ערכתי לאחרונה בתאריך 26.10.10 בשעה 16:39 בברכה, ליל קיץ
תגיד לי שזה לא אתה כתבת את המאמר הזה.
בכל אופן,
כתבתי פוסט שלם עכשיו למה הכל פה זה שטויות במיץ והדפדפן קרס אז אני אסכם בקצרה -"דופק את הגוף ברמות" -
הוא הכריז שזה דופק את הגוף ברמות והביא "מומחה" כדי שיאושש את הטענה.
ומה אמר המומחה ?
אני אקצר.. "בלה בלה בלה.. וכל מי שמתאמן בצורה לא מבוקרת עלול לסבול מהמון סוגי פציעות – פריצות דיסק, מאמץ יתר, קרע ברצועה, קרע בשריר ועוד ועוד פציעות לא נעימות. "
בדיוק כמו שאותו מומחה יילך למכולת, ירים שקית של 5 ק"ג ויתכופף לא טוב.
תנועה לא נכונה היא אף פעם לא טובה ויכולה לגרום לפציעות וכאבים,
בחדר כושר מחזקים את השרירים, לומדים לבצע תנועות נכונות ומגבירים את סיבולת הגוף.
אם הוא חושב שמי ש"מתאמן בצורה לא מבוקרת" - דהיינו דופק סקווט של 150 קילו בצורה לא נכונה בעליל כדי לעשות פוזות על חברים שלו,
זה דוגמא טובה ללמה לא ללכת לחדר כושר - הוא מטומטם.
פאק, הלכו גם האיברים הפנמיים! -
אין קשר באמת לאיברים פנימיים.
הוא מתאר סכנה שיכולה להיות טמונה בולסלווה למוח .
יש מקרים בודדים בעולם שתועדו על כך (cerebrovascular accident) ,
והקשר ביניהם לולסלווה מוטל בספק.
יש מאמר על כך של ריפטאו ועוד כמה , חפשו The Valsalva Manuver: Risk or Risk Management?.
בכל אופן, אלו היו מתאמנים "כבדים" , מרימי משקולות במקצועם (אם אינני טועה) וזאת שטות גמורה להביא את זה בתור דוגמא ללמה לא ללכת לחדר כושר.
כנ"ל לגבי לחץ הדם וסחרחורות.
מתאמן בעל בעיות לב לא יכול להתאמן בחדר כושר - עפ"י חוק.
מתאמן שכן יכול בונה לעצמו סיבולת אנאירובית וככל שהמשקלים עולים ככה העמידות ללחץ נבנית בהתאמה.
ככה שלהגיע לתוצאה ממשית של פגיעה עקב כך , היא תהיה די אפסית.
אלא אם כן, שוב, אתם מתאמנים אהבלים שמחפשים לדחוף את הקצה בצורות קיצוניות מאוד.
"לא סטרילי בעליל" -
לאדון ספי קצב היקר שלום.
כשאתה עולה על האוטובוס, סביר להניח שישבו על הכיסא שאתה תשב עליו איזה 20 אברכים,
אף אחד מהם לא משתמש בדאורדורנט.
הרבה ילדים מרחו מוחטה על הידית שעכשיו אתה נשען עליה ועוד מעט תגרד איתה את הפנים.
שלא נדבר על הכסא במסעדה שאתה מתיישב עליו, ועל המקלדת שלך בעבודה שיכול להיות והבוס נשאר אתמול בלילה ער והיה באתר של ענת מול המקלדת שלך.
אם אתה כל כך סטרילי - אל תצא מהבית ותחיה בתוך בלון למשך שארית ימי חייך.
אה, ועל הדרך תכתוב מאמר למה אסור לנסוע באוטובוסים.
"תשכח מזה, לא צדים בחורות בחדרי כושר" -
אה באמת ?
תשאל את spidey, ובזאת נגמרת הטענה שלי לנושא זה.
"כי תכל'ס, זה גיי" -
צודק, זה באמת גיי להיות מספיק חזק כדי להרים את אחותך ואת אשתך ביחד ולעשות איתן סקווטים תוך כדי.
"חתונה קתולית עם המשקולות" -
עוד פעם הטענה המטומטמת של ארנולד שוורצנגר.
הכותב אומר את אותה הקלישאה הלא נכונה של "שריר הופך לשומן", דבר לא נכון בעליל.
שריר לא הופך לשומן , שומן לא הופך לשריר - בושה וחרפה ל MAKO שהסכימו לכתוב שקרים באתר שלהם .
כן, אנחנו נראים טוב.
כן, אנחנו יודעים שאתה מאונן על תמונות שלנו ואתה מקנא ובגלל זה אתה כותב את השטויות שאתה כותב.
אבל דחילאק,
מה זה השטויות האלה ?
חצי מהבנות שרואים היום על השערים עברו ניתוח פלסטי או פוטושופ,
גם הדוגמנים חייבים לשמור על תיונה נכונה כדי להשאר שחיפים ולשמור על הריבועים שלהם.
אז תגיד לי - את זה אתה מביא בתור סיבה למה לא ללכת לחדר כושר? ,
אם ככה, כל מה שהבנתי ממך הוא שאתה מעדיף להיות מתדלדל ודוחה נשים על פני חטוב ומושך.
"ממתי טונה הפכה להיות מעדן?" -
כנראה שטונה זה לא מעדן לשמנים, אני חולה על טונה.
אני יכול לאכול כל היום רק טונה , והאמת, אין לי טונה בכלל בתפריט כרגע.
תפריט נכון וטוב הוא אחד כזה שנבנה בהתאם לטעם של המתאמן,
והוא יכול להיות מעולה. כן, גם בלי טונה.
כדי להרזות ולא להעלות מאסת שריר יש צורך בתפריט עוד יותר קפדני ודקדקני,
לאכול פירכיות וגרגרים, מלפפון וחסה.
אז זה מעדן ? לא.
זה מה שאוכלים כדי לשמור על אורח חיים תקין ולהראות טוב.
תמשיך לאכול סטייקים, תמשיך להיות שמן, תמשיך להגיד שחדר כושר זה חרא,
תמשיך לשבת בים עם בירה וצמיגים נופלים לך מאחורה בגב השעיר,
תמשיך לבכות על זה שאתה לא מזיין, החיים שלך דבש אחי, ישראלי לתפארת.
"כי זה משעמם תחת" -
זה אחד מתענוגות החיים.
אני נהנה מחד"כ, אני נהנה מלאכול את מה שאני אמור,
אני מחכה כל יום לאימון הבא, אני סופר את השעות עד הרגע הבא שאני מחזיק משקולת ביד.
"כי מה זה נותן בתכלס?" -
משמעות חדשה לחיים.
"לסיכום" -
אדון יקר.
הסיכום שלך מעניין לי את האחוריים.
בוא אני אסכם לך את מה שכתבת במילים שלי.
אתה אדם בכיין, עצלן, שמן, שכל החיים ככל הנראה קינא באנשים אחרים ואין לו מספיק ביצים
כדי לעשות שינוי מהותי בחיים שלו ולהתמודד עם המציאות,
אז הוא ממשיך להתבכיין לשבת בבית ולאונן.
כל הכבוד, מאמר לתפארת מדינת ישראל