יש שם כתבה על היידי לווין, "צלמת פוליטית, צלמת מלחמות".
האהבה שלה, זה לצלם את האנשים, או בקיצור לצלם רגשות.

היא צלמה בכל העולם:
קוסבו, עיראק, מקדוניה, מחנות פליטים בארה"ב, מצרים, ארגנטינה.

ועכשיו, היא מתמקדת בפרויקט אחד, מקימים ליד הבית שלה גדר מעבר "גדר הפרדה".

לדעות הפוליטיות בענין, אני לא רוצה בכלל להכנס.

היא מספרת על רגע אחד, שאמא ובן צעיר מטפסים על הגדר (דבר שקורה הרבה לדבריה), האמא נמצאת כבר על החלק העליון של הגדר, והבן מושיט יד לעזרה.

לכאורה, פריים מ-ע-ו-ל-ה אבל, האמא שולחת מבט אליה, מבט מתחנן לעזור לילד, בכתבה היא מספרה שהיא חשבה כמה שניות, זרקה את המצלמה על הרצועה הצידה, ועזרה לילד וכמובן, הפסידה פריים מעולה.

מה הייתם עושים במקרה כזה, מצד אחד, פריים מעולה, מצד שני, הרגש האנושי מציק?