http://canon-proclub.co.il/files/eos%2040d/header.jpg
צילום: פליפה רודריגז.

כשגבם אל הקיר, תרתי משמע, צלמי ארכיטקטורה ופנים אינם יכולים אלא לפנות לעדשות רחבות הזוית הרחבות ביותר, אם ברצונם להעניק פרספקטיבה אמיתית לנושאי הצילום שלהם. צלמי שטח ונוף נאלצים לקצר את המרחק אם ברצונם לתת קנה מידה מדויק לתמונת נוף בטבע. בחלקה הזה של סדרת הכתבות על צלמים והעדשות המועדפות עליהם, נעסוק בעדשות רחבות הזוית המשמשות את צלמי קנון.

רוב הצלמים לוקחים עמם עדשות רחבות זווית בזכות האפשרויות היצירתיות שהן טומנות בחובן. יכולתן להפוך את קדמת הסצנה לדומיננטית בתצלום יכולה ליצור אמירה משכנעת אפילו מנושאי הצילום הפשוטים ביותר. הפרספקטיבה הבלתי רגילה שהן מאפשרות מדגישה מרכיבי מפתח בנוף, מבלי לאבד את ההקשר הסביבתי החשוב כל כך.

באופן מפתיע, ניתן למצוא מספר נמוך בלבד של עדשות רחבות זווית במגוון עדשות ה-EF העדכני של קנון. מגוון האפשרויות מצטמצם עוד יותר אם אתם מחפשים דגם המספק כיסוי חיישנים מלא הן עבור מצלמות APS-H והן עבור מצלמות Full-Frame – ואפילו מוגבל עוד יותר אם אתם מעוניינים בטווח בחירה של אפשרויות אורך-מוקד בעדשה אחת. עם זאת, בסדרה L של עדשות קנון תוכלו למצוא שתי עדשות רחבות זווית: EF17-40mm f/4L USM וכן EF16-35mm f/2.8L II USM.

פליפה רודריגז - EF17-40mm f/4L USM

פליפה רודריגז עובד כצלם עבור מספר סוכנויות של מאגרי תמונות, בהן Getty Images ו-Age Fotostock. הצלם הספרדי בן ה-44 למד צילום באופן עצמאי ורכש את מצלמתו הראשונה רק לפני 9 שנים. הוא מתמחה בצילום תמונות מסע לכתבי עת ותמונות למטרות מסחריות.
"עברתי לשימוש במצלמות קנון EOS בשנת 2004", הוא מספר, "ועדשת EF17-40mm f/4L USM היתה אחת העדשות הראשונות שרכשתי". החלטתו לרכוש את העדשה המקצועית והפופולארית הזו היתה בעיקר משיקולים פרקטיים של צלם עצמאי: "זו אחת העדשות הפחות יקרות בסדרת עדשות L של קנון. עדשות באיכות מקצועית במחיר בר השגה הן נדירות, כך שזו הייתה בחירה קלה".

באותה תקופה השתמש פליפה במצלמת Canon EOS-1D Mark II, וכמה מהתמונות הראשונות שצילם היו בפארק הלאומי 'דוניאנה' – איזור ביצות לא הרחק מביתו בסביליה שבספרד. "במצלמת ה-Mark II, מצב הצילום של 17mm מספק זווית ראיה המשתווה ל 22mm, שהיא עדיין רחבה מספיק לרוב השימושים" מסביר פליפה, "והיא היתה נהדרת להדגמת החלל חסר הגבולות של האזור".

http://canon-proclub.co.il/files/eos%2040d/caption2.jpg
צילום של פליפה רודריגז. צולם במצלמת EOS-1D Mark II ועדשת EF17-40mm f/4L USM. חשיפה: 1/100sec ב-f/6.3. רגישות: ISO 400.

לפני מספר שנים התקדם פליפה למצלמת EOS 5D, וגילה כי העדשה רחבת הזוית שלו מסדרה L הפכה להיות אפילו שימושית יותר. "נופי טבע ועיר הם נושאי הצילום העיקריים שלי. במצלמת Full Frame, מצב ה-17mm מאפשר הפקת תצלומים מרשימים ביותר". זהו מצב העבודה החביב על פליפה בעדשה, מצב שהוכיח את עצמו כלא יסולא בפז, לדוגמא בעת צילום מאגר תמונות בעיר ניו-יורק – כאשר מצב הצילום הרחב אפשר לו להשיג תמונות בלתי רגילות של כיכר 'טיימס סקוור' (התמונה הראשית במאמר זה). "יצאתי במטרה לנסות להשיג תמונה קלאסית של מונית צהובה כנגד תאורת ניאון, אך בעודי מתכונן לצילום הבחנתי ברוכב אופניים מתקרב לעברי. המיקוד האוטומטי המהיר והמדויק אפשר לי להשיג את התמונה, על עף העובדה שהשתמשתי במצב צמצם רחב יחסית של f/5".

