הרי החזה הוא שריר גדול וחזק יותר, משמע, יכול לשאת משקלים גבוהים יותר ולאורך זמן רחב יותר, בעוד התלת ראשי הוא שריר קטן יותר שמסוגל להרים משקלים נמוכים יותר ולאורך זמן נמוך יותר, שילוב של התלת ראשי רק יחליש אותך ויגרום לכך שתבצעה פחות כמות של שכיבות סמיכה ממה שתבצע במידה ותבודד את החזה...

בנוסף, כשחושבים על זה, זה גם עיניין של מינוף, ככל שהידיים רחבות יותר יש לך פחות דרך לעלות... בעוד שככל שהידיים קרובות יותר יש לך יותר דרך לעלות(כלפי מעלה).
משמע, ככל שהידיים קרובות אורך התרגיל מתארך.
ראה את זה כמשולש שווה שוקיים, ככל שזוית הראש גדולה יותר(ידיים רחבות יותר) המרחק בין הקודקוד העליון(הראש\גב שלך) לבסיס(הריצפה) מצטמצם, ולכן הדרך שתצטרך לעבוד קטנה יותר.
או במילים אחרות, לעשות כמה שיותר שכיבות סמיכה מומלץ להרחיב את הידיים ולא לצמצם אותם...
(כמובן עד גבול מסויים אחרת כבר מתחילה עבודה של היד קידמית בדומה לפרפר).
בקיצור, מומלץ שהידיים יהיו בזוית של 90 מעלות בידיוק.

ד''א זה קשור מאד לחמצון השריר,ובוא נצא מנק' הנחה שהשריר שלו יתחמצן בסביבות החזרה ה30-40, או גג 60 ניהיה קיצוני קצת,אתה חושב שכשהשריר מחומצן קל להוציא ממנו אנרגיה?תנסה חחח
לכן מומלץ להשתמש בכמה שיותר שרירי עזר,וככל שהאחיזה פחות רחבה יש שימוש ביותר מסעיים,מה שמוריד עומס מהחזה

אתה עדיין טועה, כי מדובר על הרוב המוחלט וכמובן שהתירוץ "זה תלוי בקנטיקה\משתנה מבנאדם לבנאדם" תמיד תופס... ואפשר להגיד אותו בכל "ויכוח" ובכל מצב, אבל מדובר על הכלל ולא על היוצא מן הכלל, ולכן עדיף יהיה לבצע שכיבות סמיכה עם הידיים רחבות.

לא מדובר גם על בנאדם שלא מתאמן, אלה בנאדם שמתאמן, אז אני לא מבין מה פשר המשפט: "תראה לי בנאדם שלא מתאמן ו...."

בנוסף, גם בשכיבות סמיכה ידיים רחבות הטרייספ עדיין משתתף אבל פחות והחזה יותר, וכמובן גם הדלתא הקידמית...
דיי דומה לשרירים שמסייעים בידיים קרובות רק ההבדל שברחבות החזה מקבל חלק נכבד יותר מהעומס, וזה באמת גם המצב האידיאלי...

בזה שאמרת שבמתח היד קידמית היא זאת שתגמור אותך קודם, אתה רק מחזק את הטענות שלנו.

לא יקרה כלום אם תבין ששגית... וגם אף אחד לא מנסה לרדת עליך...
בסופו של דבר הכל אפשר להגיד שזה עיניין של גנטיקה אבל כל עוד מדובר על הכלל, אתה טועה.