נסיעה ארוכה, החלטנו להשכיר רכב נוח ונעים לנסיעה, שברולט אימפלה מ avis. לא אימפלה ולא נעליים, קיבלנו יונדאי אלנטרה. הסיפור המורחב נמצא באחד האשכולות כאן בפורום..
מאוכזבים נסענו חזרה לדירתנו, ובמקרה נתקלנו בתערוכת רכבים צנועה ומקומית

הקנדים גאים מאוד ברכבים שלהם ואוהבים מאוד לשבת לידם, ככה שלמצוא רכבים נוחים לצילום היה קשה.
טוב, ממשיכים הלאה. הגענו לדירה, העמסנו את הרכב בכל מיני שטויות כדי למסור לקרוב משפחה ויצאנו למחרת לדרך.

המסלול - וויניפג, דרך ססקטון והיעד הסופי - רד דיר.

אז האלנטרה.
רכב משפחתי ממוצע, מנוע 1.8.
לרכב הצחלנו להעמיס הכל, ובתא מטען נכנסו תיק נסיעות גדול אחד ובינוני אחד. נגמר התא מטען.
הנוחות מפתיעה, אחרי כל הנסיעה הצלחנו לצאת ללא כאבי גב וללא הרגשה מוזרה.
הדלק גם כן הפתיע, הצלחתי לגיע ל 1:25 בנסיעה רצופה של 110 קמ"ש.
למעשה, הספיקו לנו 2 מיכלים מלאים בלבד.
מערכת הבידור איכותית והרדיו הלוויני סיפק מוזיקה ללא הפסקה, קטיעות או רעשים.

בחצי הדרך, בערך, בססקטון, עצרנו להפסקת אוכל קצרה והחלטנו שלא לעצור למנוחה, כמתוכנן, ולהמשיך ישירות ליעד הסופי - רד דיר.
הנסיעה הייתה דיי משעממת, הכל חוזר על עצמו ואין שום דבר מעניין לרענן את העיניים.
אין פנסים, חושך אימים, חיות שונות דרוסים בצידי הדרכים, שלטים המורים על סכנת יעלים חוצים.
כשנהיה ממש חשוך, מתחילים לראות עיניים זוהרות בצידי הכביש. איילים, שועלים, ארנבים, מי יודע. אחרי כמה שעות נסיעה כבר התחלתי לדמיין חיות..
גופות יתושים על כל הרכב. חושך.
משטרת תנועה החליטה להפעיל דיסקוטק עם שלל אורות מהמהבים חצי מטר מאחורי, צריך לעצור בצד. בדיקת רישיונות ועירנות.
"שתית? נחת? יש חשיש או קוקאין? לא. "מאמין לך, סע בזהירות".

הגענו לרד דיר, ישר למלון ולישון. הסתיימה נסיעה רצופה של 14 שעות.
משם נסענו לאדמנטון, לקניון הכי ענק שראיתי בחיי. התעייפתי מלהסתובב שם ולא כיסינו את כולו.
יש בקניון הזה בית מלון, מאות חנויות, מטווח ירי, ספינה באמצע הקניון, מיני גולף, פארק שעשועים עם כל מיני מתקנים, חוף ים מלאכותי עם מגלשות, מגרש החלקת קרח ובקיצור, לא חסר שום דבר.
למחרת נסענו ל banff, עיירת תיירות נחמדה.

היה כיף