בית הדין בהאג לא יתבע את ישראל בפרשת ה”מרמרה”
וואלה, JDN     ב"ה י''ג בחשון תשע''ה    6.11.14




למרות שקבע כי בוצעו פשעי מלחמה במהלך השתלטות חיילי צה”ל על האוניה, בית הדין הפלילי הבינלאומי החליט שלא להגיש תביעה נגד ישראל “משום שהתיק נמצא מחוץ לתחום האחריות שלו” |

למרות שקבע כי “קיים בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה במהלך השתלטות חיילי צה”ל על המאווי מרמרה, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החליט שלא להגיש תביעה נגד ישראל “משום שהתיק נמצא מחוץ לתחום האחריות שלו” – כך נכתב במסמכים רשמיים של בית המשפט שהגיעו לידי סוכנות הידיעות “רויטרס”.

“המידע שהגיע לידי בית המשפט נותן בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה במהלך השתלטות חיילי צה”ל על המאווי מרמרה ב-31 במאי 2010, אולם מבלי שאסף ראיות בעצמו, ניתוח הדוח שהוגש לבית המשפט לא יכול להוות את התוצאה של החקירה”, כך נכתב במסמכים.

בחודש מרץ בישר בית המשפט בהאג שיפתח בחקירת המקרה, אולם חזר בו מסיבות שטרם התבהרו לחלוטין. סביר להניח שהצעד יעורר את חמתה של הממשלה הטורקית, שהאשימה את ישראל ברצח המוני לאחר השתלטות חיילי הקומנדו הימי על הספינה שניסתה להפר את המצור הימי על עזה. הפעילים שהיו על האניה ניסו כמה וכמה פעמים לערב את בית המשפט בהאג בקונפליקט המפורסם.

יש לציין כי לבית המשפט בהאג אין סמכות שיפוטית על פשעים שבוצעו בטורקיה ובישראל, זאת משום שאף אחת מהן איננה חברה בבית המשפט. אולם ארגון IHH חשב על כך מראש ודאג לרשום את האניה באיי קומורו, מדינה עצמאית שחברה בהאג.

ואכן, האיחוד של איי קומורו (מדינה עצמאית בצפון סופו של מצר מוזמביק באוקיינוס ההודי) הפנה את המקרה לבית המשפט, והותיר לו להחליט אם הוא מעוניין להתחיל בבדיקה ראשונית. במסגרת התביעה מיוצגת קומורו על ידי משרד עורכי דין טורקי.

“המאווי מרמרמה התאזרחה באופן מכוון כמה ימים לפני שיצאה לדרכה”, אמר ניק קאופמן, עורך דין ישראלי שמייצג לקוחות בפני בית הדין בהאג. “איחוד איי קומורו נוצל ככלי משפטי בלחימה האובססיבית והבלתי פוסקת נגד ישראל בבית הדין בהאג”, הוא הוסיף.

ההשתלטות על המרמרה. 2010 (צילום רויטרס)חייל צה"ל מותקף במהלך ההשתלטות על המרמרה (צילום: רויטרס)

בית הדין בהאג הוקם על מנת לבדוק פשעים נגד האנושות ורצח עם, אך ורק במקרים שבהם הרשויות המקומיות לא מוכנות או לא יכולות לחקור אותם.

עורכי הדין שמייצגים את ממשלת איי קומורו אמרו כי הם יפנו לשופטים כדי לקבל דיווח מפורט יותר על אודות ההחלטה. יש לציין כי מדובר בפעם הראשונה שבה פנייה של מדינה החברה בבית המשפט נדחית על ידו מבלי להורות על פתיחת חקירה. “זה רק מאשר את התפיסה שהביעו פוליטיקאים וארגוני זכויות אדם, כמו גם פרשנים, שלישראל יש סטטוס מיוחד”, אמרו עורכי הדין רודני דיקסון וג’פרי ניס.

בחודש פברואר דווח כי חלה התקדמות ניכרת במו”מ על הפיצויים להרוגי ה”מרמרה”. העיתון “הורייט” מדווח ממקורות בישראל ובטורקיה כי ההסכם כמעט מוכן פרט לכמה סעיפים אחרונים שהצדדים חלוקים לגביהם. המגעים לחתימת ההסכם חודשו בעקבות ההתנצלות של ראש הממשלה נתניהו לעמיתו הטורקי ארדואן בחודש מרץ 2013, בזמן ביקורו בארץ של נשיא ארה”ב אובמה.

אחד המקורות שצוטטו ב”הורייט” אמר כי “יש התפתחויות חיוביות בנוגע לנושא הפיצויים. ההסכם כמעט מוכן, וממתין רק ל’שיוף’ של כמה עניינים קטנים לפני שיוגש לשתי מדינות”.

לפי דרישת ישראל, אחרי חתימת ההסכם טורקיה תתחייב לבטל את ההליכים המשפטיים נגד חיילי צה”ל וקציניו. טורקיה דרשה בעבר שישראל תסיר את המצור מעזה, אך נסוגה בהדרגה מהדרישה הזו כלשונה.

במאי מת אזרח טורקי שנפצע במשט ומאז שהה בתרדמת. מותו העלה את מניין ההרוגים מהמשט לעשרה. אור סולימאן סוילמז, בן 51, מת בבית החולים שבו הוא התאשפז מאז האירוע. ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טייפ ארדואן, ביקר אותו בבית החולים בחודש אוגוסט באותה שנה.