טייס מאומן לטוס תוך התייחסות לנקודות ציון בולטות במרחב ואל מכשירי הכיוון והניווט, כגון מצפן, מד גובה, מד אופק מלאכותי ועוד. בעת אובדן היכולת להתייחס לנקודות ציון חיצוניות, ישנה נטיה טבעית לטייס לאבד במהירות את תחושת המרחב, ולחוש שהוא טס בכיוון, גובה ומהירות שונים מהמציאות - ככל שתמרוניו יהיו חדים, האוזן הפנימית עדיין תגרום לתחושה שהוא מתאזן כראוי. תאונות מטוסים רבות התרחשו עקב ורטיגו. במקרים רבים סברו הטייסים שהם עולים כלפי מעלה, בעוד שלמעשה היו הפוכים על גבם, וטסו לכיוון הקרקע.

בשנות ה-50 נעשו ניסויים שבהם נתנו לטייסים לטוס בהתאם ל-"תחושת הבטן" בלבד, ללא מכשירים, והתוצאות היו שכלל משתתפי הניסוי התרסקו . מכאן ניתן ללמוד שאין אדם המחוסן מפני התופעה. מתחילת ימי התעופה הונחו טייסים להתגבר על ורטיגו באמצעות טיסה באמצעות המכשירים בלבד (טיסת מכשירים), חרף תחושת הבטן הטבעית ש-"המכשירים משקרים" (בעגת הטיס מכונה הדבר "טיסה עם הראש בפנים" - כלומר, התרכזות בתוך תא הטייס, עם התעלמות מוחלטת מהסביבה).

תרחיש דומה קורה גם לצוללנים, כאשר בעת צלילה האור מופיע מעליהם וגם מתחת להם, או בעת צלילה לילית, שבה אין לצולל נקודות ייחוס לקרקע.

ניתן לראות בתמונה הזאת את תופעת הורטיגו, שימו לב שהמים והשמים נראים כמעט אותו הדבר קל וחומר במהירות גבוהה, ולכן לא פעם קרה שטייסים חשבו שהמים הם השמים ונכנסו בטעות למצולות
.
.
.

קישורים נוספים לגבי התופעה
http://www.faa.gov/pilots/safety/pilotsafetybrochures/media/SpatialD.pdf

מקור: ויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%92%D7%95_(%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%94)

יצא לי במקרה לעיין בזה והחלטתי לשתף...
שבת שלום