המועמדים לנשיאות


הקרב על הקול החרדי: חוק הגיוס והמועמדים לנשיאות
ישראל כהן, כיכר השבת     ב"ה ז' בסיון תשע''ד    5.06.14




בשבוע הבא ייערכו הבחירות לנשיאות המדינה, הקרב על קולות החרדים מתעצם ואנחנו יצאנו לבדוק, כיצד נהגו ארבעה מהמועמדים שכיהנו ומכהנים כחברי כנסת - רובי ריבלין, פואד בן אליעזר, מאיר שטרית ודליה איציק, באשר לחוק לגיוס בני הישיבות, בשלושת הפעמים בהן הוא עלה להצבעה במליאת הכנסת |
המועמדים לנשיאות פואד, ריבלין, שטרית ואיציק - הקרב על הקול החרדי: חוק הגיוס והמועמדים לנשיאות

ימים ספורים לפני מועד הבחירות לנשיאות ועדיין לא התקבלה במפלגות החרדיות הכרעה חד משמעית באשר לזהות המועמד המומלץ מבחינתם לכהן בתפקיד נשיא המדינה.

בעוד בסיעת ש"ס צפויים הח"כים להתכנס הערב ולהגיש את המלצותיהם למועצת חכמי התורה לקבלת הכרעה, הרי שביהדות התורה נדמה כי החלוקה המסתמנת לפחות בשלב זה הינה שחברי הכנסת של הסיעה החסידית אגודת ישראל נוטים לתמוך בראובן ריבלין (כשליצמן הינו היחיד שהצהיר על כך באופן מפורש) ואילו בדגל התורה מנגד יעדיפו ככל הנראה לתמוך במועמד האופוזיציה ח"כ בנימין בן אליעזר או ח"כ דליה איציק.

המאבק הציבורי ברחוב החרדי בשאלת התמיכה במועמד זה או אחר נוגע לא מעט בשאלת יחסו לעולם התורה ובעיקר לאופן הצבעתו בשאלת החוק לגיוס בני הישיבות.

הטענה הרווחת כנגד ריבלין הינה שבמהלך ההצבעה על החוק החדש לשוויון בנטל בחר להשתתף יחד עם נציגי הקואליציה ולתמוך בחוק המאפשר נקיטת סנקציות פליליות כנגד לומדי התורה זאת בניגוד לאחרים שבחרו להימנע או להיעדר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יתירה מזאת, לחובתו של ריבלין עומדת העובדה שבחר להגיע מחו"ל במיוחד בכדי להשתתף בהצבעה שפגעה קשות בציבור החרדי ובלומדי התורה, בעוד להצבעות אחרות שהובילה הממשלה יום קודם לכן לא השתתף.

אלא שמעיון בהיסטורית ההצבעות בכנסת של המועמדים השונים עולה כי מרביתם אם לא כולם בחרו בשלבים כאלו ואחרים בחייהם הפוליטיים להצביע כנגד לומדי התורה והעדיפו להצטרף לתומכים בגיוס בני הישיבות.

כך לדוגמא בתאריך 23 ביולי 2002 אישרה הכנסת את חוק טל שאפשר את המשך הסדר תורתו אומנותו, חוק בו תמכו נציגי המפלגות החרדיות אליהם הצטרף רובי ריבלין מסיעת הליכוד שתמך אף הוא והצביע בעד החוק.

מנגד, בחרו חברי הכנסת של מפלגת העבודה דליה איציק ובנימין (פואד) בן אליעזר להתנגד להצעת החוק זאת בשל העובדה שלטענת האופוזיציה החוק אפשר את המשך "השתמטותם" של בני הישיבות ולומדי התורה.

במקביל, גם בהצבעה על הארכת חוק טל שהתקיימה 5 שנים לאחר מכן ב-18 ביולי 2007 בחר רובי ריבלין למרות היותו נציג האופוזיציה להצביע יחד עם הממשלה ונציגי הציבור החרדי בעד החוק, ואילו דליה איציק בחרה להיעדר ולצאת מההצבעה כשח"כ בנימין בן אליעזר אף הצביע כנגד הארכת החוק שהטיב עם הציבור החרדי ועם לומדי התורה.

מועמד נוסף, ח"כ מאיר שטרית תמך בשנת 2002 בחוק טל, אולם ב-2007, לפי נתוני הכנסת הוא לא השתתף בהצבעה על הארכת החוק, למרות היותו שר הפנים בממשלה.

במטה ריבלין אומרים הבוקר ל"כיכר השבת" כי "נכון שהזיכרון של הציבור קצר והם מעדיפים להתמקד רק בהצבעה האחרונה בה פואד התנגד לחוק יחד עם נציגי הציבור החרדי ואילו ריבלין תמך, אך יש לזכור את ההיסטוריה ולהסתכל באופן רחב וכולל ולשים לב כי ריבלין באופן מסורתי פעל יחד עם נציגי הסיעות החרדיות יד ביד זאת לעומת האחרים שבחרו להפנות עורף ולהצביע כנגד האינטרסים של הציבור החרדי".

מנגד, גורם בכיר במפלגה חרדית אמר ל"כיכר השבת" כי "עדיין הכעס טרי. לא הולכים אחורה ובודקים מה היה פעם, היום יש כעס על מפלגת הליכוד ובצדק, ולכן יש לבוא איתם חשבון, ולתמוך במתחרים המועמדים של מפלגת העבודה".