות ספורט בעץ ובחימר.
כשהיה בן 20 איתר פגאני את מי שהיה גיבור ילדותו - אגדת המירוצים חואן מנואל פאנחיו.
פגאני ביקש לפגוש את האיש שבעברו רשומות חמש אליפויות עולם במרוצי פורומולה 1, ופאנחיו נענה בחיוב.
פגאני סיפר לפאנחיו על רצונו להשתלב בתעשיית מכוניות-העל ונהג המירוצים בדימוס,
שעוד היו לו קשרים במקומות הנכונים באיטליה, הצליח לסדר לו עבודה כמכונאי בלמבורגיני.
תוך זמן קצר התקדם פגאני וכשהגיע לעמדה בכירה ביותר, הוא אפילו היה שותף בצוות הפיתוח של הדיאבלו.
אבל היה זה רק צעד קטן בחלום של פגאני לייצר מכונית משל עצמו.
הוא פתח סטודיו עצמאי בשם "מודנה דיזיין" והחל ב-1992 לרקום את מכונית-העל הראשונה שלו: "פרוייקט C8".
כשדאג מהיכן יביא מנוע V12 למכונית, פנה פאנחיו למרצדס - החברה שעימה ניצח בכמה אליפויות עולם -
כדי שתאפשר לפגאני להציג בפניהם את הפרויקט.
ב-1994 הוא קיבל ממרצדס תשובה חיובית והפיתוח נכנס להילוך גבוה, הרעיון המקורי של פגאני לקרוא למכונית "פאנחיו F1" נגוז אחרי שנהג המרוצים המהולל הלך לעולמו ב-1995. כדי לשמור על צניעותו של נהג המרוצים התבקש פגאני שלא לכנות את המכונית על שמו של פאנחיו.
בתערוכת ז'נבה 1999 הוצגה לבסוף ה"זונדה C12", את השם לקח פגאני מרוח הנושבת
במרומי הרי האנדים שמבחינתו מסמלת את רוחו של נהג המרוצים המהולל.
עם מנוע V12 בנפח 6.0 ליטר של מרצדס שסיפק 402 כ"ס צנועים, השיגה הזונדה ביצועים נאים בזכות משקל עצמי נמוך.
לפגאני זה כמובן לא הספיק והוא פנה למרצדס בבקשה למנוע חזק יותר.
חטיבת הביצועים AMG נכנסה אז לתמונה והתוצאה הייתה נפח מנוע שהוגדל ל-7.3 ליטר,
הספק שצמח ל-555 כ"ס וגרסה חדשה בשם "זונדה S" שהושקה ב-2002.
שלוש שנים מאוחר יותר שוב ביקר מנוע הזונדה במכון כושר וחזר משם היישר אל תערוכת ז'נבה עם לא פחות מ-602 כ"ס.
אל הזונדה הזו הוצמדה האות F לזכרו של פאנחיו המנוח שבוודאי היה גאה בביצועים שלה:
אפס למאה תוך 3.5 שניות בלבד ומהירות מרבית של 348 קמ"ש.
בין השיפורים הנוספים שהציגה גרסת ה-F היו גם בלמים קרמיים משופרים, חישוקים גדולים יותר,
ועזרים אווירודינמים חדשים, וביניהם כנף אחורית גדולה.
לגרסת הרודסטר של הזונדה F היה אמנם הספק גבוה אפילו יותר (650 כ"ס), אולם המהירות המרבית שלה
עדיין נותרה נמוכה יותר מזו של ה-F הסגורה בקמ"ש אחד בודד ...
גרסאות מחוזקות נוספות כמו ה"קלאבספורט" ה-"R" (שאינה חוקית לכביש) וה"צ'ינקווה" שהוצגה רק לאחרונה, אמנם צוידו במנועים חזקים יותר,
אולם הן לא הגיעו למהירות מרבית גבוהה יותר מ-348 הקמ"שים שהשיגה ה-F מ-2005.
הסיבה בכל המקרים היא שיפורים אווירודינמיים שמגבירים את כוח ההצמדה - אך מאטים את המהירות הסופית.

------------------------------------------------

מנוע: V8, בנזין, 16 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 6,349 סמ"ק.
הספק מרבי: 602 כ"ס ב-6150 סל"ד.
מומנט מרבי: 77.5 קג"מ ב-4000 סל"ד.
העברת כוח: גיר סיקוונסיאלי בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,230 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 2.04 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 348 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 3.6 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 9.8 שניות.
מחיר בסיס: 640,000 דולר.

------------------------------------------------

http://img412.imageshack.us/img412/9969/01mn8.jpg http://img220.imageshack.us/img220/6811/02ea7.jpg

