http://www.haaretz.co.il/sport/mitbonen/.premium-1.2269635

אם מבקשים להירשם תקראו הכל פשוט פה...

למה התיקול של רובן ראיוס גרר כל כך הרבה תשומת לב?

כי כבר אי אפשר לגשר בין כניסה ברוטאלית ומכוונת כמו של ראיוס, לבין פרומואים מלוקקים ומלוטשים לליגת האלופות ולקלאסיקו ולדרבי של מנצ'סטר ולכל אירוע ספורט שעשוי להכניס כסף. התיקול של ראיוס נראה כל כך מחוץ להקשר, בגלל שעל האלימות והתוקפנות שרוחשות מתחת לכדורגל מונחת באופן הדרגתי ובמשך שנים שכבת איפור עבה, שתפקידה למשוך כמה שיותר אנשים "נורמטיבים", כאלה שמסוגלים לשלם סכומי עתק על כניסה למגרשים ועל חבילת ספורט שעולה מאה שקל. שכבת האיפור הזאת היא מעין בולם זעזועים ותפקידה להכחיד עבירות קשות, יריקות, תגרות וכו', כי אלה עלולים להזכיר לאנשים הרגילים, הבורגנים, המעודנים, שהכדורגל במקור היה משחק שנוצר כדי לתת מסגרת וכללים דווקא לאלימות ותוקפנות ואגרסיביות ותחרותיות.

ובגלל שהמטרה העיקרית של הכדורגל הפכה להיות כלכלית, התדמית היא חזות הכל ובצד הדרך ננטשו כל אותם אלמנטים "שליליים". לכן גם אסור להוריד חולצה אחרי כיבוש שער (למה?), ואסור להניף ידיים בתגובה להחלטה של שופט (למרות שהוא טעה), ואסור ללעוג לאוהדי הקבוצה היריבה שכל המשחק מאחלים לך סרטן (ריאות), ואסור לעשות את כל הדברים הטבעיים, שבנאדם רגיל, עם אינסטינקט בריא, אמור לעשות כשהוא כועס מאוד או שמח מאוד או מתרגש מאוד.

הכדורגל הפך להיות מיצג ראווה מרהיב וסטרילי, שתפקידו מתמצה בלהוכיח לציבור שגם בני אדם תחרותיים, אלימים, אגרסיביים ותוקפניים, יכולים לנתב את כל התכונות השליליות לתוך מבנה קונסטרוקטיבי, חיובי, ולהפוך אותן לסוג של מופע ראווה. הכדורגל הפך להיות תצוגת אופנה של גברים עם שרירים מסותתים שפוסלו במכון כושר, ושמציגים את המלה האחרונה בתחום עיצוב השיער (ע"ע מאור בוזגלו) ובתחום ההנעלה (וואו, ראית את הנעליים האדומות עם הפס הכסוף?) ובתחום ההלבשה התחתונה (בקהאם, רונאלדו). נדמה לי שזאת גם הסיבה שלעתים קרובות מדי אני נרדם מול ליגת האלופות.

ראיוס. התיקול של ראיוס נראה כל כך מחוץ להקשר, בגלל שעל האלימות והתוקפנות שרוחשות מתחת לכדורגל מונחת באופן הדרגתי ובמשך שנים שכבת איפור עבה.

האם זה בעצם אומר שאתה מצדיק את הכניסה של ראיוס ברפי דהן?
לא, זה רק אומר שאני מתעב את שכבת האיפור הזאת שהשתלטה על הכל ושחדרה אלי כל כך עמוק ומבלי משים, עד כדי כך שלא הייתי מסוגל להכיל את הכניסה של ראיוס בדהן. כלומר, אחרי שהסתרתי את העיניים עם האצבעות כדי לא להביט בתאונה, הבנתי שאני כבר שנים לא רואה ממש כדורגל, אלא תצוגת כדורגל; והבנתי שהאלימות שלי והתוקפנות שלי והאגרסיביות והתחרותיות שלי כבר לא מסוגלות למצוא כתובת - ולכן הקלה - בתוך המיצג המלוקק והסינתטי והמעוצב הזה, ובגלל זה אני משתעמם יותר ויותר מול המסך ונוטה להירדם.

