כשמדברים בימים אלה על ההצגה הכי טובה בחצי האי האיברי מתכוונים רק לקבוצה אחת, ולנסיה. העטלפים מהחוף המזרחי מציגים כדורגל טוטאלי, שלא בנוי על גלקטים ולא על פאבונים וזידאנים, אלא על סגל מאוזן ועמוק בכל עמדה, שלא תלוי בשום כוכב, שעוקץ במתפרצות קטלניות, אליהן הוא מגיע בסבלנות שיכולה לשגע נזיר טיבטי. לקח כמה שבועות לחניכיו של ראפא בניטז להתרגל לשנה החדשה ושוב הם נותנים הצגות אם זה ה-1:6 במלאגה או ה-0:3 בו הם פינקו את אתלטי במחזור האחרון.

המשחק האחרון של הכתומים היה תצוגת תכלית של המהות הולנסיינית, כאשר החיסרון של פאבלו איימאר, הלוא הוא 'אל פאייסו' (הליצן) - הדבר הכי קרוב של הקבוצה לכוכב על - לא הורגש אפילו לרגע. וזה לא קרה בגלל שאתלטי הציגה כדורגל רע, היא עמדה סבודי על המגרש והחזיקה בכדור אפילו יותר מהיריבה המקומית, אבל ולנסיה פשוט היתה גדולה על האדומים-לבנים בכמה מידות, כמעט כמו שדובי גל יחליט למדוד את מכנסיו של באסם זועמט.

והמכנסיים של ולנסיה, כאמור, ארוכים ועמוקים מההתחלה עד הסוף. זה מתחיל כמובן בקניזארס הבלתי נלאה בין הקורות וההגנה המנוסה שלפניו, עם קרבוני, אז'אלה ומרצ'נה הבינלאומיים, אבל הדובדבן שבקצפת, או יותר נכון הקשה של הלחם השחור החם והטרי, הוא הקישור. קישור שמאפשר למכובדים הנ"ל אשר מאחור לסיים משחקים עם חולצות נקיות ובצד השני עושה חלוץ לא רע כמו מיסטה יותר גדול ממה שהוא. תענוג לראות את המלחמה והנחישות של בראחה, וינסנטה ואלבלדה שנותנים לי תקווה שאולי הנבחרת הספרדית יכולה לעשות משהו ביורו הקרוב בפורטוגל. מבין אלה, מי שהכי מרשים אותי העונה הוא וינסנטה, שכבר רשום על שש הרשתות, בנוסף ללחם ולחמאה שלו שכוללים הגבהות מדויקות מהאגף השמאלי ומשחק הגנתי בלתי מתפשר בקרבות מרכז השדה. מעניין יהיה לראות מה מאמן הנבחרת, ינאקי סאנז, יעשה עם האגף השמאלי, שם הוא צריך לבחור בין וינסנטה לרייס, בבחירה שמסתמנת כיותר קשה מבחירתה של סופי.

היכונו לעסקת המאה מיליון

בסוף השבוע הקרוב, עם כל הכבוד לפסטיבל אבי נמני בטדי, מגיע משחק העונה האמיתי. ולנסיה מול ריאל בבירנבאו. הכתומים, כאמור, מגיעים למשחק במצב כמעט אופטימאלי, אבל גם המדרידיסטים במצב רוח טוב, אחרי שעשו צעד וחצי לעבר זכייה ראשונה בגביע המלך מזה 11 שנים (קשה להאמין שריאל שוב תפסיד בהפרש של שלושה שערים מול סביליה או שסרגוסה את אלאבס יצליחו לדגדג אותה בגמר), ושמרו על אחיזתם במקום הראשון עם עוד 1:2 ביתי, הפעם מול מלאגה (6 מתוך 11 משחקי הליגה בבירנבאו נגמרו בתוצאה הזאת. רובם היו "צריכים" להיגמר בתיקו).

עם הלגרה במקום פאבון, ההגנה הלבנה נראית יציבה בהרבה, ועם סולארי שפורח מאחורי רונאלדו - עליו כבר באמת אין עוד מה להגיד - גם החלק הקדמי נראה גלקטי מתמיד. וכך, סערת פיגו מסתמנת כלא יותר מסערה בכוס סנגריה, וגם הקושי של ראול להסתגל לתפקיד המוריינטס לא ממש מטלטל את ספינת הפאר של פלורנטינו פרז.