http://img220.imageshack.us/img220/5092/03tw4.jpg

http://img412.imageshack.us/img412/6357/04no1.jpg

http://img412.imageshack.us/img412/8448/05ks4.jpg

http://img412.imageshack.us/img412/8950/06ua4.jpg

http://img412.imageshack.us/img412/1157/07md6.jpg

http://img115.imageshack.us/img115/6994/10874557iw9.png

פרארי אנזו - Ferrari Enzo

http://img396.imageshack.us/img396/4075/00ck6.jpg

14 שנה לאחר שאנזו פרארי הלך לעולמו, החליטו במאראנלו להנציח את זכרו עם המכונית המתקדמת שלהם בכל הזמנים.
ממשיכת דרכן של ה-F40 וה-F50 הייתה אמורה להיקרא F-60, אולם בפרארי העדיפו בסופו של דבר
להעניק ליצירת המופת המוטורית את שמו של המייסד האגדי שנפטר ב-1988.
כמו שתי קודמותיה, גם האנזו עוצבה ע"י פינינפארינה כאשר הפעם ההנחיה הייתה לחבר
את העיצוב עם הרעיון שעומד מאחורי האנזו - מכונית פורמולה 1 חוקית לכביש.
החרטום המחודד של האנזו מהווה תזכורת ברורה ל"אף" של מכונית הגרנד-פרי שבה נהג מיכאל שומאכר ב-2002 (שנת ההשקה של האנזו)
וכונסי האוויר הענקיים שבצדי הגוף מגיעים היישר אל מצנני המנוע - בדיוק כמו באותה מכונית פורמולה.
בפני מעצבי פינינפארינה עמדה משימה לא פשוטה שכן לפרארי היו דרישות מאוד מיוחדות בנוגע לאווירודינמיקה של האנזו.
בניגוד למקובל במכוניות פורמולה 1 שבהן ניתן להתאים את הכיול האווירודינמי שיתאים לכל מצבי הנהיגה.
הפתרון היה מעין "סנפירים" נסתרים מלפנים ומאחור שמסוגלים לשנות את כוח ההצמדה של האנזו בהתאם לתנאי הכביש ולמהירות.
גם החומרים המורכבים שמהם בנויה שלדת המונוקוק, סיבי הפחמן, חלקי האלומיניום במבנה "חלת דבש" וסגסוגות האלומיניום שמהן בנוי המנוע,
הגיעו ישירות ממכוניות הפורומולה 1 של החברה.
גם מבנה המתלים והתיבה הסיקוונסיאלית (שש מהירויות) שמסוגלת להחליף הילוכים בתוך 150 אלפיות השנייה
מתבססים על הניסיון שצברה פרארי במסלולי המרוצים.
מהצד השני של תיבת ההילוכים נמצא מנוע V12 בנפח 6.0 ליטר המספק 660 כ"ס ב-7800 סל"ד ו-67 קג"מ ב-5500 סל"ד.
עם יחס הספק /משקל של מעט יותר משני ק"ג לכ"ס, מצליחה יחידת הכוח הזו להטיס את האנזו מאפס למאה קמ"ש תוך 3.65 שניות בלבד.
התוכנית המקורית של פרארי הייתה לייצר רק 349 עותקים מהאנזו, לקוחות קיימים,
ובעיקר כאלה שרכשו בעבר F40 או F50 היו הראשונים שקיבלו את האפשרות להזמין אחת חדשה,
והם גם אלה שהזמינו את כל 349 העותקים עוד לפני התחלת הייצור.
בפרארי נכנעו ללחץ הלקוחות והוסיפו עוד 50 שמות לרשימת ההזמנות שנסגרה בסוף על 399 מכוניות.
את המכונית ה-400 מכרה פרארי במכירה פומבית שנערכה ב-2005 תמורת 1.27 מיליון דולר - כמעט כפול מהמחיר המקורי.
כל הכסף הועבר לנפגעי הצונאמי שפקד את המזרח הרחוק שנה קודם לכן.
אגב, על בסיס האנזו ייצרה פרארי 29 עותקים מה-FXX. גרסת מסלול מחוזקת עם 800 כ"ס ומהירות מירבית של 380 קמ"ש.
אולם העובדה שה-FXX אינה חוקית לכביש מונעת ממנה להיכנס לרשימת 10 המהירות.
אף שהיא לא המכונית המהירה בעולם, האנזו היא ללא ספק אחת המכוניות המתקדמות ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב -
אחת שבהחלט ראויה להנציח את שמו של האחד והיחיד, אנזו פרארי - האיש והאגדה.

------------------------------------------------

מנוע: V12, בנזין, 48 שסתומים, 5,998 סמ"ק.
הספק מרבי: 660 כ"ס ב-7800 סל"ד.
מומנט מרבי: 67 קג"מ ב-5500 סל"ד.
העברת כוח: גיר סיקוונסיאלי בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,365 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 2.07 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 350 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 3.65 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 9.5 שניות.
מחיר מקורי: 643,330 דולר.

------------------------------------------------

http://img360.imageshack.us/img360/5294/01vw1.jpg

http://img360.imageshack.us/img360/7519/02zx8.jpg

http://img360.imageshack.us/img360/6430/03iz6.jpg

http://img360.imageshack.us/img360/9351/04ar4.jpg

http://img360.imageshack.us/img360/1575/05az8.jpg http://img360.imageshack.us/img360/9047/06zz8.jpg

http://img360.imageshack.us/img360/2070/07vq8.jpg

http://img360.imageshack.us/img360/7218/82622318ep1.png

גומפרט אפולו - Gumpert Apollo

http://img82.imageshack.us/img82/8493/00al5.jpg

השם "גומפרט" אולי לא נשמע מוכר לרובכם, אבל מי שקצת מכיר את היסטוריית המרוצים של אודי הגרמנית,
בוודאי שמע פעם את השם רונלד גומפרט. ובכן, זה האיש שניהל את קבוצת הראלי המצליחה של אודי בשנות השמונים
והביא לה לא מעט גביעי ניצחון - וזה גם האיש שאחראי למכונית העל הנושאת את שמו.
מתברר שהדרך ממחלקת המוטורספורט של אודי להקמת סדנה עצמאית שחתומה על אחת המכוניות המהירות בעולם קצרה למדי.
גומפרט הקים ב-2005 את הסדנה הנושאת את שמו במרחק של רחוב אחד מהמפעל של אודי.
מטרתם של מהנדסי האפולו ליצור מכונית מרוץ מושלמת שתתאים גם לשימוש יומיומי בכבישים הציבוריים -
אתגר לא קטן כשמדובר במכונית בסדר גודל כזה.
בניגוד לסדנאות רבות שמציגות מכוניות על שאינן זוכות להגיע לבסוף לייצור סדרתי,
במקרה של סדנת גומפרט קרמה המכונית הראשונה עור וגידים בתוך זמן שיא של קצת יותר משנה.
היא הוצגה לראשונה בתערוכת ז'נבה 2006 עם השם היומרני "אפולו" - שמו של אל השמש במיתולוגיה היוונית.
העיצוב החיצוני של האפולו הוא אולי לא המוצלח ביותר בקרב מכוניות העל המודרניות, אבל הוא ללא ספק
משרת טוב מאוד את המטרה המרכזית שעמדה בפני גומפרט - יעילות אווירודינמית.
גופה של האפולו תוכנן כך שיוכל לנצל בצורה אופטימלית את זרימת האוויר לקירור המנוע והבלמים
תוך שהוא יוצר כוח הצמדה מרבי ושומר על התנגדות נמוכה יחסית.
מתחת למעטה החיצוני האגרסיבי של האפולו, שבנוי משילוב של פיברגלאס מחוזק בסיבי פחמן,
נמצאת שלדת מסבך צינורות העשויה סגסוגת פלדה, כרום ומוליבידניום. תצורה זו מבטיחה משקל עצמי נמוך יחסית שעומד על 1200 ק"ג בלבד -
תנאי הכרחי לביצועים ברמה גבוהה.
כמו בכל מכונית על ראויה לשמה, גם באפולו מותקן המנוע במרכז הגוף, מאחורי צמד המושבים של הנהג והנוסע.
מדובר במנוע ה-4.2 ליטר V8 המוכר של אודי שקיבל צמד מגדשי טורבו ועבר מקצה שיפורים מקיף.
התוצאה היא הספק שצמח ל-650 כ"ס (לעומת 420 כ"ס במקור) ומומנט שמגיע ל-86.6 קג"מ (לעומת 43.8 קג"מ).
את הכוח מעביר המנוע אל הגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים סיקוונסיאלית בעלת שש מהירויות.
כשמתרגמים את כל המספרים האלה לביצועים, מקבלים מכונית שמסוגלת להאיץ מאפס למאה תוך 3 שניות בלבד, ומגיעה למהירות מרבית של 360 קמ"ש.
תתפלאו בוודאי לשמוע שלמרות הנתונים הקיצוניים והמשקל העצמי הקל, האפולו ספורט מציעה תא נוסעים מאובזר למדי עם רשימת אבזור תקנית הכוללת ריפודי אלקנטרה, מערכת ניווט, מערכת מולטימדיה עם מסך LCD, מצלמה במעגל סגור לנסיעה לאחור, בקרת אקלים ואפילו אביזר ייחודי ומעניין -
ג'ק פניאומטי מובנה שמסייע להרים את המרכב ללא מאמץ במקרה שצריך להחליף גלגל.
כמובן שבטופס ההזמנה תוכלו להוסיף לא מעט אביזרים מפנקים אחרים, אך אלה כמובן יעלו את משקל המכונית
ויתפיחו את הסכום שתצטרכו לשלם עבור האפולו אל מעבר לקו 300 אלף יורו שעולה הגרסה הבסיסית.

