אור העולם כבה: מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל
מוטי מרינגר, JDN     ב"ה ג' בחשון תשע''ד    7.10.13

בראשית שנת ה’תרפ”א, בימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות רבתה השמחה בביתו של הצורף היהודי רבי יעקב עם לידתו של בנו הבכור. בחול המועד סוכות הוכנס הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו ונקרא שמו בישראל עובדיה יוסף. לא בכדי נבחרו שמות אלו לרך הנולד, היה זה על שם של שני גדולי יהדות עיראק הגאון רבי עבדאללה סומך ו הגאון רבי יוסף חיים – הבן איש חי, והיה הדבר כנבואה כי עתיד עולל זה להפוך לגדול בישראל כאותם גדולים שעל שמם נקרא.

בהיותו בן ארבע שנים עלו הוריו של עובדיה הקטן לארץ ישראל והתיישבו בעיר הקודש ירושלים. אבי המשפחה שהתפרנס בעירק מצורפות פתח חנות מכולת קטנה וממנה הוציא בדוחק את פרנסתו. את בנו עובדיה הוא שלח ללמוד בתלמוד תורה בני ציון אך בשל הדחק הכלכלי נאלץ הילד לסייע בפרנסת הבית.

במעלליו יתנכר נער ובגיל צעיר כבר החלו הכל להכיר בגדלותו של הרב עובדיה. ברוך כישרונות היה הנער ואותם הוא היטיב לנצל ללימוד התורה. בהיותו כבן תשע שנים כבר נבחן הילד עובדיה אצל גדולי ירושלים על משנה וגמרא והוכיח בקיאות רבה. הגאון רבי שלמה עבו אף העניק לו כהוקרה על בקיאותו את הספר ראשית חכמה ולמרות גילו הצעיר מיהר הרב עובדיה והתעמק בספר ואף עיטרו בהערות שוליים מפרי תורתו.

בגיל 12 שנה החל הרב עובדיה את לימודיו בישיבת פורת יוסף שבירושלים שבין החומות שם הגה הוא בתורה מפי הגאון רבי עזרא עטייה. הרב עטייה עמד במהרה על האיכות הנדירה של תלמידו הצעיר וכבר בהיותו אך בן י”ז שנה כבר שלחו להורות הלכה לבעלי בתים בשיעור תורה שהתקיים בשכונת בית ישראל.

בכישרונו העצום התמיד הרב עובדיה בלימודו ובן עשרים שנה בלבד הוסמך הוא לרבנות על ידי הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

הרב עובדיה התברך בשילוב המיוחד של זיכרון מופלא יחד עם יכולת הבנה מעמיקה. מוכרי הספרים שבירושלים הכירו כבר את אותו אברך צעיר המעיין בשקיקה בספרים שבמדפיהם. לא אחת היה הרב עובדיה עולה בסולם שבחנות הספרים על מנת להביט באחד מהספרים שמדף העליון, אולם לאחר שהיה פותח את הספר היה שוקע בעיונו ושוכח כי הוא נמצא במרומי הסולם. רק לאחר שעיין בספר דף אחר דף והיה כולו מונח בראשו, היה נזכר כי תלוי הוא בין שמים וארץ ויורד מהסולם.

בשנים אלו החל הרב עובדיה מפתח את תפיסתו ההלכתית שבמרכזה עמדו פסקיו של מרא דארעא דישראל מרן רבי יוסף קארו. הרב עובדיה סבר שבארץ ישראל יש לפסוק כמרן שישב בארץ ישראל ולהעדיף את פסיקותיו על פני פוסקים אחרים ספרדים כאשכנזים. לכן בפסיקות רבות פסק הרב עובדיה כמרן ולא כבן איש חי שהיה פוסק מקובל בקרב יהודי המזרח. את עמדתו זו כתב הרב עובדיה בין השאר בהקדמה לספרו “ילקוט יוסף” בה הוא כותב על “מרן המחבר” כי “אפילו מאה אחרונים חולקים עליו… ואין המורה רשאי להורות להחמיר נגד הוראות מרן להקל, אפילו אם יש רבים חולקים על מרן… שכן פסקי מרן שהוא מרא דאתרין וקבלנו הוראותיו, נקבעו כהלכה למשה מסיני שאין בה מחלוקת כלל, והנוטה מדבריו ימין ושמאל הרי הוא מזלזל בכבוד רבותיו”.

בגיל 24 נישא הרב עובדיה לרבנית מרגלית שמשפחתה עלתה לארץ ישראל מחאלב. כעבור 3 שנים עבר הרב עובדיה יחד משפחתו לגור בגלות מצרים וזאת לבקשתו של הרב עוזיאל שראה בו את האדם המתאים לחזק את יהדות מצרים שרפתה באותם הימים.

