מדוע שקיעה?

מיליארדי שנה, יום אחר יום, בלי הפסקה ובלי מנוחה, השמש זורחת והשמש שוקעת. ועל אף שראינו אינסוף שקיעות, זה עושה משהו מיוחד בלב כל פעם מחדש.

מראה השמש מעניקת החיים עוזבת אותנו לתוך הלילה השחור משאיר אותנו מרותקים. השקיעה עצמה לא נגמרת כשכדור האש הגדול שוקע בים, וכדאי להמשיך ולצלם עד שסוף הדמדומים נבלעים אל הלילה. במדריך זה נכיר את הטכניקות החשובות ביותר ללכידת המחזה בצורה הטובה והנכונה ביותר.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754854/image001_wa.jpg

מדידת אור:

זהו חלק מאוד קריטי בצילום. חשיפה בפיצוי שלילי תאפשר לקבל צבעים עשירים וחיים של השמש השוקעת. על מנת לחשוף נכון את השקיעה ניתן למדוד את האור ב-2 דרכים:

מדידת אור נקודתית – מגדירים את המצלמה למצב מדידה נקודתית, בוחרים איזור בערך 30 מעלות מהשמש ומודדים ממנו את האור. כמובן שניתן למדוד את האור מכל איזור אחר בשמיים ובכל מדידה תתקבל תוצאה אחרת.

פיצוי חשיפה – אם אתם עצלנים, ניתן להשתמש בפיצוי חשיפה שלילי על מנת להכהות את התמונה. הפיצוי השלילי ינוע בין 2/3- ל- 2- , תלוי בדרישות ובסיטואציה.

אורך מוקד:

ישנם שני שימושים שונים לסוגי עדשות שונים:

אורך מוקד גדול – כלומר עדשה בעלת אורך מוקד גדול של לפחות 140 מ"מ. עדשה זו מאפשרת לראות את השמש כדיסקית גדולה ועוזרת להבליט אותה בצורה יפה מאוד. ניתן לשלב צלליות וכך ליצור תמונה מאוד רומנטית.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754856/image002_wa.jpg

אורך מוקד קטן – מה שנקרא עדשה רחבה, ורצוי קטן מ-35 מ"מ. מאפשר לצלם את השמיים בזווית רחבה ובעצם לתפוס את המעבר מהשקיעה לתוך הלילה. הדבר מאפשר ליצור תמונה מעניינת, בה השמש תופסת פחות נפח בפריים, ותיראה קטנה מאוד.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754857/image003_wa.jpg

מזג האוויר

השקיעות המעניינות הן השקיעות עם מעט אובך ועננים קלילים - מצב שקורה בארצנו לא מעט. האובך יוצר שמיים עם גוונים מאוד מיוחדים בזמן שאור השמש עובר דרכם, גוונים אדומים חזקים ואפילו סגולים יכולים ליצור סצינות מאוד מיוחדות.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754859/image004_wa.jpg

צלליות

הצלליות נוצרות עקב חשיפת החסר שיצרנו כדי לשמור על השמיים מאוזנים - כך שהאור האחורי הרבה יותר חזק מהקדמי. הצלליות יוצרות לנו סצינה עשירה ומעניינת יותר. ניתן ליצור צלליות אך ורק כאשר מאחוריהן יש לנו מקור אור חזק - השמש עצמה, או שאריות מאורה.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754861/image005_wa.jpg

פוקוס

בגלל שאנחנו מנסים לנעול פוקוס על השמיים ואין לנו בהם עצמים קונטרסטיים מספיק, יש לקבוע את הפוקוס באופן ידני על הגדרת אינסוף - או להתמקד על האופק / אובייקט רחוק במיוחד. דבר זה הינו חשוב מאוד, אחרת המצלמה עלולה לא לבצע נעילה של הפוקוס, והתמונה תצא מטושטשת.