------------------------------------------------

מנוע: V8, בנזין, 40 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 4,163 סמ"ק.
הספק מרבי: 650 כ"ס ב-6500 סל"ד.
מומנט מרבי: 86.6 קג"מ ב-4500 סל"ד.
העברת כוח: גיר סיקוונסיאלי בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,200 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.84 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 360 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 3.0 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 8.9 שניות.
מחיר בסיס (בגרמניה): 300,000 יורו.

------------------------------------------------

http://img515.imageshack.us/img515/8518/01lq2.jpg

http://img515.imageshack.us/img515/4571/02rw3.jpg

http://img515.imageshack.us/img515/1682/03qh9.jpg

http://img118.imageshack.us/img118/7262/04wr7.jpg

http://img118.imageshack.us/img118/4959/05kt6.jpg

http://img516.imageshack.us/img516/8181/06jk2.jpg

http://img516.imageshack.us/img516/7614/07op3.jpg

http://img181.imageshack.us/img181/7149/75811566za3.png

בריסטול פייטר Bristol Fighter T

http://img123.imageshack.us/img123/6518/00yu6.jpg

הסדנה הבריטית "בריסטול", מייצרת מכוניות ספורט-יוקרה זה למעלה מ-60 שנה.
בריסטול משווקת את מכוניותיה בבריטניה בלבד לקהל לקוחות מסורתי - וזו כנראה גם הסיבה שהיא נותרה די אנונימית.
בכל שנה יוצאות משערי המפעל הצנוע שלה בלונדון כמה עשרות מכוניות בלבד שכולן מיוצרות בעבודת יד קפדנית.
היצע הדגמים של החברה כלל עד 2003 את ה"בלנהיים 3" מכונית קופה בעיצוב מיושן עם מנוע V8 עתיק של קרייזלר,
ואת ה"ספידסטר" - מעין רפליקה מודרנית של מכונית מרוץ דו מושבית משנות השישים.
ב-2003 חוללה "הפייטר" מהפכה של ממש בחברה הבריטית הקטנה - לא עוד מכונית גמלונית שנראית כמו גרסה מגודלת של הקורטינה משנות השבעים,
אלא מכונית קופה דו מושבית חדשה שמציגה עיצוב מודרני באמת, עם שמשה קדמית המשתפלת לעבר חלונות הצד,
צללית נמוכה וחלק אחורי שעוצב במיוחד כדי להפחית את המערבולות הנוצרות מאחורי המרכב.
גם החזית המחודדת, כונסי האוויר בצדי המרכב, השמשה האחורית החצויה, דלתות "כנפי השחף" המרשימות ומכסה המנוע הארוך,
יוצרים רושם שלא מדובר כאן בסתם מכונית קופה מעוצבת, אלא בטורפת אספלט אמיתית.
מתחת למכסה המנוע הארוך של הפייטר המקורית נמצא מנוע V10 בנפח 8.0 ליטר שנלקח מהדודג' וייפר
ועבר מקצה שיפורים קל שהעלה את הספקו ל-525 כ"ס.
כבר עם ההספק הזה ונתון מומנט מרשים של 72.8 קג"מ סיפקה הפייטר ביצועים מליגת מכוניות העל.
אפס למאה ב-4.2 שניות קצרצרות ומהירות מרבית של 340 קמ"ש. ב-2005 הציגה בריסטול את גרסת ה"S"
של הפייטר עם הספק של 628 כ"ס ומומנט של 80.2 קג"מ.
הביצועים כמובן השתפרו בהתאם כאשר בסעיף התאוצה למאה קיצצה ב-0.2 שניות, ו-10 קמ"שים נוספו למהירות הסופית.
אבל כנראה שגם גרסת ה-S הייתה חלשה מדי עבור חלק מהלקוחות המוזרים של בריסטול ....
בשלהי 2006 נחשפה הפייטר T - הפעם עם הספק שאף לקוח לא יוכל לבוא אליו בטענות - 1012 כ"ס !
כדי לחלץ ממנוע הוויפר המיושן את ההפק המוגזם הזה, דאגה בריטסול לשדך אליו שני מגדשי טורבו אימתניים והחליפה עוד כמה חלקים נדרשים.
גם נתון המומנט הוכפל ביחס לפייטר המקורית ומגיע בגרסת ה-T ל-144 קג"מ (ב-4500 סל"ד).
כדי לעמוד בכוחות שמייצר המנוע המחוזק הוקשחה שלדת הפייטר, חוזקה מערכת העברת הכח, מערך המתלים הוקשח,
המרכב הונמך ב-10 מ"מ וחישוקי 19 אינץ' קיבלו צמיגים גדולים ורחבים מבעבר - 285/40 מלפנים ו-305/35 מאחור.
בבריסטול טוענים כי הפייטר T מסוגלת להגיע למהירות גבוהה מ-430 קמ"ש - מה שהיה מקנה לה את תואר המכונית המהירה בעולם,
אולם הם בחרו להגביל את המהירות הסופית ל-360 קמ"ש, כי "אין צורך לנסוע מהר יותר" כהגדרתם.
את התאוצה למאה מסוגלת הפייטר T לסיים בהילוך ראשון ובזמן שיא של 3.5 שניות.
משם אפשר להמשיך איתה לכל אורך חמשת ההילוכים שנותרו - עד למהירות המרבית ...

