מכבי תל אביב מוכיחה שוב ושוב שהיא הקבוצה הטובה, האיכותית והדורסנית כיום בישראל. זו עובדה. המחסלת הסדרתית מחצה את בני סכנין מעוררת הרחמים, תוך כדי תצוגת כדורגל יעילה, תכליתית ואפילו מרהיבה לעיתים.

הצהובים, כיום, יותר בוגרים, יותר טקטיים ויותר מחויבים. הם גם מנוהלים בסטנדרטים מקצועיים גבוהים מהמקובל בישראל. זו הייתה הנאה צרופה לראות את השואו המעניין והמרתק של הקבוצה הזו.

ובכל זאת שתי צרימות. או אם תרצו שתי תמיהות: מכבי תל אביב התגלתה במשחקה מול סכנין גם כקבוצה בלתי ספורטיבית. שהרי, את השער הראשון שלה כבשה בתמהיל ויצמני (עידן ויצמן) ויואבי (זיו), כאשר אחמד קאסום שכב על הדשא והתייסר, עמוק בתוך מחצית המגרש של מכבי. הצהובים התעלמו והמשיכו בכמה מהלכים עד שכבשו.

מאוחר יותר, קאסום נטש את המגרש בשל פציעה. מדוע השחקנים הצהובים לא עצרו את המשחק? מדוע לא גילו קוליגאליות והתחשבות? מדוע התעלמו מגילוי מחויבות אלמנטרי? כלום, מדובר ביהירות? או שמא באכזריות? מדוע לעזאזל אי אפשר להעניש קבוצה כקולקטיב, כפי שאפשר להעניש שחקן כאינדיבידואל?

קחו לדוגמא את המקרה של לואיז אדריאנו משחטאר דונייצק, שנענש על ידי אופ"א, בשעה שהקבוצה היריבה החזירה כדור לקבוצתו שלו והוא רץ לעבר השער וכבש מול נורדסלנד בליגת האלופות.

והצרימה השנייה, או אם תרצו התמיהה, מכוונת למאמן אוסקר גארסיה. בעלייה למחצית השנייה נשאל המאמן מדוע החליף כבר במהלך המחצית הראשונה את כוכבו גונסאלו גארסיה. מה ענה הספרדי? "זה ביני לבין השחקן"! מה הארוגנטיות הזו מר גארסיה? היכן זכותנו לדעת? אם אינך מעוניין להשיב, מדוע הואלת בכלל להתראיין?

האם החלטת לבטל את זכותה של התקשורת להפנות אליך שאלות מחויבות לאחר שזו ביקרה את התנהלותך הפסולה במשא ומתן מול קלאב ברוז'? אני במקום התקשורת הישראלית הייתי מתעלם ממנו, מבטל אותו, ובמילים אחרות מחרים אותו. שאם לא כן, כך ייראה בערך הראיון הבא:

מראיין: "מר גארסיה מדוע הפסדתם?"
אוסקר: "זה ביני לבין קרויף".
מראיין: "האם הפקת לקחים מן ההפסד?"
אוסקר: "זה ביני לבין מיץ'".
מראיין: "מדוע הכוכב שלך החמיץ כל כך הרבה?"
אוסקר: "זה בינו לבין הכדור".