יצירת תמונה בעלת תחום דינמי רחב מורכבת משני תהליכים עיקריים. * רכישת תמונה של סצנה בעלת הבדלים גדולים בין רמות התאורה של
האזורים הכהים והבהירים שבה.תהליך זה, אפשר שיעשה בצילום יחיד על ידי
חיישן בעל תחום דינמי מספיק, או על ידי מספר צילומים בחשיפות שונות, אשר
חיבורן מייצר את התמונה בעלת התחום הדינמי הרחב.
* דחיסת התמונה לצורך תצוגה. הכוונה לדחיסת התחום הדינמי, אשר נחוצה
מכוון שרב אמצעי התצוגה, בין אם אלה תמונות מודפסות, או מסכים, מוגבלים
בתחום הדינמי שהם מסוגלים להציג, ויש להתאים (לדחוס) את התמונה כך שתוצג
על האמצעי הרצוי, מבלי לאבד את הפרטים, לא באזורים החשוכים , ולא
בבהירים.
חיבור התמונות ודחיסת התחום הדינמי, מתבצע במצלמה ייעודית, או במחשב
באמצעות תוכנה בה משולבות מספר תמונות (לפחות שתי תמונות שונות) בעלות
זמן חשיפה שונה של אותה הסצנה. לצורך כך, מצלמות רבות כיום מאפשרות לקחת
מספר תמונות שונות בעלי רמת חשיפה שונה ברצף. התמונות חייבות להיות
מצולמות מאותו המיקום בדיוק, משום כך עדיף לצלם את התמונות באמצעות
חצובה. את התמונות אשר צולמו בטווח דינמי נמוך משלבים באמצעות תוכנת
מחשב (כגון Photomatix או Qtpfsgui או באמצעות פלאגין מיוחד לתוכנות
עיבוד תמונה כגון פוטושופ או GIMP) כדי לקבל את תמונת ה-HDR הסופית.
לאחר שימוש בטכניקת ה-HDRI, ניתן לראות בבירור רב את כל הפרטים בתמונה,
גם באזורים הכהים וגם באזורים הבהירים. לעתים שימוש בטכניקת ה-HDR מעוות
את התמונה כך שהיא נראית ציורית, ולעתים אף מגדיל את התחום הדינמי של
התמונה עד כדי כך שהוא עולה על התחום הדינמי שהעין האנושית הייתה מסוגלת
לראות באופן טבעי, דבר הנותן לצופה בתמונה תחושה כאילו היא לא אמיתית.
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b3/HDRI-Example.jpg
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/6e/Old_saint_pauls_1.jpg