------------------------------------------------

מנוע: V10, בנזין, 20 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 7,996 סמ"ק.
הספק מרבי: 1012 כ"ס ב-5600 סל"ד.
מומנט מרבי: 144 קג"מ ב-4500 סל"ד.
העברת כוח: גיר ידני בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,595 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.57 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 360 קמ"ש (מוגבל אלקטרונית).
תאוצה 0-100 קמ"ש: 3.5 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: אין נתון.
מחיר (בבריטניה): 335,000 ליש"ט.

------------------------------------------------

http://img247.imageshack.us/img247/7788/01ap4.jpg

http://img247.imageshack.us/img247/8549/02qr7.jpg

http://img526.imageshack.us/img526/3366/03on5.jpg

http://img134.imageshack.us/img134/7318/04lg0.jpg

http://img526.imageshack.us/img526/3914/05we4.jpg

http://img134.imageshack.us/img134/5676/06ut3.jpg

http://img247.imageshack.us/img247/1169/07eb0.jpg

http://img141.imageshack.us/img141/4567/46880961ii5.png

מקלארן McLaren F1

http://img411.imageshack.us/img411/6818/00ev1.jpg

אף שכבר חלפו 15 שנה מאז שהוצגה לראשונה, המקלארן F1 עדיין נחשבת לאחת המכוניות הסדרתיות המתוחכמות ביותר שיוצרו אי פעם.
מאחורי התכנון המבריק שלה עומד מהנדס בריטי ממוצא דרום אפריקני בשם גורדון מורי -
האיש שחתום על לא פחות מ-34 מכוניות גרנד פרי ו-41 נצחונות פורמולה 1.
סיפורנו מתחיל ב-1988 - התקופה שבה עבד מורי עבור קבוצת הפורמולה 1 "מקלארן".
באחד הימים הוא שיתף את רונן דניס, הבעלים של הקבוצה, בחלום ישן שלו לייצר מכונית-על חוקית לכביש.
דניס התלהב מהרעיון ונתן למורי אור ירוק לפרויקט. שנה מאוחר יותר הוקמה "חברת המכונית מקלארן" וה-F1 החלה לקרום עוד וגידים ...
מורי פיקח על הפרוייקט מקרוב ומלבד תכנון המכונית עסק גם בייצור, היה מעורב בהקמת המפעל,
בגיוס כוח האדם, בתכנון המנוע וכל אחד מפרטי המכונית.
הוא גם היה אחראי ליישום השימוש במבנה חדשני של אלומיניום בתצורת "חלת דבש" קלה וחזקה,
ובטכנולוגיית סיבי פחמן (טכנולוגיה שמקלארן הייתה חלוצה בה מאז שנות ה-80).
על מלאכת העיצוב הופקד פיטר סטיבנס - האיש שברזומה שלו נמצאות יצירות כמו היגואר XJR-15 והלוטוס אלאן של 1989.
התוצאה הסופית נחשפה באירוע נוצץ שנערך במונקו ב-28 במאי 1992 והותירה את הקהל המום.
המקלארן F1 הצליחה להיראות אגרסיבית וכוחנית, אך גם אלגנטית וצנועה באותו זמן.
הקווים המשוכים מלפנים לאחור בקו אלכסוני עולה משווים לה דינמיות, המכסה הקדמי הקטן על חריץ כונס אוויר,
החלון הקדמי הענקי היורד נמוך מאוד, כונס האוויר האינטגרלי על הגג שכמעט לא מבחינים בו הממשיך לאחור ומחלק את החלון האחורי לשני חלקים.
גם היעדר הכנף האחורית שהייתה אביזר מקובל כמעט בכל מכונית על מאותה תקופה תרם את שלו למראה הצנוע של המכונית.
גם מתחת למרכב המתקדם אפשר היה למצוא לא מעט חידושים, אחד מהם היה כמובן המיקום המרכזי
של מושב הנהג ולצדו שני מקומות לנוסעים שמחלקים את המשקל בסימטריה מושלמת.
חידושים נוספים היו מערכת מתלים אקטיבית ושימוש ב"אפקט קרקעי" (יצירת תת-לחץ בין המכונית לכביש לטובת שיפור האחיזה)
בסיוע צמד מניפות - שתי מערכות שנאסרו לשימוש בפורמולה 1 ומורי מצא להם שימוש ב-F1.
האמת היא שמורי לא תכנן שה-F1 תהיה מכונית הכביש המהירה בהיסטוריה.
הוא ביקש ממחלקת ה"מוטורספורט" של ב.מ.וו שהופקדה על פיתוח מנוע ה-V12, כי ההספק יעמוד על 550 כ"ס, אבל כשנוכח כי התוצאה הסופית
היא מנוע בנפח 6.1 ליטר עם ארבעה שסתומים לצילנדר והספק של 627 כ"ס - הוא לא התנגד ...
עם המנוע הזה, ששודך לתיבת הילוכים ידנית שיוצרה במיוחד עבור המכונית, קבעה ב-1994 המקלארן F1
את שיא המהירות העולמי למכוניות כביש - 386.4 קמ"ש,
שיא שהחזיק מעמד במשך יותר מעשר שנים עד שנשבר על ידי הקוניגסג CCR ב-2005.
אך שמורי ראה ב-F1 מכונית כביש ולא מרוץ, ה-F1 הפכה בכל זאת למכונית מרוץ מצליחה.
ב-1995 התעוררה דרישה מצד הלקוחות לגרסת מסלול של המכונית ובמקלארן נענו עם גרסאות GTR שניצחה כבר במרוץ הבכורה שלה בלה מאן.
כדי להנציח את ההישג הזה ייצרה מקלארן חמש מכוניות שנשאו את הכינוי "LM" והיו למעשה גרסאות כביש של ה-GTR עם הספק משודרג של 680 כ"ס,
כנף אחורית אימתנית ועוד כמה פריטי מרוצים.
אחרי 100 עותקים שנמכרו ב-7 אבות טיפוס שיוצרו, הסתיים ב-1998 ייצור המקלארן F1 והפך אותה לפריט אספנים מבוקש.
היא נמכרת היום במחיר גבוה פי שניים ויותר מ-530 אלף הליש"ט שעלתה במקור.