מצב העבודה בקצהו השני של טווח העדשה אינו פחות חשוב לשיטתו. "למצב ה-40mm בעדשה יש אורך מוקד כמעט 'נורמאלי' כך שעדשת 17-40mm היא כלי שימושי ביותר". ביחד עם עדשת EF85mm f/1.2L II USM או עדשת טלפוטו קצרה EF85mm f/1.2L II USM, זוהי אחת מהעדשות הרבות שברשותו של פליפה, אותה הוא נושא עמו תמיד, כפי שהוא מסביר: "לעולם אינך יודע מה תוכל לצלם 'על הדרך'...".

אפילו כשהוא מצלם תמונות ספורט, עדשת ה-17-40mm שלו צמודה למצלמת הגיבוי שהוא נושא. בזכות שילוב זה ופילוסופיית העבודה שלו, בדרכו לצלם התמודדות פוטבול, הצליח פליפה לצלם תמונה יפהפייה של שתי רכבות מהירות בתחנת הרכבת המרכזית של סביליה. בפעם זו, היה זה מצב הצילום של 40mm שהוכיח את עצמו כמושלם לצילום התמונה.

עדשת USM מאפשרת מיקוד ידני מלא באמצעות טבעת המיקוד הרחב שלה, אבל פליפה מודה כי מעולם לא השתמש באפשרות זו. "המיקוד האוטומטי כל כך מוצלח שמעולם לא נזקקתי למיקוד ידני", הוא מגלה.

http://canon-proclub.co.il/files/eos%2040d/4.jpg
צילום של פליפה רודריגז. צולם במצלמת EOS 5D ועדשת EF17-40mm f/4L USM. חשיפה: 1/200sec ב-f/5.6. רגישות: ISO 400.

ניל טרנר - EF16-35mm f/2.8L II USM
צלם הדיוקנאות הבכיר ניל טרנר למד פרסום ועריכה גרפית בקולג' מידוויי בקנט, אנגליה. ב-1987 הקים, ביחד עם 2 עמיתים, את חברת הצילום ‘Insight Photographers’. בתקופה זו החל גם את עבודתו עם מוסף התרבות של עיתון הטיימס, והפך לאחד מצלמי צוות המערכת במשך 14 שנים, שם פיתח את סגנונו הייחודי בצילום פורטרטים בעזרת Fill-Flash ליצירת אוירה ייחודית בצילום. מהמקדימים לעבור לצילום דיגיטלי, השיק ניל בשנת 2000 את dg28.com – אתר אינטרנט המוקדש ללימוד צלמים כיצד להפיק את המרב מצילום באמצעות מבזק בעידן הדיגיטלי. ניל הוא סגן יושב ראש 'אגודת הצלמים הבריטית' ונמנה על חבר השופטים בתחרות 'צילום העיתונות של 2009'.

עדשת הזום Canon EF16-35mm f/2.8L II USM וקודמותיה היו מאז ומעולם בנות הלוויה המועדפות עליו בצאתו למשימות צילום במהלך הקריירה שלו, וסייעו לו רבות בצילום דיוקנאות מרתקים המראים את נושא הצילום שלו בתוך סביבתו.
זו היא העדשה המתאימה ביותר לדעת ניל, לשימוש במצלמת crop-factor. זווית הראיה שהעדשה מעניקה הפכה אותה לחביבה עליו כשצילם במצלמת EOS-1D Mark II שלו. בסוף השנה שעברה החליף ניל את המצלמה למצלמת EOS 5D Mark II והוא מודה כי עתה הוא משתמש בעדשת 16-35mm מעט פחות מאשר בעבר, ובמקומה מעדיף לשאת עימו בתיק האביזרים שלו את עדשת EF24-70mm f/2.8L USM.

http://canon-proclub.co.il/files/eos%2040d/6.jpg
פורטרט של הקומיקאי ויק ריבס. צילום של ניל טרנר. צולם במצלמת EOS-1D Mark II ועדשת EF16-35mm f/2.8L II USM. חשיפה: 1/800sec ב-f/11. רגישות: ISO 200.

