משה ליכטמן, סגן נשיא מיקרוסופט והישראלי הכי בכיר בחברה, חוזר לישראל כדי לשנות לסניף המקומי את הצורה.
"זו תהיה מיקרוסופט בזעיר אנפין" - הוא מבטיח

הציפיות שליכטמן מעורר מגובות בניסיון הרב שיש לו בפיתוח טכנולוגי מתקדם. ב-1982, לאחר שהשתחרר משירות קבע בחיל האוויר בו שירת 7 שנים כטייס, למד הנדסת מחשבים בטכניון ועבד במשרה מלאה: "היום היו קוראים לזה סטארט-אפ, אז זו סתם היתה חברה קטנה. שם גיליתי שאני מאוד אוהב את התחום".

שנתיים לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, כתב הטייס לשעבר את הספר 'המדריך השלם לשפת C', שהפך להיות רב מכר. שנה אחרי ההצלחה הכתובה, ב-1989, החליט לעבור לארה"ב עם אשתו, ארכיטקטית בוגרת הטכניון, ושלושת ילדיו, כדי לעשות תואר שני במנהל עסקים ב-MIT.

לאחר סיום לימודיו, צדה מיקרוסופט את הכשרון וגייסה אותו לשורותיה. באותה תקופה החברה לא התבלטה באופן מיוחד, ולא היו סימנים מקדימים למהפך שעמדה לחולל. "לחברה היו - ועדיין יש - תוכניות גיוס עובדים בכל האוניברסיטאות הטובות. למרות שהיתה לי הצעת עבודה מוול סטריט, במשכורת גבוהה יותר, החלטתי לעבור עם המשפחה לסיאטל כי ידעתי ששם אוכל לבחור באופן עצמאי את תחום העיסוק שלי.

"הייתי בהתחלה מנהל מוצר זוטר למדי: התמחיתי בתחום מחשבי עט, מה שנקרא היום מחשבי כף יד. אז חוויתי בפעם הראשונה את מה שנקרא 'התנפצות בועה' - ב-1991, כשהתחלתי לעבוד במיקרוסופט, הוקמו מאות חברות בעמק הסיליקון שהתעסקו בהעלמת לוח המקשים לטובת ממשק כתב יד טבעי. אחרי שנתיים נגמר הכסף, והחברות נעלמו כמעט עד האחרונה שבהן - מיקרוסופט נשארה אחת החברות הבודדות שהמשיכו להשקיע בתחום, עד היום".

אחרי מפח הנפש שחווה בתחילת דרכו, עבר ליכטמן להתעסק בתחום ששינה את כללי המשחק, כשב-1993 הצטרף לצוות שפיתח את מערכת ההפעלה חלונות 95. הוא שימש כמנהל תוכנית פיתוח, ועבר סדרת תפקידים שונים שסיפקו לו תמונה כללית ורחבה לגבי צורת העבודה בחברה. "עבדתי בתור איש ניהול טכני, ניהול עסקי, שיווק; התעסקתי בתחומים האקזוטיים וגם במיינסטרים".

לידיעה המלאה: http://themarker.captain.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=771433