------------------------------------------------

מנוע: V12, בנזין, 48 שסתומים, 6,064 סמ"ק.
הספק מרבי: 627 כ"ס ב-7500 סל"ד.
מומנט מרבי: 62.9 קג"מ ב-4000 סל"ד.
העברת כוח: גיר ידני בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,138 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.81 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 386 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 3.6 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 11.1 שניות.
מחיר מקורי (ב-1992): 530,000 ליש"ט.

------------------------------------------------

http://img139.imageshack.us/img139/7936/01uz2.jpg

http://img225.imageshack.us/img225/1872/02oj6.jpg

http://img139.imageshack.us/img139/2439/03ji1.jpg

http://img225.imageshack.us/img225/4764/05up5.jpg

http://img178.imageshack.us/img178/5466/07kl2.jpg

http://img118.imageshack.us/img118/7366/06na0.jpg

http://img185.imageshack.us/img185/2636/04jv6.jpg

http://img225.imageshack.us/img225/3696/66860665vq1.png

קוניגסג Koenigsegg CCX

http://img50.imageshack.us/img50/9560/00tp1.jpg

מאז שהיה קטן, חלם כריסטיאן קוניגסג לבנות את מכונית-העל האולטימטיבית.
אף אחד ממכריו לא הופתע כשבשנת 1993 החליט הצעיר בן ה-21 להקים סדנה שתבנה מכונית על מבוססת טכנולוגיית
פורמולה 1 שתציע זוג מקומות ישיבה ומנוע מרכזי.
אחרי כמה אבות טיפוס, חשף קוניגסג בתערוכת פריז של שנת 2000 את ה-CC, מכונית-על
שהתיימרה לקחת את כתר המכונית המהירה בעולם מהמקלארן F1 שהחזיקה בו באותה תקופה.
עברו עוד שנתיים עד שהלקוח הראשון קיבל לידיו את המפתחות של CC8S אדומה,
ושנתיים נוספות עד להצגת הגרסה המחוזקת שכונתה CCR. הספק מנוע הפורד V8 4.7 ליטר ששימש את ה-CC8S טיפס מ-665 ל-806 כ"ס
והביצועים הרשמיים שבהן נקבה הסדנה היו 3.2 שניות למאה קמ"ש ול-390 קמ"ש מרביים בתיאוריה.
ב-28 בפברואר 2005 הגיעה ה-CCR למהירות של 387.87 קמ"ש על מסלול הניסויים נארדו שבאיטליה והוכתרה כמכונית הסדרתית המהירה בעולם.
היא הצליחה לקחת מהמקלארן ה-F1 את הכתר הנחשק כששברה את השיא (386.4 קמ"ש) שבו החזיקה ה-F1 יותר מעשר שנים ברציפות.
השיא של ה-CCR החזיק הרבה פחות, אחרי כמעט חודשיים רשמה הבוגאי ויירון מהירות מרבית של 407.47 קמ"ש והפכה לשיאנית החדשה.
בתחילת 2006 הוחלפה ה-CCR על ידי ה-CCX, עיקר ההבדלים בין שתי המכוניות הסתכמו בממדים כמעט שונים, בגוף קל יותר שעשוי פלסטיק משוריין בסיבי פחמן, ובאווירודינמיקה משופרת שהעלתה את המהירות המרבית הרשמית של המכונית ל-395 קמ"ש.
ברשימת האבזור התקני של ה-CCX אפשר למצוא מערכת מולטימדיה עם ניווט לווייני, מצלמה במעגל סגור לנסיעה לאחור, בקרת אקלים, רדיו לווייני עם חיבור לאייפוד, מד כוחות תאוצה צדיים, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, שטיחי עור ועוד רשימה ארוכה של תוספות אופציונליות.
מהדורה מחוזקת של ה-CCX קיבלה את הכינוי CCXR ומציעה לא פחות מ-1018 כ"ס במקום 806 המקוריים של ה-CCX.
תוספת ההספק הזו מושגת על ידי תדלוק באתאנול E85 או R100 ידידותי לסביבה,
ומזניקה את יחס ההספק/משקל של המכונית לנתון מדהים של 1.26 ק"ג לכ"ס.
בגרסה הזו מאיצה מכונית העל קוניגסג למאה בקצב של 3.1 שניות. הדרך מעמידה ל-200 קמ"ש אורכת 13.7 שניות
והמהירות המרבית "גבוהה מ-400 קמ"ש", לטענת קוניגסג, אך לא הושגה מעולם בניסויים.
בהיצע הדגמים של הסדנה השוודית אפשר למצוא גם את ה-CCX ואת ה-CCXR בגרסאות "אדישן" שמיועדות למסלול המרוצים,
אך עדיין חוקיות לנסיעה בכבישים ציבוריים. עיקר ההבדלים בין הגרסאות הרגילות לגרסאות ה"אדישן" הוא כיול אווירודינמי שונה למרכב העשוי סיבי פחמן,
תוספת של כנף אחורית מתכווננת המסוגלת לספק כוח הצמדה של 350 ק"ג ב-250 קמ"ש,
מערכת מתלים אקטיבית שמציעה אפשרות להגביה ולהנמיך את המרכב, וחישוקים קלים מסיבי פחצן כאופציה.

------------------------------------------------

מנוע: V8, בנזין, 32 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 4,700 סמ"ק.
הספק מרבי: 806 כ"ס ב-7000 סל"ד.
מומנט מרבי: 93.8 קג"מ ב-5500 סל"ד.
העברת כוח: גיר סיקוונסיאלי בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,280 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.59 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 395 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 3.1 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 9.8 שניות.
מחיר בסיס: 935,000 דולר.

