גורמים בדואר מסבירים שהחבילה מגיעה למרכז הסחר למיון, ומשם נשלחת ליחידת קצה - סניף דואר, סוכנות או מרכז מס. הלקוח מקבל שתי הודעות בקשת איסוף. אם יש מספר טלפון נייד מעודכן הוא מקבל מסרון, ואם לא, הוא מקבל פתק לתיבת הדואר. לאחר 14 ימי עבודה שבהם הפריט לא נדרש, שהנמען סירב לקבלו או שנמצא כי פרטי הנמען לא נכונים ולא ניתן לאתרו, חברת הדואר מבקשת אישור מהשולח שהוא מוותר על החבילה ומבקש שלא יחזירו אותה אליו, ואז היא מועברת למתקן אחסון של הדואר ולא תוחזר לשולח. אם לא מתקבל אישור, היא נשלחת בחזרה לשולח. במקרה שלא מופיעים פרטי השולח, החבילה מועברת למתקן אחסון של הדואר לשם בירור פרטיו באמצעות פתיחת החבילה. במקרה שבו הדואר נשלח מחו"ל ולא נדרש, הוא מועבר לטיפול נציגי המכס.

מתקן האחסון הייעודי של הדואר הוא הגוף היחיד בדואר שרשאי לפתוח חבילות לצורך איתור פרטים של השולח או של הנמען. אם פרטי השולח לא נמצאו לאחר הפתיחה, משהים את החבילה באחסון במשך כמה חודשים, ואם מתקבלת בקשה לפניות הציבור לאיתור החבילה לפי מספר או תכולה, היא מועברת למתקן האחסון לשם איתורה ונשלחת לנמען. אם לא מתקבלת פנייה עד תום תקופת ההמתנה, החבילה מועברת לבחינת ועדה שבודקת שאכן בוצעו ניסיונות לאיתור הנמען והשולח, ומחליטה אילו פריטים בחבילה יועברו להשמדה - כמו מזון או חומר פרסומי - ומה ניתן למכור.