גולש שפנה למטה חגיגות ה-60 בבקשה לשלב באתרו הפרטי את הלוגו, נענה בתשובה: "לפנייתך בנושא שימוש בסמליל ה-60, יש למלא טופס לבקשת חסות לשימוש בסמליל בלבד. הטופס עובר לוועדה בלתי תלויה, הדנה בפנייה. הוועדה איננה מאשרת שימוש בסמליל ה-60 באתרי אינטרנט מאחר ואלו הם מוקדי פרסום דינאמיים, שאין דרך לעקוב, לפקח ולבקר את תוכנם".

בקריטריונים לשימוש בלוגו של החגיגות אמנם מצויין כי השימוש מותר במסגרות שונות, ביניהן על גבי מוצרי פרסום, ניירות מכתבים של חברות ממשלתיות וארועים הקשורים לחגיגות. עם זאת, סעיף 4 קובע באופן גורף: "לא יעשה שימוש בסמליל שנת ה-60 באתרי אינטרנט, מאחר שאלו הם מוקדי פרסום דינאמיים, שאין דרך לעקוב, לפקח ולבקר את תוכנם".

מדוע אין גירסה חופשית?
אולם, במקביל, איש לא חשב לעצב גירסה חלופית שתהיה חופשית לשימוש ברשת, וכל גולש שמבקש כי אתר האינטרנט שלו יעוטר בלוגו, יוכל לעשות בה שימוש. תחת זאת, הגולשים מופנים להליך בירוקרטי מורכב הכולל הגשת בקשה לוועדה ממשלתית - שגם כך מודה שאין ביכולתה לפקח על התוכן.

תגובת מטה חגיגות ה-60
בתגובה לשאלתנו מדוע אין גירסה חופשית ומתאימה לשימוש ברשת, חזרו למעשה דוברי מטה חגיגות ה-60 על תנאי השימוש של הלוגו באתר. "ועדת החסויות בראשות ארנון איקן, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, מאשרת שימוש בסמליל שנת ה-60 ומתן חסויות לגורמים מסחריים. העקרונות לשימוש בסמליל: יותר השימוש בסמליל שנת ה-60 על גבי פרסומים ראויים, אשר מהותם קשורה בדרך כלשהי לחגיגות; לא ייעשה שימוש בסמליל באתרי אינטרנט מאחר והם מוקדי פרסום דינאמיים ואין דרך לעקוב, לפקח או לבקר את תוכנם. לא יעשה שימוש בסמליל במוצרים שעשוים להשתמע כזילות הסמליל. לא ייעשה שימוש בסמליל על מוצר שאינו מצוי בקונצנזוס ציבורי".

בתגובת המטה נטען כי למטה אין סמכות לשנות את המצב: "אלו הכללים שנקבעו על ידי ועדה בלתי תלויה הכוללת את סגן החשב ויועצים משפטיים ממשרדי הממשלה השונים".