------------------------------------------------

http://img91.imageshack.us/img91/4839/01ga2.jpg

http://img91.imageshack.us/img91/9703/02at1.jpg

http://img91.imageshack.us/img91/3856/03fh7.jpg http://img369.imageshack.us/img369/7307/04av2.jpg

http://img91.imageshack.us/img91/5037/05nx8.jpg

http://img369.imageshack.us/img369/2046/06wc0.jpg

http://img91.imageshack.us/img91/7446/07iy8.jpg

http://img147.imageshack.us/img147/1145/36954983pw4.png

סאלין S7 טווין טורבו - Saleen S7 Twin Turbo

http://img398.imageshack.us/img398/531/00fc7.jpg

סטיב סאלין היה באמצע שנות השמונים סטודנט למנהל עסקים ונסע כל בוקר למכללה בפורשה 911 שקיבל מאביו.
תוך זמן קצר הוא הכיר בעובדה שהמכונית שלו מעניינת אותו יותר מהלימודים והחליט לפרוש מהמכללה ולהקים סדנת שיפורים הנושאת את שמו.
סאלין התמקד בשיפור גרסאות שונות של הפורד מוסטנג ועם הזמן אף הקים קבוצת מרוצים מצליחה למדי.
הוא קשר את שמו בפורד והחל לייצר גרסאות שונות של המוסטנג ולשווקן תחת שם המותג שלו.
בסוף שנות ה-90 החליט האיש לפתח מכונית על שתפגין את כישוריו האמיתיים.
את המכונית, שקיבלה את השם "S7", השיק סאלין בשנת 2000 כשמתחת לעיצוב המרשים שלה שכן מנוע V8 מרכזי בנפח 7.0 ליטר.
המנוע (שנלקח במקור מפורד כמובן) סיפק אמנם 550 כ"ס בלבד,
אבל בזכות השילוב שלו עם המשקל העצמי הנמוך של המרכב (1250 ק"ג), הביא את ה-S7 לביצועים מרשימים:
זינוק מאפס למאה ב-3.9 שניות בלבד ומהירות מרבית שחוצה את קו ה-320 קמ"ש.
מתברר שלידידנו סאלין הביצועים הללו לא הספיקו והוא החליט לקחת את ה-S7 למקצה שיפורים שעיקרו הוספת צמד מגדשי טורבו למנוע.
התוצאה הייתה 750 כ"ס ו-96.7 קג"מ שהועברו ישירות אל הגלגלים האחוריים וביצועים שנסקו כמובן בהתאם.
הדרך למאה קמ"ש התקצרה ל-2.8 שניות, והמהירות המרבית טיפסה ללאה פחות מ-398 קמ"ש !
ב-2006 הציעה סדנת סאלין חבילת ביצועים ל-S7 טווין טורבו שכוללת שיפורים אווירודינמיים שונים,
כנפיים עשויות סיבי פחמן, כיול מתלים ספורטיבי יותר והעלאת הספק המנוע ל-1014 כ"ס.
בסדנה האמריקנית טענו לא פעם כי עם חבילת השיפורים הזו מסוגלת ה-S7 להגיע למהירות מרבית
של יותר מ-418 קמ"ש אם משנים מעט את יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים.
אולם בינתיים נותרה הטענה הזו בגדר תיאוריה בלבד, כיוון שאף אחד בסאלין מעולם לא ניסה להוכיח אותה.
בתא הנוסעים של הסאלין S7 אפשר למצוא ציוד תקני שכולל צמד מושבי מרוץ מרופדי עור, מצלמה במעגל סגור לנסיעה לאחור, מערכת מולטימדיה בעלת
צג LCD מובנה, מזגן מקורי, תפעול חשמלי לחלונות ולמראות הצד, ועוד רשימה ארוכה של אביזרי מותרות כאופציה בתוספת מחיר.
ואם כבר נגענו במחיר, נספר לכם כי כדי להפוך לבעליה של S7 טווין טורבו בארה"ב,
תזדקקו ללא פחות מ-585 אלף דולר - לא חולל חבילת השיפורים כמובן.
זה לא מעט כסף - גם במונחים של מכונית על, אבל זה גם לא הרבה בהתחשב בעובדה שמדובר כאן במי שיכולה לעמוד
מול הבוגאטי ויירון ועולה רק שליש ...

------------------------------------------------

מנוע: V8, בנזין, 16 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 7,000 סמ"ק.
הספק מרבי: 750 כ"ס ב-6300 סל"ד.
מומנט מרבי: 96.7 קג"מ ב-4800 סל"ד.
העברת כוח: גיר ידני בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,338 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.78 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 398 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 2.8 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 10.7 שניות.
מחיר בסיס: 585,000 דולר.

------------------------------------------------

http://img177.imageshack.us/img177/9025/01zr0.jpg

http://img144.imageshack.us/img144/4572/02xj6.jpg

http://img177.imageshack.us/img177/9671/03qj7.jpg

http://img144.imageshack.us/img144/8641/04xe5.jpg

http://img144.imageshack.us/img144/4751/05lv5.jpg

http://img177.imageshack.us/img177/5531/06sr3.jpg

http://img177.imageshack.us/img177/6983/07qr1.jpg

http://img187.imageshack.us/img187/4278/14524311el8.png

בוגאטי ויירון - Bugatti Veyron

http://img55.imageshack.us/img55/9255/00gi9.jpg

לא מעט גלגולים עבר מותג המכוניות המיתולוגי "בוגאטי" עד שנרכש ב-1998 על ידי קונצרן פולקסווגן.
החברה שהקים אטורה בוגאטי ב-1909 ייצרה כמה מהדגמים הבולטים ביותר שידע עולם הרכב,
אולם קרסה מעט לפני מותו של המייסד ב-1947. אחרי כמה מכוניות על כושלות שניסו הבעלים הקודמים של המותג בוגאטי לייצר,
בפולקסווגן חשו מחויבות להציג את מכונית-העל האולטימטיבית שתהיה בליגה משל עצמה.
מכונית הקונספט הוצגה כבר בשנת 2000 והשם שניתן לה - "ויירון", הוא מחווה לנהג המרוצים הצרפתי פייר ויירון
שהביא לבוגאטי את הניצחון המפורסם בלה-מאן 1939.
עם ההצגה של הויירון כמכובית קונספט, הכריז יו"ר פולקסווגן דאז, פרדיננד פייך, כי "לויירון הסדרתית יהיו יותר מ-1000 כ"ס והיא תגיע ל-400 קמ"ש".
ההבטחה הזו מומשה רק כעבור חמש שנים שבמהלכן התאמצו מהנדסי בוגאטי להוציא לפועל את התוכנית השאפתנית של פייך.
התוצאה הייתה מנוע W16 בנפח של 8.0 ליטר (שנולד למעשה מחיבור של שני מנועי V8 בנפח 4.0 ליטר)
עם לא פחות מארבעה מגדשי טורבו והספק של 1001 כ"ס.
אבל המנוע היה דווקא החלק הקל בפיתוח הויירון, המספר העגול הנוסף שזרק יושב ראש פולקסווגן לאוויר - 400 קמ"ש, היה הרבה יותר קשה להשגה ...
אחרי ניסויים ממושכים ופיתוחים טכניים ואווירודינמיים מתקדמים, הצליחו מהנדסי בוגאטי לעמוד במשימה.
במדידות לא רשמיות שערכה החברה על מסלול הניסויים "ארה לייסן" ב-19 באפריל 2005 רשמה הויירון מהירות מירבית של 407.47 קמ"ש.
גם שאר המספרים שמציגה הבוגאטי ויירון מרשימים במיוחד, את הדרך מאפס למאה קמ"ש היא עושה ב-2.5 שניות בלבד.
שלוש שניות נוספות והיא כבר ב-160 קמ"ש ולמהירות כפולה של 320 קמ"ש נדרשות לויירון 24.3 שניות בלבד.
משם ואילך הטיפוס במהירות איטי יותר וכדי להגיע למהירות המרבית המוצהרת של 402 קמ"ש נדרשות לויירון 53 שניות ארוכות.
הבלימה מ-400 קמ"ש לעומת זאת, אורכת לפי בוגאטי - פחות מ-10 שניות !
בניגוד למרבית המכוניות המהירות בעולם שתמצאו בכתבה, שהנשק העיקרי שלהן במלחמה על כל קמ"ש הוא משקל נמוך, הויירון היא מכונית כבדה למדי. 1888 הקילוגרמים שלה מושפעים מאוד מרמת הגימור האולטרה גבוהה של תא הנוסעים ומלא מעט מותרות שהיא מציעה -
כיאה למכונית בעלת תג מחיר אסטרונומי של 1,100,000 יורו.
ואם זה נשמע לכם הרבה, בוודאי תופתעו לגלות שפולקסווגן מפסידה כארבעה מיליון יורו על כל אחת מ-300 היחידות של הויירון שהיא מתכננת לייצר,
אבל מה לא עושים בשביל תדמית ...
ולמרות הכל, את שיא המהירות למכוניות סדרתיות שבו החזיקה עד השנה שעברה, איבדה הבוגאטי ויירון למתחרה שעולה בערך שליש,
ועוד אחת שמתחזה לפורשה 911 ...