במצרים נכונו לרב עובדיה קרבות קשים עם בני הקהילה המקומית. רבים מבני הקהילה במצרים נטו אל החילוניות, והרב עובדיה שבא לגדור גדר, מצא עצמו מעורב במלחמות מתישות עם רבים ממנהיגי הקהילה שיראת שמים לא הייתה בין מעלותיהם. מלחמתו הגדולה של הרב עובדיה במצרים נסובה סביב מערכת הכשרות אותה מצא הרב עובדיה כפגומה ומושחתת. הרב עובדיה פעל רבות במצרים וגדר גדרים בתחומים רבים כמו גיטין והקידושין וכשרות, אך בסופו של דבר לאחר כשנתיים ימים התפטר הרב עובדיה מתפקידו כאב בית הדין במצרים וחזר לארץ ישראל.

בארץ ישראל חבר הרב עובדיה לגדולי ירושלים בבית המדרש בני ציון בראשותו של רבה של ירושלים הגאון רבי צבי פסח פרנק שאף רחש לו כבוד רב ובמהרה הפך לדיין בבית הדין בפתח תקווה. בימים אלו כבר נודע שמו ברבים ושיטתו בפסיקה עוררה הדים רבים. לשיטה זו אף קמו מתנגדים שרבים מהם היו דווקא מעולי עירק – ארצו של הרב עובדיה. כעסם היה על כי הרב עובדיה פוסק על פי מרן הבית יוסף ולא על פי פסיקותיו של הבן איש חי שעל שמו נקרא הרב עובדיה. ברם הרב עובדיה זכה לחיזוקים רבים ואף קיבל את הסכמתם של גדולי ישראל על ספרו “חזון עובדיה” על הלכות פסח שראה אור באותם הימים. ואף בסוף ימיו התבטא עליו הגאון הרב וואזנר שליט”א כי הוא הרמב”ם של הדור”.

בהמשך החל הרב עובדיה בהפצת מעיינותיו בסדרת הספרים “יביע אומר” על שם הפסוק מתהילים “יום ליום יביע אומר” כאשר שמו של הרב עובדיה טמון במילה יביע בהיפוך “עובדיה יוסף בן יעקב”. אף ספרים אלו זכו להסכמות נלהבות מגדולי ישראל והגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ”ל התבטא בהסכמתו כי הרב עובדיה הוא “אחד מגדולי התורה שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים”.

בשנת ה’תשי”ט כיהן הרב עובדיה כדיין בבית הדין בירושלים ולאחר מכן בשנת ה’תשכ”ו כחבר בית הדין הגדול. כעבור שלש שנים התמנה הרב עובדיה לכהן כרבה של העיר תל אביב יפו. ארבע שנים כיהן הרב עובדיה בעיר תל אביב עד שבז’ בחשוון ה’תשל”ג התמנה הרב עובדיה לכהן פאר כראשון לציון – רבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.

בתקופת כהונתו של הרב עובדיה כרב ראשי התעסק הוא בענייני הלכה סבוכים ומורכבים. בבקיאותו הרבה פסק הרב עובדיה בין השאר באשר למעמדם ההלכתי של קהילת ביתא ישראל באתיופיה וכן בשאלת היתר העגונות של הרוגי מלחמת יום כיפור שמקום קבורתם לא נודע.

באותם ימים החל הרב עובדיה בפרסום חיבורו ההלכתי “יחווה דעת”. את הנימוק לבחירת השם לחיבורו כתב הרב עובדיה בהקדמה ” קראתי את הספר בשם ‘יחוה דעת’ בהמשך לפסוק: יום ליום ‘יביע אומר’, המקיף שאלות ותשובות על ד` חלקי השולחן הערוך, ולילה ללילה ‘יחוה דעת’ הם התשובות בקצרה אשר עלו ובאו בקובץ הזה, וגם יש בו רמז לשמי, כי “יחוה דעת” בגימטריא ” עובדיה יוסף בן יעקב” (עם האותיות). ובקובץ זה יש צ”א תשובות, כמנין שמי ‘עבדיה’”. ספר זה הפך עד מהרה לספר הלכה מקובל ונפוץ בקרב בני עדות המזרח. יחודו של הספר היה בפשטותו ובכתיבתו התמה המובנת לכל, כך יכלו גם פשוטי העם להבין כיצד לנהוג בלי לשגות בפלפולים.

חזונו של הרב עובדיה היה להחזיר עטרה ליושנה – להשיב את כתר יהדות המזרח למקומו. כבר בשנת ה’תשי”ד החל הרב עובדיה במלאכה זו עם הקמת ישיבת “אור תורה” לאברכים ספרדים מצויינים. עם השנים פעל הרב עובדיה רבות למען כבודה שליהדות המזרח אך גולת הכותרת הייתה ללא ספק חלקו בהקמת מפלגת התאחדות הספרדים שומרי התורה – ש”ס.

