הייתי בריתוק על זה שהחרמתי כדורגל לילד ערבי במחסום (סיפור משעשע
ליום אחר). כשממש שיעמם לי והחלטתי להכין מנשא לשוקר שישב לי על
החגורה! מצאתי כמה אפודים קרמים ישנים והרוסים והורדתי מהם חלקים
בלויים שבמילא ינשרו בהמשך. אחרי עבודה של לא יודע כמה שעות בהמשכים,
סיימתי, ובערב, התחלתי לבדוק כמה נוח יהיה לי לשלוף אותו מהנרתיק
ולתת זץ לדביל הראשון שיוציא לי סכין. טוב, תירגלתי כזה זיכרון שריר
של לפתוח, לבטל נצירה, לכוון, וללחוץ על הכפתור! חייל משועמם במוצ"ש,
מנופף בשוקר באוויר, כנראה בין הבודדים שהיו בבסיס באותו יום.יום אחרי יצאתי הביתה מבלי לדעת ששכחתי לנצור את השוקר שוב!
היה עלי תיק לשבועיים, תיק גב די כבד ונשק. איכשהו מסיבה לא ברורה
כנראה שהנשק נתן לזה מכה, ודרך הנרתיק המאוד עבה, דרך המכנס, דרך
התחתונים, עבר לו שוק חשמלי שעם כל המשקל שעלי הפיל אותי על הברכיים
כמו רקדן! לא יודע אם הברכיים או התחת כאבו לי יותר אותו יום,
אבל מבטיח לך, זה היה לשבריר שניה, ואתה מאבד שליטה על הגפיים!
חחחחח
מעבר לזה במסגרת התפקיד שלי חישמלתי פעמיים, פעם אחת הייתה ממש כמו
בסרטים, פעם שניה המטרה שלי חירבנה במכנסיים.
be advised 
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