------------------------------------------------

מנוע: W16, בנזין, 64 שסתומים, ארבעה מגדשי טורבו, 7,993 סמ"ק.
הספק מרבי: 1001 כ"ס ב-6000 סל"ד.
מומנט מרבי: 127.4 קג"מ ב-2200 סל"ד.
העברת כוח: גיר סיקוונסיאלי בעל שבע מהירויות, הנעה כפולה.
משקל עצמי: 1,888 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.89 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 407 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 2.5 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 10.2 שניות.
מחיר בסיס: 1,100,000 יורו.

------------------------------------------------

http://img267.imageshack.us/img267/5352/01ac8.jpg

http://img131.imageshack.us/img131/7976/02ws1.jpg

http://img267.imageshack.us/img267/1667/03wn7.jpg

http://img267.imageshack.us/img267/3881/04hf0.jpg

http://img267.imageshack.us/img267/1373/05ui2.jpg

http://img382.imageshack.us/img382/7163/06vk9.jpg

http://img267.imageshack.us/img267/2337/07bo5.jpg

http://img82.imageshack.us/img82/7348/81324013zz7.png

GT9 9FF

http://img170.imageshack.us/img170/82/00ej3.jpg

הפורשה 911 היא ללא ספק אחת ממכוניות הספורט המפורסמות בעולם, ולמרות שהיא נמכרת בלא מעט גרסאות ביצועים חזקות במיוחד -
תמיד יהיה מי שיחליט כי יש עדיין מה לשפר.
אחד האנשים האלה הוא ז'אן פאטהוור, מי שהיה המהנדס של סדנת השיפורים הגרמנית "RUF" המתמחה בשיפור מכוניות מתוצרת פורשה,
אשר פרש ב-2001 כדי להקים סדנה משלו.
לסדנה שהקים קרה 9ff (משחק אותיות בין 911 לראשי התיבות של אשתו - פראוק פאטהוור) וגם היא מתמחה בשיפור מכוניות מתוצרת פורשה.
אחרי שמאס בגרסאות ה"חלשות" של RUF, החליט פאטהוור להציג את ה-911 האולטימטיבית שתוכל להביס את הבוגאטי ויירון. לא פחות ...
ליצירה של פאטהוור קוראים GT9, ואף שהיא נראית כמו פורשה 911 רחבה ונמוכה יותר,
הקשר בין שתי המכוניות קלוש ביותר. למעשה, פאטהוור מספר כי רק שני אחוזרים מה-911 GT3 שתרמה את הבסיס, נותרו ב-GT9.
כל יתר החלקים הוחלפו, שופרו או נבנו מחדש.
באחורי ה-GT9 של 9ff פועל מנוע בוקסר מקורר מים בעל שישה צלינדרים שהגיע כאמור מה-911 GT3,
אך עבר מקצה שיפורים מקיף במיוחד: הנפח צמח ל-4.0 ליטר,
שני מגדשי טורבו מנשימים מעתה את סעפת היניקה ונדמה כאילו מהנדסי 9ff הכניסו למנוע את כל החומרים האקזוטיים מהטבלה המחזורית -
מזירקונים ועד זהב 24 קראט שמצפה את פנים סעפת היניקה !
(ב-9ff טוענים שהזהב גורם לאוויר הנכנס למנוע להישאר כמה שיותר קר ...).
התוצאה של כל הסלט המכאני הזה היא הספק מרבי מדהים שעומד על 987 כ"ס, מגובה במומנט של 98.4 קג"מ.
כשמוסיפים למשוואה את נתון המשקל שעומד על 1326 ק"ג בלבד (ה-GT9 קלה אפילו ב-50 ק"ג מה-GT3),
מבינים מדוע נדרשות למפלצת הכחולה רק 17.6 שניות כדי לזנק מאפס ל ... 300 קמ"ש !
בניסויים שערכה הסדנה הגרמנית לפני מספר חודשים על מסלול המרוצים ATP שבעיר פאפנבורג שבגרמניה,
הגיעה ה-GT9 למהירות של 409 קמ"ש והורידה את הבוגאטי ויירון עוד מקום אחד למטה בטבלת שיאי המהירות הנחשקת.
פאטהוור הצהיר כי הוא מתכוון לייצר רק 20 עותקים מה-GT9 כדי לשמור על האקסקלוסיביות שלה,
וכי מכר כבר 3 יחידות לאוליגרכים רוסים ...

------------------------------------------------

מנוע: 6 צלינדרים בוקסר, בנזין, 24 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 4,000 סמ"ק.
הספק מרבי: 987 כ"ס ב-7850 סל"ד.
מומנט מרבי: 98.4 קג"מ ב-5970 סל"ד.
העברת כוח: גיר ידני בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,326 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.34 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 409 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 4.2 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 17.6 שניות.
מחיר בסיס: 498,000 יורו.