הסיפור שהעסיק את מדריד בימי החול של השבוע הוא האפשרות שפרנצ'סקו טוטי ימצא את עצמו לבוש לבן (אל תדאגו בנות, הוא לא מתחתן) כבר בתחילת הקיץ הקרוב. אפשרות הגעתו של הנרי נראתה מצוצה מהאצבע כבר מההתחלה, ואן ניסטלרוי נאמן לפרגי ויישאר במנצ'סטר אלא אם איזה סוס יפרק שם את הקבוצה, והכל מוביל לחלוצה של רומא. המועדון האיטלקי על סף פשיטת רגל, נראה כי בסוף העונה יהיו חייבים הרומאים לנקות קצת את הספרים ואין טבעי מלהתחיל בשחקן שמוביל את תקרת השכר, פרנצ'סקו טוטי שמו. ההצהרות ששיחרר ולדאנו בתקשורת הספרדית והאיטלקית, כי "זה יהיה חלום לראות את שיתוף הפעולה בין טוטי לזידאן", מזכירות מאוד דברים שאמר בדיוק לפני שנה בקשר לבקהאם, וגם מאמן רומא, פאביו קאפלו, חיזק את בסיס הספוקלציה, כשאישר השבוע: "יש לנו הצעת מחיר 'גלקטית' עבור טוטי, אבל אני לא יכול לומר מאיזה מועדון".

עוד סיפור ממדף הפפינוס (מלפפונים) הוא עיסקת המאה שעשויה/עלולה (תבחרו אתם) להתבצע בקיץ הקרוב, בסיומה, אם תצא לפועל, ימצא את עצמו רונאלדו לובש כחול ומאזין לקלטות ללימוד אנגלית/רוסית (או גם וגם). השמועות עדיין לא כוללות מספרים, אבל "יודעי דבר" מעריכים כי ההצעה תצטרך להיות כזאת שבאמת אי אפשר לסרב לה, משהו שיגרד את איזור המאה מליון יורו, כדי שאיש העסקים הרהוט פלורנטינו פרז יגיד כן לאיש העסקים השרוט, רומן אברמוביץ'. אגב, מעתה אמרו צ'לסקא, לאחר שאברמוביץ' תיקן את העולם שצ'לסקי זה פולני ואם התקשורת מתעקשת, אז שזה לפחות יהיה צ'לסקא. אולי זה נשמע קצת מופרח כרגע, אבל שמדובר בשני מועדונים כמו ריאל מדריד וצ'לסי, שום דבר כבר לא יכול להפתיע. ולמי שמחפש חיזוקים ללסיפור שיעשה את הקיץ הקרוב, באחד מיומוני ריו דה ז'נרו פורסם השבוע שפרז כבר שוקד על מניעת בריחה של הכוכב הברזילאי שלו וכי הוא הציע לרונלדו, בנוסף לשכרו הגלקטי, גם 50% מזכויות התדמית שלו (חולצות ושאר מזכרות של ריאל הנונשאות את שמו/דמותו). הצעה מעין זו, אם אכן הונחה בפני רונאלדו, היא דבר חסר תקדים במועדון המיליונים מהבירה, שסותר לחלוטין את תורת הניהול של פרז, בה לכל הזידאנים, כמו לכל הפאבונים, מדרגת שכר אחידה.

הוא קוסם!

ואי אפשר בלי שתי מלים על הפלא הברזילאי המכונה רונאלדינו. קשה לחשוב על עוד שחקן מלבדו ומלבד וזידאן, שמצליח להמציא את המשחק מחדש בכל מהלך ומכניס כל כך הרבה קסם לכדורגל. ולא מדובר בשערים - למרות שאני עדיין תוהה איך זידאן הצליח להחמיץ אחרי הסיבסוב ברחבה של ויאדוליד ולקחת מאתנו את שער העשור. רונאלדינו, עם שער מדהים, לקח את ברצלונה כמעט לבד למקום הרביעי ומעניין יהיה לראות אם הוא מסוגל לייצר את הגאונות הזאת לעתים מספיק קרובות כדי להשאיר את הסגולים-כחולים במקום שיוביל אותם לליגת האלופות. קשה לראות מי יעשה זאת במקומו.