את עדשת ה-16-35mm הוא עדיין נושא עימו בצאתו לכל משימת צילום. "אני מוכר בעיקר בזכות הדיוקנאות שלי ואחד המסרים העיקריים שלי לצלמים צעירים הוא להשתמש בכל העדשות בתיק האביזרים בכל משימה", הוא מסביר. "לקוחות אוהבים לראות אופציות שונות, וזה טוב לתת להם את מה שהם רוצים". בשנה האחרונה, ה-16-35mm זכתה לעדנה מחודשת – היא הותאמה לגוף מצלמת 50D. "יש בשילוב הזה קסם מסוים בעבודת צילום הדיוקנאות", הוא מסביר.
רבות מהעבודות בתיק העבודות של ניל נעשו באמצעות עדשת ה-16-35mm. התמונה העוצמתית של חופר הקברים בשעת בין הערביים היא דוגמא מצוינת לכך – העדשה רחבת הזוית מספקת פרטים הן בחזית והן ברקע התצלום יוצא הדופן. הצילום, אשר צולם בעת השקיעה, הואר באמצעות 4 מבזקים שונים, במטרה לוודא שכמה שיותר פרטים בהעמדת התמונה יראו בתצלום.

http://canon-proclub.co.il/files/eos%2040d/7.jpg
צילום של ניל טרנר. צולם במצלמת EOS-1D Mark II ועדשת EF16-35mm f/2.8L II USM. חשיפה: 1/180sec ב-f/8. רגישות: ISO 200

כבעל שליטה מעולה בעבודה עם פלאש, משתמש ניל בו גם להסתרת פרטים. "תצלום החייל הוא תצלום של סרן בגדוד המלכותי הבריטי – קצין צבא סמכותי המשמש גם כמורה לגיאוגרפיה, אשר זה עתה שב משירות באפגניסטן". הוא מסביר. "התצלום צולם בשעת אחר הצהריים, אך השתמשתי בכוח-מבזקים רב כדי להתגבר על הדומיננטיות של אור היום. אתר הצילום היה צריך להיות במתקן צבאי, אך משרד ההגנה ביקש כי לא יהיה ניתן לזיהוי בקלות".

http://canon-proclub.co.il/files/eos%2040d/8.jpg
צילום של ניל טרנר. צולם במצלמת EOS-1D Mark II ועדשת EF16-35mm f/2.8L II USM. חשיפה: 1/250sec ב-f/22. רגישות: ISO 100.

ניל מודה כי ברשותו גם שתי עדשות רחבות זווית משובחות - EF28mm f/1.8 USM וכן EF14mm f/2.8L II USM. "שימוש בזום הוא הרבה יותר הגיוני ברוב סוגי עבודות העריכה שאני עושה. אני משתמש גם בעדשת EF24-70mm f/2.8L USM ובעדשת EF70-200mm f/2.8L IS USM, שתיהן עדשות מעולות, וגיליתי שהחזקת סט של שלוש עדשות מספיקה לביצוע 95% מהעבודה שלי." הוא אומר.
ההגנה מפני פגעי הסביבה שיש לעדשות מסדרת L היא חיונית בעבודתו, הוא טוען. "אבק הוא בעיה משמעותית בכל מצלמת SLR דיגיטלית וכל דבר המסייע לשמור אותן נקיות הוא בונוס רציני. אני דואג שהעדשות שלי יעברו טיפולים באופן קבוע ומחליף את אטמי הגומי", מספר ניל. "לעולם איני משתמש במסננים כהגנה על העדשות. מדוע לבזבז אלפים על עדשה ואז לשים חתיכת זכוכית בקצה 'ליתר ביטחון'? מצד שני אני תמיד משתמש במגני שמש. תמיד. הם מספקים הגנה אמיתית וממש משפרים את התצלומים בכך שהם בולמים קרני אור טועות".
על אף שהוא משתמש בכל מגוון מצבי אורך המוקד (זום) שמציעה עדשת ה-16-35mm, הוא אינו מתלהב משימוש בטבעת המיקוד הידני. "אני משתמש תמיד במיקוד האוטומטי", מודה ניל. "גיליתי שמערכת המיקוד האוטומטי של קנון עושה את העבודה יותר טוב ממני. אני בוחר בנקודות המיקוד שלי באופן ידני ומשתמש במיקוד האוטומטי רוב הזמן. לעולם איני צריך לדאוג שמא עדשת ה-16-35mm תאבד מיקוד – אלא אם אני טועה בבחירת נקודת המיקוד!"

לינק לכתבה מאתר CANON הישראלי :
http://canon-proclub.co.il/content.php?id=61

תהנו ומקווה שזה יעזור לכמה חבר'ה מכאן להגיע להחלטות יותר טובות