בקיצור נמרץ - קנה ג'אהשן או זיתאובהסבר יותר ארוך ומנומק
עדיף בבית בד, רק אם אתה לוקח ישר מהמכונה (לפני שמוהלים את זה)
כיום בתי הבד הגדולים מוכרים בסופר. בסופר חשוב לבדוק תאריכים. בעיקר בתקופה שבין אוקטובר לבין פברואר-מרץ, שאז יתכן שמנסים להתפטר ממלאי משנה שעברה, אם נשאר להם.
מבין מה שנמכר בסופרים אני מאד אוהב את ג'השאן (כשקונים מבית הבד שלהם בקיבוץ כלנית, ישר מהמכונה, זה כנראה שמן הזית הכי טוב בארץ, אבל גם הבקבוקים שלהם בסופר טובים). זיתא טובים מאד. פתורה ואנשי הזית די טובים. יש כמה שנחשבים טובים ואני לא אוהב אותם, כמו אחיה, ארץ גשור וציפורי.
כעיקרון אני מאמין גדול ב"טרואר", מוצרים הקשורים לאדמה שכאן ולבית הגידול שכאן. אבל זו לא הסיבה היחידה שלא הייתי קונה שמני זית מיובאים, לרוב מדובר באיכות די נמוכה. למרות שבארצות המוצא שלהם (איטליה וספרד) יש שמנים נפלאים.
מאותה סיבה אני גם לא מתחבר לזני זיתים שאינם מקומיים, כמו פיקואל, פישולין וכו' זנים שקצת קרובים אלינו יותר גיאוגרפית הם קורנייקי או קורטינה. אבל תמיד עדיף זנים מקומיים. ראש וראשון להם הוא הזית הסורי, בעיקר אם הוא מעצים עתיקים (מה שנקרא "רומיים") אבל גם ברנע ונבאלי. יוצא דופן הוא המנזנילו, שאמנם מקורו בספרד אבל התאקלם בארץ והתאים את עצמו.
אגב- אנחנו משתמשים בשני ג'ריקנים לפחות בשנה. קונים שבוע אחרי הגשם הראשון בג'השאן. ג'השאן וזיתא הם גם שמנים שאין בעיה לטגן בהם ומצד שני יש להם מספיק ארומה פירותית לתיבול