זהו, אפשר לחזור לדבר על ספורט נטו. אחרי כמה שנים בהן הספורט הישראלי התדרדר לרמות דוחות של אלימות, גזענות וחוסר מוסר – סוף סוף נמצא האשם לכל הרפש הספורטיבי, והוא הוענש ונתלה בכיכר העיר.

עכשיו, כשגיא פניני כבר לא קפטן מכבי תל אביב והוא הורחק ממשחקי הקבוצה עד הודעה חדשה, נראה בוודאי פריחה בענפים התחרותיים, המשלחת הלאומית תזכה במדליות באולימפיאדה ונבחרת ישראל תעפיל למונדיאל לראשונה מאז 1970. חברים, מותר לנו להתחיל לחגוג.

אבל עזבו את ההישגים הספורטיביים, אחרי כל כך הרבה שנים, סוף סוף נוכל להחזיר את הילדים ליציעים, כי האלימות נעלמה, וגם הנאצות - והרי כבר אתמול אוהדי הפועל תל אביב בכדורגל הוכיחו בגרות כשהציעו לשלם את חשבון הגז של אותו פניני. אוטופיה!
המגפה
ועכשיו ברצינות. גיא פניני נענש נקודתית על מעשה חמור שהוא עשה. בעצם, תנו לי לנסח את המשפט הזה מחדש. גיא פניני נתפס על חם עושה מעשה חמור, ונענש על כך נקודתית. בעצם, רגע, מצאתי את הניסוח המדוייק ביותר – גיא פניני נענש על יותר מעשר שנים בהן נשמעו שירי נאצה במגרשי הספורט בישראל. אוי לא, מישהו אמר את זה.

אוי, כן.

האמת היא שהמילים "גרמני", "נאצי" ו"שואה" הפכו כבר מזמן לקללות נפוצות במגרשי הספורט בישראל. זה מגיע בעיקר מכיוונם של אוהדים של קבוצה מסוימת, אבל זו בהחלט לא תופעה נקודתית אלא מגפה שהדביקה את כל האוהדים. לא קומץ ולא נעליים.

מידי כמה זמן מחליטים לעצור הכל ולדבר על זה. זה קורה בעיקר לקראת ערב יום השואה כשבעיתוני הספורט לא נעים להתעסק בענייני גליצ'ים למיניהם, ובוחרים לעשות פרויקט ביעור חמץ של כל שירי השואה שנשמעים במגרשים. ואז מגיעה שרת הספורט ומקימה ועדת חקירה. ואז ממציאים איזה קוד אתי. ואז עושים איזו פרסומת בטלוויזיה. ואז שרים עוד שירי שואה במגרשים. מסתבר שכשאף אחד לא נענש – זה הופך למעגל קסמים מחליא במיוחד.

ואז הגיע פניני, שבתזמון הכי דפוק בעולם החליט להשתמש באותן קללות שהוא שומע כל שבוע ביציעים, ופלט אותן על המגרש. זה כמובן לא תירוץ, וכאן זה גם המקום לגנות בצורה הכי חמורה את המעשה. בנוסף, יש לציין שהעונש שמכבי תל אביב הטילה עליו היה מאוד במקום. ראשי מכבי הצליחו לנטרל את כל הרעשים שהגיעו מבחוץ שדרשו את ראשו של פניני על מגש, הם ישבו בינם לבין עצמם, נמנעו מלהכניס לשיקולים את דעת הקהל, ופעלו לפי צו מצפונם. העונש, כאמור, ראוי לחלוטין ומוצדק לאור המעשה.
וכך הפך גיא פניני לאזרח הראשון שנענש על כך שהוא קרא למישהו "נאצי" באירוע ספורטיבי בישראל. הרי רק לפני חודשיים בית הדין זיכה את הפועל תל אביב לאחר שהאוהדים שלה שרו "שתהיה שואה למכבי" בטענה שמדובר בחופש הביטוי. לגיא פניני, לפי אותו היגיון, אין חופש ביטוי.