וגם הבנתי למה הקהל החדש של הכדורגל, בארץ ובעולם, הוא הרבה יותר קיצוני ואלים ומחייב את המשטרה להיכנס לאתרי אוהדים כדי לחפש רמזים לפוגרומים צפויים: כי הכדורגל עצמו כבר לא מאפשר לפרוק את האגרסיות על ידי הזדהות, והאנשים נאלצים לממש את האלימות והתוקפנות שלהם בעצמם. אפשר לומר שבמקום שאנשים ישאבו עונג (אמנם סדיסטי) מכניסה של רונאלדו בשוק של מסי, הם מולעטים בטיקי-טקה מסוגנן + תספורת מוהיקני עם שלושה פסים בצד + נעל כסופה עם פס זהוב־אדום + פרסומת יח"צ נגד גזענות + תותחי קונפטי שמנסים להוריד גשם של דרמה ותהילה על ראשים של דוגמני הכדורגל.

אתה קצת מגזים, לא?
קצת.

אם כבר הגזמות: למה נדב יעקבי מסכים להשתתף בפרומו הגרוע הזה של ערוץ הספורט?
איזה?

הפרומו למשחק בין ריאל מדריד לברצלונה, זה שבמקום לקרוא לו "קלאסיקו", יעקבי קורא לו "סופר קלאסיקו" ואפילו "סופר דופר קלאסיקו".
זה בגלל שיעקבי עובד בערוץ הספורט, וערוץ הספורט החליט שריאל מדריד נגד ברצלונה זה "סופר קלאסיקו", ובמקור הוא החליט על זה בגלל בורות וחוסר ידע, אבל אחרי שאנשים התלוננו ש"סופר קלאסיקו" זה בכלל הכינוי למשחק בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס בארגנטינה ואילו ריאל נגד ברצלונה זה "הקלאסיקו" (אל-קלאסיקו) - אז במקום להודות בטעות ולשנות, בערוץ הספורט המירו את הבורות בגאוותנות, בפרינציפ, בלעשות דווקא.

ועכשיו, אחרי שניסו פעם אחת לכנות את המשחק "קלאסיקו" וזה כנראה לא נראה להם מרשים ודרמטי מספיק, הם החליטו לחזור ל"סופר קלאסיקו", הפעם עם הטריק הכי מאוס בספר הטריקים הכי מאוסים בעולם: פרומו עם מודעות עצמית. אז עכשיו יעקבי - המקצוען של ערוץ הספורט, המומחה לליגה הספרדית, המומחה לליגות בדרום אמריקה, האיש שבוודאי יודע שקוראים למשחק "קלאסיקו" ולא "סופר קלאסיקו" - ממלא את תפקיד המודעות העצמית ומתעקש שלא רק שמדובר ב"סופר קלאסיקו" אלא ב"סופר דופר קלאסיקו". אבל הקריצה הזאת לא רק שלא משעשעת, ולא "עושה את העבודה", אלא היא מקוממת במיוחד: היא מלמדת שתמורת משכורת טובה וביטחון תעסוקתי וזמן מסך, אפשר לרכוש גם אינטגריטי.

במקום להודות בטעות ולשנות, בערוץ הספורט המירו את הבורות בגאוותנות, בפרינציפ, בלעשות דווקא.

אם כבר בורות: תגיד, איך זה שב"חדשות הספורט" עדיין קוראים לרוג'ר פדרר - רוז'ה פדרר?
טוב, את זה אני דווקא יכול להבין. האיש משחק טניס בסך הכל 16 שנה, אז קודם שיקרע כמה זוגות נעליים. ועד כמה שידוע לי, בכל פעם שניסו להתקשר מהמערכת לשווייץ ולברר את השם המדויק, הקווים נפלו בגלל הגשם או שאמא שלו לא היתה בבית או שהכלב אכל את השיעורי בית, ובכל מקרה הרי לא מדובר במישהו בקליבר של דודי סלע או שחר פאר או יוליה גלושקו או קרן שלמה, בסך הכל טניסאי זניח משווייץ, אז מה זה כבר משנה, רוג'ר, רוז'ה, רוז'ר, העיקר שהצליל נשמע דומה, לא ככה?