מפתח צמצם

רצוי לקבוע את מפתח הצמצם לאיזור ה-F/8 לקבלת חדות טובה או לסגור לצמצם לערך הכי קטן שמצלמתכם מאפשרת, זאת על מנת ליצור עומק שדה גדול, וכדי למנוע מריחה גדולה של אור השמש בתמונה עצמה. בנוסף, סגירת הצמצם למינימום תיצור לשמש צורה של כוכב.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754863/image006_wa.jpg

Balance

על פי ניתן להשאיר את המצלמה על איזון לובן אוטומטי, ולצלם בפורמט RAW - מה שמאפשר להגדיר את האיזון לאחר הצילום. עם זאת, אפשר גם להגדיר את המצלמה ל-WB של צל. הסיבה לכך היא ש-WB שכזה יוצר גוונים אדומים חזקים בתמונה והדבר תורם לאווירת שקיעה אדומה.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754865/image007_wa.jpg

חשיפה ארוכה

אחרי שהשמש שוקעת ויש לנו פחות אור, ניתן לחשוף (תרתי משמע) כלי נשק נוסף במלחמה על הפיקסלים – חשיפה ארוכה. בסצינות בהם יש לנו עצמים זזים כמו אנשים או ים, הדבר יכול ליצור לנו תמונות מאוד מעניינות.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754870/image008_wa.jpg

חשיפה ארוכה על מים יוצרת משטח מים חלק לגמרי אם הים בלי גלים (או בצורת ערפל אם הוא גלי). לפני השקיעה, או מיד אחריה עדיין יש לנו יותר מדי אור כדי להשיג חשיפות של 15 שניות, לכן יש להשתמש בפילטר ND שתפקידו הוא להפחית את כמות האור בצורה שווה בכל הגוונים.

תפיסת כל טווח הגוונים

קשה מאוד לתפוס גם את השמיים הבהירים וגם את הקרקע או הים הכהים. יש כמה אפשרויות להשגת מטרה זו: הראשונה היא שימוש בפילטר מסוג ND הדרגתי, אשר מכהה את השמיים ומשאיר את החלק התחתון ללא שינוי.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754877/image011_wa.jpg

אם אין לכם פילטר כזה, אתם יכולים לעשות שימוש ביד או בקרטון כדי להצל על חלקה העליון של התמונה במשך רוב החשיפה וכך לקבל את השמיים כהים יותר (לדוגמה שמונה שניות מתוך 10 שניות חשיפה).

האפשרות השניה היא לעשות HDR ובטכניקה זו ללכוד את השמיים בחשיפה אחת נכונה - ואת הקרקע בחשיפה אחרת נכונה ולשלב ביניהם.

קומפוזיציה

רצוי למקם את השמש באחד מצידי הפריים ולא במרכזו. זאת על מנת ליצור עניין בתמונה עצמה. בנוסף יש למקם גורם עניין בתמונה שימשוך את העין בכלל לחזור לתמונה ולא ישר לעבור לתמונה הבאה. זה אחד הדברים העיקריים שעושים תמונה לטובה: אם חזרת אליה אחרי המבט הראשון.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754873/image009_wa.jpg

עיבוד התמונה

זו בעצם מעבדת הצילום שלנו, או במילים אחרות פוטושופ. באמצעות תוכנת עיבוד התמונות ניתן לבחור את השמיים, להוסיף להם ב-Curves או ב- Color Balance גוונים אדומים וסגולים בעדינות, לבחור את המים ולהוסיף גוונים כחלחלים וכו'. חשוב מאוד בפוטושופ – לעשות הכל בעדינות ובטעם טוב.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2754875/image010_wa.jpg
סיכום

לפני שמתחילים לצלם חשוב להיזהר ולא להביט ישירות אל השמש בכל מצב, לא בעיניים חשופות ולא דרך עינית המצלמה - שכן הדבר עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעיניים. הדרך המומלצת היא דרך המסך LCD) עוד יתרון של דיגיטלית).

צילומי שקיעה הם קצת יותר מסובכים ממה שנוטים לחשוב, ואם יודעים לשלב נכון את המרכיבים השונים של הצילום, תצא תמונה מאוד יפה ומיוחדת. הבעיה העיקרית בצילומי שקיעה היא שמדובר במושא צילום נפוץ מאוד. לכן, אנו ממליצים לחפש סצינה מיוחדת ולא שגרתית, ולהתנסות הרבה בצילומים אלו כדי למצוא אותה.