2. עמדת הטעינה בערד (ליד מסעדת מוזה) במתחם תחנת הדלק "אלון" (כביש 31) בכניסה לערד, ממש ליד מוזה, יש עמדת טעינה של חברת אפקון (Afcon).
סוג העמדה: יש שם עמדות מהירות (DC). גיבוי: אם היא תפוסה, יש עמדות של חברת EV-Edge במתחם "צים סנטר" הקרוב (מרחק דקה נסיעה).

3. חברות טעינה ומחירים ההבדלים הכספיים קיימים, אבל לא דרמטיים לנסיעה חד-פעמית.
המחיר הממוצע: טעינה מהירה (DC) עולה בין 1.8 ל-2.5 ש"ח לקוט"ש. טעינה מלאה בעמדה ציבורית תעלה לכם סביב 80-100 ש"ח.
אפליקציית פנגו (Pango): פנגו היא "מתווך". היא מאפשרת להפעיל עמדות של חברות שונות (כמו סונול, ג'ינרג'י וכו') תחת אפליקציה אחת.
האם זה יקר יותר? לעיתים יש עמלה קטנה של כמה אגורות לקוט"ש או דמי סליקה לעומת האפליקציה הישירה של המפעיל, אבל הנוחות של "אפליקציה אחת לכולן" שווה את זה למי שלא מטעין בחוץ באופן קבוע.

טיפ לחיסכון: כדאי להוריד מראש את האפליקציות של Afcon ו-EV-Edge, לפעמים המחיר דרכן ישירות מעט זול יותר מפנגו.

4. טווח נסיעה בפועל - הריאליטי צ'ק צדקת לגבי הטווח. ה-310 ק"מ הרשמיים הם בתנאי מעבדה.
בפועל: בנסיעה בינעירונית עם מזגן, צפו ל-240-260 ק"מ.
הסיפור של ים המלח: בדרך למטה (מירושלים) כמעט לא תבזבזו סוללה בזכות הרגנרציה (הטעינה בבלימה).
בדרך חזרה (העלייה לערד או לירושלים), הרכב יצרוך כמות כפולה של חשמל.
אל תצאו מהמלון חזרה למעלה עם פחות מ-40-50% סוללה ללא תוכנית לעצור לטעינה בערד.

כדאי לתכנן נקודות טעינה חלופיות. לאורך הדרכים, באיזור הלינה.
קורה שעמדה שזממת עליה מושבתת, תקולה, אותה תחנה סגורה פתאם ולא משנה למה, ואז עמדת הטעינה לא פעילה.
קרה פעם, בישראל, שרכב נסע היישר לתוך העמדה והשבית את כל העמדות השכנות.
חלילה תאונה כזו תקרה רבע שעה חלפני שאתה מגיע על 10% יתרה.
לפעמים כל העמדות תפוסות אז תוסיף זמן להמתנה. אולי עדיף לשלם יותר במקום אחר שאולי פנוי.
אך פעם לא להגיע ליתרה אפסית. שתיד תהיה לעוד רבע שעה נסיעה.
לברר עם שרותי דרך שאני מקווה שיש לכם בביטוח אם הם תומכים בטעינה לרכב שהתרוקן ונעצר.
ואם כבר קורה - לעצור רגע לפני סיום הסוללה במקום בטוח.במיוחד בכביש ביעירוני חשוך ששם אתם בסיכון גבוה בעת עצירה.