גבריאל בלחסן מסמל עבורי הרבה דברים.
אחד מהם זה שהחיים הם לא בהכרח דבר טוב.
הפעם הראשונה שנחשפתי למחלה מאניה דפרסיה בעצם זה דרכו.
עוד דבר שגבריאל בלחסן חשף לי זה שלא כל סיפור הוא HAPPY ENDING.
התחלתי להקשיב לאלג'יר לפני 6 שנים.
לפני 3 שנים הייתי בפעם הראשונה בהופעה של אביב גדג' באוזן בר.
הופיעו שם בהפתעה אהוד בנאי, שלומי שבן ועוד. כל כך קיוותי שגבריאל יצוץ שם. ישיר וינגן את "בתוך הצינורות" ואז ירד.
הוא לא עלה. מאז כל פעם שהייתי בהופעה של אביב או כל משהו שאולי יתקשר לזה, חיפשתי את גבריאל. לצערי לא יצא לי לראות את גבריאל מופיע וגם לא יצא.
כל כך חבל לי שהוא לא זכה לסוף טוב כמו שהוא באמת היה ראוי לו.
מקווה שלפחות עכשיו הוא שקט.