אז האמת היא שלגיא פניני אסור לקרוא לאף אחד נאצי, כי זה מבזה את זכר השואה – אין על כך עוררין. גם צריך לשים דגש על ההבדל בין "מה מותר" לאוהד ביציע לבין שחקן על המגרש, ובטח שלקפטן. האחריות של פניני כפולה, אבל בכל זאת - גם לאוהדי הספורט, לא משנה של איזו קבוצה, אסור לבזות את זכר השואה. בשורה התחתונה גיא פניני קיבל את העונש שלו – ולא יחזור על המעשה שוב, השאלה אם זה ירתיע מישהו מאוהדי הספורט בישראל?

סליחה, תנו לי לנסח את זה שוב, השאלה האמיתית היא האם יש עדיין בכלל ספורט בישראל?

הניצחון הכי גדול בתולדות הפועל תל אביב
בצד האדום של העיר תל אביב חגגו אתמול כל היום כאילו הם זכו בגביע היורוליג, כל זה אחרי שקבוצתם הובסה על הפרקט בהפרש של 19 נקודות. להם, כמובן, התוצאה במגרש הספורטיבי לא שינתה דבר. כי הרי אין פה באמת ספורט - אז העיקר שאפשר לתפוס את הצהובים עם המכנסיים למטה, כאשר קפטן המכבים מתנהג באותה צורה שהם עצמם מתנהגים כל הזמן.

http://img.mako.co.il/2012/11/30/337184_C.jpg
קנס כספי כבד, הוא העונש שלא קיבל אף אוהד אף פעם על כתובות כאלה

ופתאום, אף אחד לא מדבר על המטווח הפתוח שפתחו אותם אוהדים אדומים בדרבי עצמו, כאשר ירקו וזרקו מכל הבא ליד מהיציע העליון אל תוך אוהדי מכבי שישבו באולם. ופתאום אף אחד לא מדבר על כך שאותם אדומים ביזו את "התקווה" לתפארת מדינת ישראל. ופתאום אף אחד לא מדבר על השלט "שתהיה שואה למכבי" שהונף בראשי תיבות ובגאווה אדירה ביציע. פאתוס של מפסידנים, יש דבר כזה.
כי הרי למה לדבר על כל המקרים האלה שקרו, קורים וימשיכו לקרות – כאשר אפשר להאשים את גיא פניני, הפרובוקטור הלאומי שידוע בקונצים שלו בכל רחבי היבשת. והנה, רק אתמול כבר אוהדי הפועל תל אביב ניצלו את משחק הכדורגל שלהם כדי להציג את השלט "פניני לגז".

יום אחרי שהנהלת מכבי הענישה בכל הכוח את עצמה (מכבי לא מרוויחה שום דבר, היא מפסידה שחקן ותמשיך לשלם לו את המשכורת, שתיתרם לצדקה) על כך ששחקן שלה קרא לשחקן אחר "נאצי", הגיע הזמן שגם הנהלת הפועל תל אביב תעשה משהו נגד מבזי השואה בצד שלה. מי יודע, אולי בסוף עוד ייצא משהו טוב מכל הסיפור הזה.

מסר חינוכי לסיום
פניני מצדו טוען ששולדברנד היה הראשון שהתחיל את הקללות והנאצות, אלא שפניני עצמו הוא זה שנתפס על חם במצלמות כשהוא הגיב לו. זה לא באמת משנה, אבל אני מניח שאם פניני אומר את האמת לגבי זה, הוא בטח מצטער עכשיו שהוא ענה לו במילים, ולא במכה חזקה למרכז הפרצוף.

ככה, במקום להיענש ולהינזק קשות - הוא היה נכנס לספר הגיבורים הצהובים לצדו של לבאן מרסר שפוצץ את תומר שטיינהאור בדרבי ומוטי ארואסטי שהתחיל בתגרה עם מייק לארגי והביא להרחקת שניהם. זכרו ילדים, להבא, אל תשתמשו במילים שלכם – אלא באגרופים!

גילוי נאות: גיא פניני היה חבר לספסל הלימודים של כותב הטור.