בשנת תשמ”ג נוסדה תנועת ש”ס לקראת הבחירות המוניציפליות בעיר ירושלים. התנועה הוקמה תחת הכוונתו ובעידודו של מרן הרב שך שעודד את עצמאותה התורנית של יהדות המזרח מחוץ להגמוניה האשכנזית. כבר בבחירות לממשלה שהתקיימו כשנה קודם לכן הובטח – לבקשת הרב שך – מקום לנציג ספרדי ברוטציה ברשימת אגודת ישראל. אולם הבטחה זו לא קוימה מעולם. לקראת הבחירות המוניציפליות הוקמה מועצת חכמי התורה שתנהיג את תנועת ש”ס ובראשה הוכתר הרב עובדיה. לאחר ההצלחה בבחירות לעיריית ירושלים הוכרזה ש”ס כתנועה ארצית שהתמודדה בבחירות לכנסת האחת עשרה.

מאז הקמת התנועה הפכה ש”ס לכח דומיננטי בפוליטיקה הישראלית והתנועה מנווטת את דרכה עד היום תחת ידו הנטויה של הרב עובדיה.

החל מאותם שיעורים בהלכה שמסר הרב עובדיה בשכונת בית ישראל בהיותו בין שבע עשרה שנה ועד לפטירתו לא פסק הרב עובדיה מלמסור שיעורי תורה. מפורסמת ביותר היא דרשתו שנאמרה מדי מוצאי שבת בבית הכנסת “יזדים” שבשכונת הבוכרים בירושלים. בדרשה זו נשא הרב עובדיה בעיקר דברי תורה וחיזוק אך לא אחת התייחס הרב עובדיה בדרשות אלו לפוליטיקה וענייני דיומא אחרים ולעיתים אף בביטויים חריפים שעוררו הדים רבים. דרשותיו אלו היו מועברות בשידורי לווין לכל רחבי העולם והגיעו לאוזניהם של עשרות אלפי יהודים שהאזינו להן בשקיקה.

הרב עובדיה בפסיקותיו חלק על פוסקים רבים אשכנזים כספרדים ולעיתים אף התבטא בחיבוריו בתוקפנות נגד החולקים עליו. אולם למרות המחלוקות ההלכתיות הרבות נחשב הרב עובדיה כאחד מגדולי הדור ומשקל רב יוחס לעמדתו. כבר בצעירותו זכה הרב עובדיה לכבוד רב מרבני ירושלים כמו הגאון רבי צבי פסח פרנק והגאון רבי שלמה זלמן אויערבך שהתבטאו עליו בחביבות רבה. במשך שנים רבות כיהן הרב עובדיה כחבר בבית דין הגדול שם ישב בדין עם הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שיחד עמו עסק בסוגיות קשות וסבוכות של היתר עגונות. בכל שאלה וסוגיה הקשורה ליהדות ולעולם התורה הייתה דעתו של הרב עובדיה נשמעת ברמה ורבים מגדולי ישראל התייעצו עמו תכופות כיצד לנהוג בכל עניין ועניין. אף בעת האחרונה עת נגזרה גזירת הגיוס על בחורי הישיבות עלה כ”ק האדמו”ר מגור אל הרב עובדיה על מנת לדון עמו כיצד לנהוג בגזירה זו. את הכבוד הגדול שרחשו גדולי ישראל לרב עובדיה ניתן היה לראות עת בא הוא לשמוח בשמחתם ולברכם בחתונות בני משפחתם, כאשר גדולי ישראל דוגמת האדמו”ר מבעלזא קמו מלוא קומתם על מנת לקבל את פניו של וקהל של אלפי חסידים שר לכבודו “ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור”. אף בערוב ימיו בשכבו על ערס דווי הכבירו בתפילה כל גדולי ישראל, אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, עבור רפואתו של הרב עובדיה ובהיכלי הישיבות פסק קול התורה בזעקות תהילים לרפואתו.

בחול המועד האחרון חלה הרב עובדיה יוסף את חוליו אשר ימות בו ולאחר שבועות של אשפוז נצחו המצוקים את האראלים ונשבה ארון הקודש ביום שני ג’ במר חשוון ה’תשע”ד הסתלק מרן הרב עובדיה לשמי מרומים והוא בן צ”ג שנה, כשהוא מותיר אחריו יד ושם בדמות יצירה תורנית מופלאה של כארבעים חיבורים תורניים ואלפי תלמידים בכל רחבי העולם.

הרב עובדיה הותיר אחריו שושלת מפוארת של 11 צאצאים ביניהם רבנים יידועי שם ובראשם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ועימו הרב אברהם יוסף רבה של העיר חולון. הרב דוד יוסף העומד בראש הכולל יחווה דעת. הרב משה יוסף העומד בראש מכון מאור ישראל. וכן חתניו, הרב יעקב צ’קוטאי המכהן כרבה של העיר מודיעין והרב אהרון אבוטבול המכהן כרב אזורי בחבל מודיעין. בנו הגאון רבי יעקב יוסף שעמד בראשות הישיבה “חזון יעקב” נפטר על פני אביו כחצי שנה לפני פטירתו. כיאה לחזונו של אביהם הגדול הולכים בניו וחתניו בדרכו ומאדירים את שמה של יהדות המזרח על פני כל הארץ.