------------------------------------------------

http://img505.imageshack.us/img505/642/01kt9.jpg

http://img185.imageshack.us/img185/5440/02pi3.jpg

http://img505.imageshack.us/img505/5192/03xz5.jpg

http://img82.imageshack.us/img82/980/04sk1.jpg

http://img505.imageshack.us/img505/7564/05ju7.jpg

http://img142.imageshack.us/img142/5809/06dv1.jpg http://img412.imageshack.us/img412/5337/07sx4.jpg

http://img170.imageshack.us/img170/2411/20756897wa7.png

SSC אולטימייט אירו SSC Ultimate Aero TT

http://img136.imageshack.us/img136/9650/00on7.jpg

זהו, הגענו אל המקום הראשון. תכירו בבקשה את ה-"SSC אולטימייט אירו TT" -
המכונית המהירה ביותר בעולם בייצור סדרתי שמחזיקה בשיא רשמי.
במדידה שנערכה בספטמבר 2007 יחד עם נציגי ספר השיאים של גינס, קבעה האולטימייט אירו את שיא המהירות למכונית סדרתית - 412.58 קמ"ש.
על פי תקנות שיאי המהירות, המדידה חייבת להתבצע על קטע כביש ישר שבו נמדדת המכונית פעמיים -
פעם אחת בכיוון אחד ופעם שנייה בכיוון ההפוך, כאשר ההפרש בין שתי המדידות הוא שעה לכל היותר.
זאת על מנת לנטרל השפעה של גורמים חיצוניים כמו רוח או שיפוע קל בכביש.
התוצאה הסופית היא כמובן ממוצע של שתי המדידות, ובמקרה של האולטימייט אירו, הגיע המכונית למהירות של
414.31 קמ"ש בכיוון אחד ו-410.24 קמ"ש בכיוון ההפוך.
התוצאה המשוקלללת שהכניסה אותה כאמור אל המשבצת הנחשקת בספר השיאים של גינס, היא 412.58 קמ"ש.
כך הצליחה סדנת SSC האמריקנית (ר"ת של Shelby Super Cars - אינה קשורה לסדנה המפורסמת של קרול שלבי)
לדחוק את הבוגאטי ויירון שהחזיקה בשיא רשמי של 407.47 קמ"ש.
ב-SSC מצהירים כי על פי מבחנים שנערכו לה במנהרת רוח, האולטימייט אירו מסוגלת להגיע למהירות של 440 קמ"ש,
אולם לפי שעה אין להם כוונה לשפר את השיא שקבעו.
האולטימייט אירו היא מכונית-על במבנה קלאסי של מנוע מרכזי והנעה אחורית.
שלדת סבך צינורות מפלדה מיוחדת ומעטה סיבי פחמן מעמידים את מחט המשקל של האולטימייט על 1247 ק"ג בלבד.
מאחורי צמד המושבים שמלפנים נמצא מנוע V8 שנלקח משברולט קורבט ועבר מקצה שיפורים מקיף הכולל
הגדלת הנפח ל-6.4 ליטר ותוספת של שני מגדשי טורבו עם זוג מצנני ביניים.
התוצאה היא הספק של 1183 כ"ס ב-6950 סל"ד ומומנט מפלצתי של 151.25 קג"מ ב-6150 סל"ד.
מדובר ביחס הספק/משקל של מעט יותר מק"ג אחד לכ"ס - נתון מרשים גם כשמדובר באופנועי ספורט חזקים.
כשמצליבים את נתוני המשקל וההספק, מקבלים מכונית שמסוגלת להאיץ מאפס למאה קמ"ש תוך 2.78 שניות בלבד,
וכדי להגיע ל-230 קמ"ש היא נזקקת ל-9.9 שניות בסך הכל.
את המדידה הקלאסית של תאוצה מאפס ל-160 קמ"ש וחזרה למצב של עמידה עושה האולטימייט אירו תוך 11.66 שניות בלבד,
וכדי לבלום ממאה קמ"ש למצב עמידה, היא נזקקת ללא יותר מ-31.4 מטרים.
על הקשר עם הקרקע אחראים צמיגי מישלין פיילוט ספורט PS2 במידה 235/35 מלפנים (על חישוקי 19 אינץ') ו-335/35 מאחור (על חישוקי 20 אינץ') -
כולם בסיווג מהירות YR שמתאים למהירויות של 300 קמ"ש ומעלה.
בתא הנוסעים של ה-SSC אולטימייט אירו אפשר למצוא צמד מושבים רקארו שתוכננו במיוחד עבודה,
מערכת מולטימדיה איכותית עם מסך 7.5 אינץ', 10 רמקולים ואפילו מערכת ניווט.
יש גם מערכת בקרת אקלים ותפעול חשמלי לחלונות ולמראות הצד - לא דבר טריוויאלי כשמנסים לחסוך עד כמה שניתן במשקל המכונית.
מחיר הבסיס של ה-SSC אולטימייט אירו TT בארה"ב עומד על 654,400 אלף דולר -
מחיר מציאה של ממש בהתחשב בעובדה שהבוגאי ויירון עולה יותר מכפול ...

------------------------------------------------

מנוע: V8, בנזין, 16 שסתומים, זוג מגדשי טורבו, 6,349 סמ"ק.
הספק מרבי: 1183 כ"ס ב-6950 סל"ד.
מומנט מרבי: 151.25 קג"מ ב-6150 סל"ד.
העברת כוח: גיר ידני בעל שש מהירויות, הנעה אחורית.
משקל עצמי: 1,247 ק"ג.
יחס משקל/הספק: 1.05 ק"ג לכ"ס.
מהירות מרבית: 412 קמ"ש.
תאוצה 0-100 קמ"ש: 2.78 שניות.
תאוצה 0-400 מטר: 9.9 שניות.
מחיר בסיס: 654,400 דולר.

------------------------------------------------

http://img372.imageshack.us/img372/7433/01qa0.jpg

http://img372.imageshack.us/img372/9904/02pv2.jpg

http://img372.imageshack.us/img372/5023/03fz4.jpg

http://img185.imageshack.us/img185/9831/04fo8.jpg

http://img185.imageshack.us/img185/1065/05nh3.jpg

http://img185.imageshack.us/img185/5007/06uz9.jpg

http://img185.imageshack.us/img185/5508/07ma5.jpg