אינסולין הורמון אנאבולי
(אנאבולי=בונה, במקרה הזה בונה שריר)הם מתספים באינסולין ויכולים להכניס כמות הרבה יותר גבוהה של פחמימות
מאדם רגיל.
הוא אחראי על פתיחת נתיב בתא להולכה של סוכר בדם לתוך התאים.
ולחולי סוכרת אין יתרון מכיוון שכבר יש להם דקפט כלשהו ככה שהם
לוקחים כמות של אינסולין אשר תאזן אותם עם בנאדם רגיל.
זה כמו שתגיד שילד עם בעיות גדילה לוקח הורמון גדילה אז יהיה לו יתרון
נותנים לו מינון כזה שיגרום לו להתאזן ולהיות בכמות ומינון כמו של בנאדם רגיל.
ועוד קצת מידע מוויקי:
לאינסולין השפעות מגוונות על רבות מרקמות הגוף וברובן הוא מעודד תהליכים של בניית הרקמה ושל אגירת אנרגייה בתא בצורה של שומן וגליקוגן. השפעה נוספת חשובה מאוד של האינסולין היא יכולתו להגדיל את כמות קולטני סוכרים על-גבי תאי שריר ושומן ובכך להגביר את ספיגת הגלוקוז על-ידם.
חשיבות האינסולין נראית היטב במחלת הסוכרת בה כשל בתפקוד או בהפרשת האינסולין יכול לגרום לתופעות חמורות.
לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף: הוא גורם גדילה חשוב המעודד תאים להתחלק, הוא הורמון המשפיע על תאים שונים להתמיין לתפקידים שונים ובעיקר, התפקיד הקשור ביותר לסוכרת, תפקידו הוא לשלוט על רמות "חומרי המזון" בדם כגון סוכר, שומנים וגופי קטון (חומרי מזון הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים, בעיקר במצבים של חוסר חמור בגלוקוז בתאים). את פעולתו זאת משיג האינסולין בשתי דרכים עיקריות:
הראשונה היא בכבד, שם אינסולין מעכב את ייצור הסוכר מחומרי מוצא ופירוק גליקוגן (רב-סוכר שמשמש חומר תשמורת עיקרי לאנרגיה בגוף האנושי) ומעודד את ייצור הגליקוגן מגלוקוז.
השנייה היא בתאי השומן והשריר, בתאים אלה אינסולין מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים על ידי הגדלת כמות הנשאים שמעבירים גלוקוז על ממברנת התאים ובכך מאפשר הכנסת יותר גלוקוז לתוך התאים ומקטין את כמותו בדם. בנוסף, בתאים אלה אינסולין מעודד את ייצור השומן ומעכב פירוקו.